בצה"ל לא מתרשמים משיגור הטילים  של איראן אתמול לעבר יעדים של דאעש במזרח סוריה. מתברר כי הדיווחים האיראנים - ולא בפעם הראשונה היו מוגזמים שלא נאמר שקריים. בניגוד לפרסומים באיראן חלק משבעת הטילים שנורו לא פגעו במטרות, ואפילו לא הגיעו לסוריה. גם בעבר לא תמיד הצטיינו הודעותיה בניסויי טילים באמינות.
לפי דיווחים בכלי התקשורת, ביום ראשון שיגרו משמרות המהפכה שבעה טילים מאזור כרמנאשה במערב איראן לעבר יעדים של המדינה האסלאמית בדיר א-זור. בדיווחים נמסר כי מלט"ים של איראן עקבו מאזור דמשק אחר השיגור לצורכי הסקת מסקנות. לפי דיווחים אלה הטווח הוא כשבע מאות קילומטרים. צפייה בסרטים שהועלו לרשת על שיגור הטילים מצביעה כי מדובר בטיל מסוג זולפיקאר (חרבו של הנביא) שהוא שם גנרי באיראן להרבה מערכות נשק.
מדובר בטיל בליסטי מונע בדלק מוצק מתוצרת התעשייה הצבאית של איראן, שמבוסס על משפחת טילי זלזל שישראל השמידה במתקפת הפתע של חיל האוויר בפתיחת מלחמת לבנון השנייה.  מאז שכללה איראן ושדרגה את הטיל – היא הגדילה את טווחו ל-250 ק"מ (פאתח 110)  וכנראה גם הכפילה אותו ומעבר לכך. 

כמו כן היא שיפרה מאוד את יכולות ההנחיה שלו בעזרת מערכות ג'.פי.אס והפכה אותו למדויק יותר. ראש החוץ שטילים אלה נושאים הם במשקל של בין 200 ל-300 קילוגרמים לפחות. לפי הדיווחים, טווח הזולפיקאר הוא עד 700 קילומטר, אך ההערכה של צה"ל היא כי הם שוגרו ממרחק של כ-500 קילומטר ובכל מקרה אינם יכולים להגיע לישראל.  בכל מקרה, זהו הטווח הארוך ביותר שאיראן שיגרה בתנאי קרב והראשון מסוגו זה שלושה עשורים (מאז המלחמה נגד עיראק) נגד מדינה אחרת. 
בישראל מכירים היטב את השיאהב 
אך הדיון הזה לא כל כך משנה עובדה אחת בסיסית: לאיראן יש כיום מלאי גדול מאוד של מאות אלפי טילים לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים לסוגיהם (ים אוויר ויבשה). הטילים שמסוגלים להגיע לישראל - מרחק של 1200-1400 קילומטרים הם מסדרת שיאהב. בישראל מכירים היטב את יכולות משפחת השיאהב ואין מזלזלים בהן.  ולכן פותחה כאן כבר לפני  כשני עשורים מערכת ההגנה מדגם חץ 2 וכיום חץ 3.
איראן טוענת כי שיגור הטילים בא כתגובה לשני הפיגועים שהיו בטהרן בשבעה ביוני נגד הפרלמנט וקברו של חומייני. את הפיגועים, שגרמו לזעזוע באיראן ביצעו איראניים ממוצא כורדי שהצטרפו לארגון המדינה האסלאמית.
תיעוד התקיפה האיראנית בסוריה
אך נראה שהתגובה האיראנית יותר משנועדה להעניש את דאעש, באה להעביר מסר לצורכי פנים – להעלות את המורל הפגוע של אזרחיה, לאחר המתקפה על סמלי שלטון מובהקים של הרפובליקה האסלאמית. היא גם אפשרה לאיראן לבצע ניסוי "על רטוב"  בתנאי קרב.
איראן הודיעה כי שיגור הטילים נעשה בתיאום עם משטרו של אסד, עם עיראק (שדרך שטחה הם חלפו) ועם רוסיה. אך אולי החשוב מכל, בעצם השיגור מבקשת איראן לאותת כי היא רואה עצמה מעצמה אזורית שאינה מהססת להגביר את מעורבותה במלחמת האזרחים בסוריה, אם תמצא זאת לנכון. זהו אולי הלקח החשוב ביותר לישראל, שחוששת מפני הגברת הנוכחות האיראנית בסוריה וירידת כוחותיה לקרבת גבולה ברמת הגולן.
ברור כי שיגור הטילים מסבך עוד יותר את המלחמה המסובכת בלאו הכי בסוריה. אך אולי האירוע החשוב ביותר שהתרחש השבוע בסוריה היא הודעת רוסיה כי תפעל להפיל כל מטוס של הקואליציה הבינלאומית ממערב לנהר הפרת. זו תגובת מוסקבה להפלת מטוס סורי שהפציץ מורדים המזוהים עם המערב, בידי מטוס של הצי האמריקני. אמנם מדובר בהצהרות לפי שעה אך גוברת הסכנה שרוסיה וארצות הברית מתקרבות לעברי פי הפחת של עימות צבאי בסוריה.