השבוע פורסמו שלוש ידיעות בעניין ישראל והאו"ם, אבל הן עברו מתחת לרדאר, לא עוררו שיח, ורוב הסיכויים שלא ידעתם בכלל שהדברים קרו. מנגד, הן מחביאות מאחוריהן את תמצית הסיפור. הראשונה עסקה בקמפיין גיוס תרומות של אונר"א למען הפלסטינים, שהציג תצלום של ילדה על רקע בניין שהופצץ. התצלום קורע לב, ואולי הוא האיץ את גיוס הכספים, רק שהוא מזויף. הילדה היא סורית, והתצלום בן יותר משנתיים. מי יודע אם היא עדיין חיה. 
השנייה התייחסה לכנס של ועדת האו"ם שיעסוק בזכויות הפלסטינים לרגל 50 שנה לכיבוש. אורחי הכבוד: אנשי "בצלם", שיסנגרו על זכויות האדם של הפלסטינים, אבל בין הכותרת לבין האמת פעורה תהום. זכויות אדם הן אומנם ערך עליון, אבל סביר להניח שגם אנשי "בצלם" מודעים לכך שזכויות האדם של הפלסטינים נרמסות בקביעות בידי חמאס, פת"ח וגורמי השלטון בירדן, סוריה ולבנון. סביר להניח שגם הם יודעים שאם הכיבוש היה מסתיים באורח פלאי מחר, מצב זכויות האדם של העם הפלסטיני לא היה משתפר. אולי אפילו להפך. זאת, כמובן, לא סיבה להנצחת הכיבוש או לזניחה מוחלטת של נושא זכויות האדם, אבל זאת כן סיבה להסיט את הדיון למקום הנכון. כרגע אין בינו לבין זכויות אדם בפועל שום דבר.
 
הידיעה השלישית עסקה בניקי היילי, שמסתמנת כשגרירה אמיצה, שלא מסכימה לקבל את המציאות המסואבת של האו"ם ולמשוך בכתפיים כמו קודמיה. אם תימשך ההטיה האבסורדית נגד ישראל, אמרה היילי, ארצות הברית עשויה לעזוב את מועצת זכויות האדם. קשה שלא להעריך את כנותה, אבל גם פה - השאלה היא אם החלטה כזאת תהיה נכונה. 
 

מהי האלטרנטיבה למועצת זכויות האדם של האו"ם? שאלה מצוינת, אך קשה מאוד לקבל עליה תשובה. הפרסומים הרשמיים מלאים במילים יפות על פעילות קודש, לכאורה, שמקיימת המועצה, אך אי אפשר להבין מהם דבר בנוגע לתקציבים, פעילות או השוואה לשנה שעברה. כשמתחילים לקלף את המסיכות, רואים שהמועצה כוללת 47 מדינות חברות, שרובן המכריע מפרות זכויות אדם באופן מחריד דרך קבע: בנגלדש, בורונדי, סין, קונגו, קובה, אקוודור, מצרים, אתיופיה, גאנה, אינדונזיה, עיראק, קניה, מונגוליה, ניגריה, פרגוואי, קטאר, רואנדה, סעודיה, תוניסיה, איחוד האמירויות, ונצואלה, ונראה שהרעיון די מובן.

אלו המדינות שמצביעות על גינויים חריפים נגד ישראל, וזה לא רק אבסורד, אלא שחיתות מוסרית ממדרגה ראשונה. האם זה אומר שישראל היא מלאכית זכויות אדם? או שלמרות הרכב המועצה זכויות הפלסטינים לפחות נשמרות? כנראה לא, אבל גם את זה אי אפשר להוכיח, כי הוויכוח שאנחנו מקיימים מזמן לא מסתמך על עובדות.
 
וזאת הטרגדיה האמיתית של זכויות האדם בכלל ושל הפלסטינים בפרט. מרוב ויכוחים פוליטיים, צרים וצפויים מראש אין התעסקות במהות. יש נגישות להמון מידע, אבל קיימת אפס יכולת לקבל תשובה על שאלה פשוטה: למה בכלל צריך את מועצת זכויות האדם של האו"ם? אילו היו מונחים לפנינו הישגיה האמיתיים, המספריים, ואילו ידענו איך היא מודדת את פעילותה, הייתה לנו תשובה. כרגע אלוהים יודע מה היא באמת עושה, ואם קיומה מצדיק את עצמו, או שמא אפילו מזיק למטרה.