לא רק רשתות: הצצה לשמונה מחנויות הספרים הכי שוות בארץ

זה 14 שנה "סיפור פשוט" ניצבת בשכונת נווה צדק התל־אביבית, מתבוננת איך השכונה הציורית משנה את פניה ומשתנה במקביל. "המטרה של רוני קרמר, הבעלים של החנות, הייתה לתת במה ומקום לקולות הייחודיים הצעירים", אומרת מירה רשתי, מנהלת "סיפור פשוט". לדברי רשתי, היתרון של חנות עצמאית הוא ביכולת שלה לזהות מגמות ולבצע שינויים במהירות. כך "סיפור פשוט" הייתה בין הראשונות לתת במה לספרי עיון ולשירה, וכיום היא נותנת במה זהה לספרות אקטיביסטית וקידום אג'נדות חברתיות. "בעידן של שינויים פוליטיים התפקיד של חנות ספרים עצמאית מתחדד מאוד", אומרת רשתי. "גם הקהל מבין שספר הוא לא מוצר צריכה. יש לו ערכים נוספים שצריכים להילקח בחשבון".

לאחרונה הפכה החנות למוציאה לאור הבלעדית של המהדורה העברית של מגזין הספרים הבינלאומי "גרנטה", והיא מקדמת שיתופי פעולה ייחודיים, למשל, עם קבוצת התיאטרון של רות קנר ביצירת חנות פופ־אפ אקטיביסטית ומעגלי קריאה של טקסטים פוליטיים נוקבים.

"סיפור פשוט", שבזי 36, תל אביב

קרון הספרים // קריית טבעון

ב"קרון הספרים" בקריית טבעון אין היערכות מיוחדת לקראת שבוע הספר, הרי אצלם מדי שבוע מתקיימים אירועים. קרוב ל־900 ערבי השקה לספרי שירה נערכו שם בשנים האחרונות, ורק אמש התקיים שם אירוע חגיגי לרגל השקת הספר "תקווה מתחת לשמש אפורה" של אנה בלנדיאנה, המשוררת הרומנייה החשובה. הקהל שפוקד את המקום מגוון ובעל אופי קהילתי, אבל החנות מושכת גם חובבי ספר מכל הארץ.

הרוב המוחלט של הספרים במקום הם יד שנייה, בהם אוסף עצום של ספרי מעשיות ואגדות וספרות ילדים קלאסית. "10% מהספרים שלנו הם חדשים, אבל אנחנו לא מתעסקים ברבי־מכר ובכל הג'ון גרישמים למיניהם, אלא באלו שמתאימים לממד הקלאסי שלנו", אומר אבי פן, שייסד את החנות יחד עם גלעד אלון. "אנחנו לא מתמחים בספרים חדשים, כי אי אפשר להתחרות בקרטלים הגדולים".

"קרון הספרים", הכלניות 2, קריית טבעון

המגדלור // תל אביב

כשרונה יצחקי ודליה שלף נפגשו לפני שבע שנים, ולחלל האוויר עלה הרעיון להגשים חלום ישן ולפתוח חנות ספרים, הן לא תיארו לעצמן איזו עבודה קשה זו תהיה. "צריך להזרים כל הזמן חמצן למקום", אומרת יצחקי. המקום שהן פתחו עבר כמה גלגולים, וכיום הוא ממוקם במתחם גן החשמל התל־אביבי. יפה, מזמין ומדויק.

השתיים מתפרשות על תחומים רבים: שעות סיפור, קייטנות קיץ, סדנאות כתיבה למבוגרים, אירועי השקות ואירועים ספרותיים אחרים שמתאימים לרוח המקום. הסופר מאיר שלו, למשל, יגיע החודש לחנות לשוחח עם הילדים ועם הוריהם על "פנדה יוצאת למרעה", ספר הילדים שלו שיצא לאחרונה. "התחלנו ממקום קטן עם המון חלומות ומחשבות לצמוח לכיוונים שונים", אומרת יצחקי. "התחרות גדולה כי השוק קטן, והרשתות לא עושות לנו עבודה קלה, לא בגלל המבחר, אלא בשל מדיניות המבצעים שנשלטת על ידי שתי הוצאות גדולות".

"הבחירה והאוצרות מוקפדות ברמה של הספר", היא מסבירה. "אנחנו דואגות שיהיו ספרים מתחומים מגוונים ולא רק רבי־מכר. יש לנו מלאי ייחודי מתחומי האמנות והעיצוב. יש ייצוג נכבד להוצאות ספרים עצמאיות וקטנות יותר ולאנשים שמוציאים ספרים בעצמם. אמנים צעירים מקבלים אצלנו הרבה חשיפה ומקום".

"המגדלור", לבונטין 1, תל אביב

תמול שלשום // ירושלים

ב־1994 היה לדוד ארליך חלום: להקים חנות ספרים, ובה פינת קפה קטנה. "יצא קצת הפוך", הוא מודה. "הספרים קצת נדחקו, מפני שהמסעדה הוכיחה את עצמה כביזנס". קירות המקום, שמשמש, כאמור, גם כבית קפה, מעוטרים במאות ספרי יד שנייה, ואלו עושים את דרכם מהמדף לשולחן וחזרה. "אנשים רבים מגיעים לכאן לא רק בגלל הספרים, אלא בשל הקפה והאוכל", אומר ארליך, "ובסופו של דבר זו חוויה כוללת של גוף ונפש".

