המאבק לשוויון חברתי עובר לפעמים באזורים רחוקים מהעין, כמו הרשות המקומית מגדל תפן שבגליל. מגדל תפן היא אחת משתי הרשויות המקומיות בישראל שאין לה תושבים, רק מפעלי תעשייה. זהו אזור תעשייה הממותג היטב כ"גן התעשייה" מיסודו של התעשיין סטף ורטהיימר. ורטהיימר הוא תעשיין ואיש ציבור לשעבר, שייסד את קבוצת המפעלים המצליחה להבי ישקר. לוורטהיימר היה חזון להקים "גני תעשייה" נוספים ברחבי הארץ, שבהם ישגשגו מפעלי הייטק שיהפכו את הכישרון הישראלי להייטק לתעשיית יצוא משגשגת.
ואכן, חזונו של ורטהיימר קם, וישראל הפכה לאומת הייטק מצליחה. מצפון ועד דרום קמו אזורי תעשייה שבהם פועלת תעשייה טכנולוגית רווחית ועתירת יצוא. אבל רשות מקומית כמו תפן הוקמה רק בדרום, ומסיבות שונות לגמרי: רשות נאות חובב מאכלסת מפעלים שהשפעתם הסביבתית מחייבת את הרחקתם מאזורי יישוב.
תפן אינה דומה כלל לנאות חובב: מרבית המפעלים במקום הם מפעלי הייטק ידידותיים לסביבה. זהו אזור תעשייה נעים וקרוב די הצורך ליישובים עירוניים וכפריים המספקים מגורים נוחים לעובדים המשתכרים היטב וגם לעובדים בעלי הכנסות בינוניות. אבל לנוחות הזו יש מחיר שאותו משלמים יישובי הסביבה. תעשייה ומבנים מסחריים הם אחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר של רשויות מקומיות: מפעלים משלמים ארנונה גבוהה יחסית, וצורכים מעט שירותים עירוניים. הם מייצרים פחות אשפה, אינם דורשים הקמת בתי ספר וגנים, התחזוקה הסביבתית אפסית.
כל עיר בישראל שמחה לקלוט מפעלי הייטק מהסוג המאכלס את תפן. גם הערים והכפרים באזור תפן רוצים קצת תעשייה: מרביתם סובלים מרמת הכנסה ממוצעת נמוכה, ומצליחים לקיים שירותים הוגנים בזכות מענקי איזון שמייעדת הממשלה לרשויות מעוטות הכנסה: העיר הגדולה באזור היא מעלות־תרשיחא. כשהוקם אזור התעשייה תפן, דיברו ורטהיימר ונציגי הממשלה שהקצו לו את השטח על התרומה העצומה שתהיה לאזור התעשייה החדש לעיר הפיתוח הסמוכה.
אבל העובדים בעלי ההכנסות הגבוהות במפעלי ההייטק העדיפו ברובם להתגורר ביישובים אחרים, ולאו דווקא במעלות. רבים מהעובדים המבוססים והמנהלים בתפן מעדיפים להתגורר דווקא בכפר ורדים - יישוב וילות שהוקם במקביל להקמת אזור התעשייה. יישובים מעוטי הכנסות באזור הם הכפרים ינוח, ג'ת כסרא וסמיע. סמיכותם של כפרים אלה ל"גן התעשייה" תפן אינה מקרית: השטח העצום, 2,693 דונם, שעליו מתרווחת תפן, אינו אלא אדמות חקלאיות של הכפרים שהופקעו לטובת התעשייה.
במהלך השנים הפך אזור התעשייה תפן לאבן שואבת למפעלים ולעסקים בסביבה. כשהוקמה תפן, כך מספר ראש העיר הוותיק של מעלות־תרשיחא שלמה בוחבוט, הוחלט שדמי הארנונה בתפן יהיו זהים לאלה של מעלות, על מנת שלא לגרום לנדידת מפעלים ועסקים לאזור התעשייה החדש. אבל ככל שנקף הזמן, הלכו הפערים והתרחבו: מעלות והיישובים האחרים בסביבה נאלצו שוב ושוב להעלות את המסים העירוניים במטרה לשרת את עליית הצרכים של האוכלוסייה הגדלה והשירותים המתרחבים.
