העדה הדרוזית ספגה בסוף השבוע האחרון מהלומה קשה, עת איבדה שני צעירים, מטובי בניה, אשר נורו בידי מפגעים שפלים, תושבי ישראל מוסתים וחדורי שנאה. לבי עם בני המשפחות, בעיקר על האומץ שהפגינו וקור רוח, עליהם הם ראויים לכל הערכה, כשהם משלימים עם גזירת הגורל, למרות העצב הרב שמקונן בתוכם. ישנם ביומיים האחרונים ניסיונות ללבות את היצרים, ולנסות להפוך את העניין לעניין עדתי. כאילו היה מדובר בסכסוך עדתי בין מוסלמים לדרוזים.
לא כך המצב. בשנים האחרונות צעירים ערבים ישראלים רבים היו יעד להסתה חסרת תקדים, הן על רקע לאומני, והן על רקע אידאולוגי כביכול, ולרוב על רקע עדתי. עד כדי כך שבחלק מהמקרים הם יצאו לסוריה להילחם בשורות דאעש, ושם הם רצחו ורוצחים בדם קר.
הפעם פעלו המפגעים המוסתים על רקע קדושת אל-אקצא, והחליטו לפגוע בחיילים ושוטרים ישראלים, בעמדה שהייתה יעד להתקפה הנפשעת, יכלו באותו הרגע להיות נוכחים שוטרים מוסלמים או נוצרים, או יהודים. אין לי ספק כי מרבית תושבי המדינה הערבים הנם אזרחים טובים הרוצים לחיות בשלום ובשלווה. הניסיון להפוך את התקרית המצערת לעניין שבין מוסלמים לדרוזים הנו ניסיון עקר ולא מוביל לשום מקום.
אנו ערים גם למתקפה על חברי הרשימה המשותפת, על כך שלא גינו את המעשה. כאזרח ישראלי המצפה מכל חבר כנסת ישראלי לגנות כל סוג של אלימות הננקטת בידי אזרח ערבי ישראלי ובוודאי שימוש בנשק, אני אחרון האנשים שמוכן ללמד סנגוריה לטובת חברי המשותפת. להפך - יש לי ביקורת קשה על תפקודם והבעתי זאת בהזדמנויות שונות. אולם לא ניתן להתעלם מכך שחברי המשותפת מקדמים אג'נדה פוליטית מסוימת, ובסיס כוחם הפוליטי איננו מקרב חובבי ציון, ולא מחברי הנוער העובד והלומד. מכאן מגיע הגמגום בתגובתם, שבאה באיחור ובאופן מינורי לחלוטין. אני לא התרגשתי, בלשון המעטה מהתגובה המאוחרת והמגומגמת.
בכל מקרה, וכאן אני פונה לבני עדתי הדרוזים. חבריי - אל לנו להיגרר לפרובוקציות, ולא ליפול לידיים של מי שמנסה ללבות את היצרים להשגת רווחים כאלה או אחרים. זה לא מלחמה בינינו לבין המוסלמים, זהו אירוע מצער נגד חיילים ושוטרים ישראלים שבמקרה היו דרוזים.
בואו נתלכד סביב בני המשפחות היקרות שלנו, ולחזק אותם, ולהשאיר לגורמים האחראים לתחקר את האירוע, ולפעול למניעת הישנות המקרה בעתיד. לנו יש רבים בקרב המוסלמים שמזדהים איתנו ומשתתפים בצערנו והינם חברים קרובים שלנו. וחלקם הינם חיים בקרבינו ולהפך. והמשך חיים משותפים ותקינים איתם הינו יעד בפני עצמו שלא ניתן להקל בו ראש.
הכותב הוא ראש מועצת חורפיש ויו"ר פורם הרשויות הדרוזיות בעבר