מדי שבוע מתקיימים בחנות מפגשים ספרותיים ותרבותיים: מעיסוק ביצירותיו של ש"י עגנון (שעל שם ספרו נקראת החנות), או בנושא הגלות והשיבה בספרות היהודית המודרנית ועד חלוקת פרסי תחרות הסיפור הקצר של "הארץ". כל זאת לצד השקשוקה שנבחרה בידי מגזין "לונלי פלנט" לאחת מעשר ארוחות הבוקר הטובות בעולם.

"תמול שלשום", יואל משה סלומון 5, ירושלים

מילתא // רחובות

עד לפני שלוש וחצי שנים עבדו מיכאל פיינשטיין ואורה ניב באחת מרשתות הספרים, אבל שילוב של נסיבות אישיות למה שניב מגדירה כ"שינוי הדרגתי בהלכי הרוח ובאופן שבו נוהלו חנויות הרשת" גרם להם לעזוב. "ממנהלי החנויות נלקחה האוטונומיה, והפכנו לסדרני סחורה ותו לא", מספרת ניב. "לא הסתירו זאת מאיתנו".

"בואי נפתח חנות כמו שאנחנו חושבים שהיא צריכה להיות", הציע לה פיינשטיין, ובתוך זמן קצר נפתחה ברחובות החנות "מילתא". "האמנו ואנחנו מאמינים שכך נראית חנות: עם המון ספרים, לא רק בני חודשיים, אלא גם בני שנתיים, 20 ו־200 שנה", אומרת ניב. בהמשך הגיעו אירועים מיוחדים, כמו הופעות ג'אז בשישי בצהריים, הרצאות ושעות סיפור לילדים. "כל שבוע מתקיים אצלנו אירוע", מספרת ניב. "ראינו כמה צמא יש לכך".

"מילתא", יעקב 36, רחובות

עשן הזמן // באר שבע

כשצחי גולדברג ראה בקייפטאון שבדרום אפריקה בית קפה שהוא גם חנות ספרים, הקונספט כל כך מצא חן בעיניו, עד שהוא החליט לעשות לו עלייה. ב־2006 הוא פתח בבאר שבע את "עשן הזמן", חנות לספרים משומשים שהיא גם בר ובית קפה, גלריה, מקום שבו ניתן לרכוש תקליטים, אולם הופעות פרינג' והופעות מוזיקליות בדגש על אמנים באר־שבעיים, אבל לא רק.

לדברי גולדברג, תושבי האזור קיבלו יפה את המקום החדש בנוף הנגב. "מאחר שאז לא הייתי ברשתות החברתיות, לא ידעתי איך מגיבים אלינו מרחוק", הוא מסביר.

ומי שרוצה טעימה מהעולם שמסתתר בחנות - ימצא אותה בשיר "עשן הזמן", שכתב והלחין על החנות המוזיקאי דויד פרץ: "עשן הזמן עולה אל התקרה הנמוכה, בחוץ קו שמונה שוב מפספס את התחנה, וצחי מעשן עוד סיגריה אחרונה, נידון לחיים מול השכונה המזקינה. והספרים שמסביבו עוד לא מתעניינים בסיפורים שנלכדו בתוך השיכונים של באר שבע, הו, באר שבע".

"עשן הזמן", אנילביץ' 17, באר שבע

הולצר ספרים // ירושלים

אין עוד מקום בארץ שבו הומלס יכול לדבר עם פרופסור להיסטוריה על פילוסופיה רומאית כמו בחנות "הולצר ספרים" בירושלים. "וכנראה ההומלס יודע לדבר לטינית טוב יותר מהפרופסור", אומר בחיוך הבעלים ליאור הולצר. ב־2010 הוא פתח את המקום מתוך "אהבת ספרים ואהבת הקהילה הירושלמית", וכיום מספר הכותרים בחנות עומד על כ־55 אלף, בהם בעברית, באנגלית, בגרמנית, בצרפתית, ברוסית וביידיש. יש ספרי קריאה ויש היסטוריה, יש פילוסופיה ויש קודש, יש ספרי פסיכולוגיה וספרי שירה.

מדור ספרי האמנות של החנות שוכן בגלריה אשר מציגה באופן קבוע תערוכה של אמנים מקומיים. ויש גם אירועים יומיומיים ללא תשלום, בהם מפגשי סופרים, לימוד בנושאי מחשבת ישראל, הקראת שירה ודיונים בנושא ארכיאולוגיה, פילוסופיה, ידיעת הארץ ופוליטיקה. "שיהיה לי מעניין", מחייך הולצר, ששוקד על דוקטורט על התנועה השבתאית. "אנחנו לא מקבלים כסף מהעירייה או ממירי רגב, אלא מהקהילה, שרוכשת ספרים במחירים שווים לכל כיס. וכן, אדם יכול להרוויח יותר, אבל אני מעדיף לעשות משהו שאני אוהב".

"הולצר ספרים", יפו 91, ירושלים