בתפן, כמו בכל אזור תעשייה, היה המצב הפוך: ככל שהתפתח האזור ומפעלים נהרו אליו, גדלו ההכנסות בעוד שהצרכים נשארו קבועים. מגן תעשייה הפך האזור לגן עדן לעסקים, במיוחד בכל הקשור לארנונה. שיעור הארנונה למפעלים גדולים, למשל, הוא 26 שקל למ"ר, פחות מחצי מהממוצע הארצי - ונמוך בכשליש מהמסים הנגבים במעלות־תרשיחא. כלומר, לא רק שהיישובים, שמחלקם הופקעו קרקעות תפן, אינם יכולים ליהנות מהארנונה של המפעלים שקמו על שטחיהם לשעבר, הם גם מתקשים לשכנע יזמים להקים אצלם מפעלי תעשייה, נוכח ההטבה הקורצת מעבר לגדר.
לפני שנתיים השתכנע גם משרד הפנים שמדובר כאן באי־צדק צורם. ועדה פנימית הוקמה לדון בטענותיהם של אנשי היישובים הסמוכים, ובתום שנה של דיונים הוחלט שכ־20% מהכנסותיה של תפן יחולקו בין היישובים הסמוכים, על פי צורכיהם ומספר תושביהם. באוגוסט 2016 קיבל דרעי את המלצות הוועדה ומיהר להודיע חגיגית שהצדק החלוקתי החדש ייצא לפועל. לא מדובר בסכומים גדולים: הכנסותיה של מגדל תפן מסתכמות ב־15 מיליון שקל לשנה, והסכום שיחולק יהיה פחות מ־3 מיליון שקל. אבל זהו עדיין כסף שהיישובים זקוקים לו כאוויר לנשימה. עוד גן ציבורי, עוד גן ילדים, עוד פעוטון.
אלא שחוץ מהוצאת הודעה לעיתונות - דרעי לא עשה כלום. תפן לא באמת קיבלה הנחיה לחלק את הכסף לרשויות השכנות, וזאת כתוצאה מהתנהלות כושלת של המשרדים האחראים: במשרד הפנים טוענים שהצו לחלוקת ההכנסות בין הרשויות דורש גם את חתימתו של שר הכלכלה, שהיה באותה עת גם שר האוצר משה כחלון, אך החתימה טרם הגיעה. במשרד הכלכלה לא יודעים על קיומו של הצו. במשרד האוצר אומרים ש"ממשרד הפנים הועברה עד כה טיוטה בלבד ולא נוסח רשמי ומאושר לחתימה. על כן הוצאת ההחלטה לפועל עדיין נמצאת תחת אחריותם".
בוחבוט ממעלות מכיר היטב את התנהלות המשרדים הממשלתיים ומנסה לפתור בינתיים את בעיותיו בעצמו. לאחרונה נחתם הסכם בינו לבין כפר ורדים הסמוכה להקמת אזור תעשייה חדש, בן 400 דונם, על שטח שתי הרשויות המקומיות. "ברור לנו שלא ניתן יהיה למשוך לאזור החדש מפעלי תעשייה, כל עוד המחירים בתפן כל כך נמוכים", הוא מסביר. "ביקשנו ממשרד הפנים לחייב את תפן להעלות את מחירי הארנונה למפעלים, כדי להשוות אותם מחדש למחירי האזור" מוסיף וטוען בוחבוט.
אבל ממשרד הפנים לא תבוא ככל הנראה הישועה: "ההחלטה על דמי הארנונה היא בידי הרשויות בלבד" נמסר מהמשרד. "בסמכותנו רק לאשר או לדחות את הבקשות". במילים אחרות, מעלות וכפר ורדים יזדקקו לרצונם הטוב של השכנים מתפן, ולא בטוח שיש להם רצון כזה. בראש תפן, אגב, עומד דרך קבע פקיד ממונה של משרד הפנים. הנציגה הנוכחית היא סיגל שאלתיאל־הלוי.