כשקטע זה יתפרסם, כבר נדע מי נבחר לראשות המחנה הציוני, כותב פרשננו לענייני מִנְהֲגֵי מנהיגים. בעימות היחיד בין עמיר פרץ ואבי גבאי במוצאי השבת האחרונה ראינו שכמעט בכל הסכימו. חבל שלא נשאלו: האם המפסיד בבחירות יסכים לעבוד תחת מנהיגות המנצח? האם המנצח יסכים לקרוא למנוצחו לסייע לו בהנהגת המחנה? האם המנצח ישתף פעולה עם כל המועמדים האחרים, כולל אלה שלא תמכו בו? הפריימריז במחנה הציוני התנהלו היטב, חרף כל ההלעגות, כמופת למפלגה דמוקרטית כמעט יחידה במדינה. המועמדים התווכחו בלשון ראויה ונתנו כבוד ליריביהם. עכשיו חייב המנהיג החדש לאחד את כולם ולנצל את יכולותיהם - כנבחרת שבה כולם כמעט ראויים מכל מתחריהם במפלגות האחרות - כדי להפוך את מחנהו למכונת מלחמה אופוזיציונית ואגרסיבית, שתיאבק ביהירות הריקה, האלימה והכפייתית של הימין הדתו־לאומנו־משיחי, מנתניהו וממשלתו הקלישאית והחלולה ועד לאחרון תומכי "לה(ב"ה) פמיליה" ו"אם תרצו".



תפקידכם, מם־צדיקים, לא לגנוב קולות מלפיד. אלה יזרמו אליכם במילא, אם תפעלו נכון. תצליחו לשנות רוח, לרפא שיתוק מוחין, לעורר מחשבה והתנגדות בקרב התומכים הרופפים של הימינו־מרכז (חילונֵי הימין, נאמני שלטון החוק, שנשארו בשורות הליכוד למרות ספקנותם, הקוהרנטיות והרציונליות שלהם. עזרו להם להיווכח לאן מנהיגיהם מובילים את כולנו, כולל "כולנו" וכחלון); לעורר משנתם את הנואשים מתקווה, לשכנע ולהפעיל את האדישים והנהנתנים, שמתעלמים כבנות יענה ממציאות חיינו, או שרואים במצב המתעתע רק את הוורוד שבשיערו המושקע של המנהיג, שמפחיד ומפלג את כולנו כבר שנים - ועכשיו, כאבא מיטיב, מלגלג על שאנו שקועים במרה שחורה למרות הטוב, השפע והביטחון שהעתיר עלינו ("ואפשר למחוא כפיים...").



דברו עם "הרוב השקט"





אתם יודעים לדבר, להתווכח ולשכנע. צאו לישראל המשוסעת ודברו עם "הרוב השקט", האדיש, העוין, הספקני, השקוע בענייניו ובפרנסתו ומעדיף שלא לשנות עמדות; שכנעו אותו שההנהגה חסרת הכישרון והאחריות עובדת עליו ומובילה אותו באף לעתיד נורא, פנימי וחיצוני. צטטו ממאמרו המאשים של שבתי שביט, ראש המוסד לשעבר, "עיני מנהיגינו טחו מִרְאוֹת" ("הארץ", 9.7.17), שקובע שנתניהו וממשלתו תלויים בין שני אינטרסנטים שאינם צפויים - פוטין וטראמפ. הראשון שועל ערמומי ורודן השואף לעליונות כוחנית גלובלית והשני ריקא נפוח והרסני, שנכשל כמעט בכל מבחניו כמנהיג בחודשי נשיאותו הספורים - ולא מסוגלים לקבוע הרבה לגבי ביטחוננו הסביבתי: איראן, עיראק, חיזבאללה, חמאס, סוריה, טורקיה ורוסיה הם בראש רשימת עוינינו.



זה התפקיד שלכם עכשיו, המחנאים הציונים: גבשו מוסכמות מדיניות, ביטחוניות וחברתיות, אחדו שורות עם מי שמסכים לעקרונות המאבק והצילו את העם מהממשלה הכושלת, מפחדנותו ופלגנותו של בנימין נתניהו, החשוד בשחיתות ותלוּי הימין הקיצוני, נסחט על ידי החרדים ומוגן (בינתיים) מאישום פלילי על ידי שומרי הסף של היועץ המשפטי; הצילו מהמהפכה המשפטית האנטי־דמוקרטית שמובילה שרת המשפטים הנעימה, החרוצה והמסוכנת; מההדתה הזדונית שמוביל בנט במרחב הציבורי - חינוך, אקדמיה, בתי משפט, צבא - ובכלל מכל שהולכים לעולל לנו אויבי המדינה מבפנים.



אתם, נבחרי המחנה הציוני, עם ציפי לבני בחמישייה הראשונה, יכולים לשנות רוח, כיוון ומהות. ואתם יכולים, לכשתוגדש הסאה, להחזיר לשדרות ולרחובות הערים את מאות אלפי המפגינים הזועמים למרי אזרחי חוקי נגד שלטון כפייתי, כובש, כוחני וגזעני. מהר, לפני ששקד תחוקק חוק האוסר מחאה.