ביום שני הקדיש “ידיעות אחרונות" שני עמודים יקרים, באמצע הגיליון היומי, לסיקור התאונה הקשה של הדוגמנית שלומית מלכה. בחירה סבירה לגמרי, לנוכח מידת המפורסמות של מלכה והטרגיות של המקרה (באמצע תל אביב, רגע אחרי שנישאה וכו'). אפשר לצקצק עד מחר לגבי סדרי העדיפויות של העורכים, אבל זה בדיוק העולם שאנחנו חיים בו. ממלכת הסלבס. וגם מי שמצר על החדירה לפרטיות של הכוכב ומקורביו, דווקא ברגע כל כך קשה, צריך להבין שמדובר בעסקת חבילה. ויש שיאמרו - עסקה עם השטן.



רוב הזמן אתה נהנה. מפרסום, מכסף, מחיים הרבה יותר נוחים. אבל בסיטואציות לא נעימות אתה סובל עוד יותר, כי כולם צופים בך. זה הדיל. ועל הרקע שלו אפשר לקבל בהבנה גם את הצילום המופיע בכתבה. זה שבו יהודה לוי, בעלה המודאג של מלכה, פוגש ליד המעלית בבית החולים איכילוב את לוסי דובינצ'יק, המחלימה שם מהנפילה הטרגית שלה. דובינצ'יק, שבצילום שוכבת במיטה המוזזת בידי חברתה, “הביעה באוזניו את צערה הרב על התאונה ואיחלה למלכה החלמה מהירה".



שלומית מלכה, רחוב רוטשילד. צילום: ניר פקין, אבשלום ששוני
שלומית מלכה, רחוב רוטשילד. צילום: ניר פקין, אבשלום ששוני



כאן העסק עדיין ראוי לפרסום, בכל זאת - מפגש יוצא דופן בין שתי טרגדיות מתוקשרות, אבל החיבור ביניהן מתחיל לתת תחושת אי־נוחות. תחושה שמתגברת לנוכח הטקסט המופיע בכתבה ומספר על חייהם המשותפים של יהודה לוי ושלומית מלכה. מתברר שהשניים התגוררו עד לא מזמן בדירה שהייתה שייכת לאמיר פרישר גוטמן ז"ל, לא פחות, “שהלך לעולמו לפני כחודש לאחר שטבע בים ביום השנה להודעה על כך שהוא אינו חולה בסרטן", לשון הכתבה. “לאחר מותו סיפר לוי כי הוא שבור לב, וכי גוטמן ובן זוגו ינאי פרישר אמרו לו כי הוא ימצא אהבה בדירה הזאת. זמן קצר אחרי שלוי הכיר את שלומית מלכה היא עברה לדירה והתגוררה איתו שם".



ומה הסאבטקסט הברור מאחורי העובדות האלה? ששום דבר בסיפור הזה לא מקרי. מדובר ברצף של אירועים חוצי סלבס, המהווים חלק מעלילה אחת שלמה ואיומה, שבמסגרתה מישהו - או משהו - החליט להכריז מלחמה על ידועני ארצנו. אחרת, איך תסבירו את צירופי המקרים האלה?



לוסי דובינצ'יק, אלמה. צילום: אינסטגרם
לוסי דובינצ'יק, אלמה. צילום: אינסטגרם



מה שמזכיר את תעשיית המיסטיקנים החובבים, שהתפתחה אחרי מותו של פרישר גוטמן, ואיתרה רמזים מקדימים לאירוע, כמו צילום שלו עצום עיניים בתוך הים, או מספר שהתנוסס ליד ראשו בצילום, והיה בעצם תאריך מותו. במילים אחרות, של הביטלס - I buried Paul. אגב, אם תקראו את העיתון במהופך, אולי תמצאו גם את הקשר למות קרוביה של כוכבת הילדים מיקי מוכתר בתאונת דרכים.



אבל אם "ידיעות אחרונות" עוד הלכו על הקונספט במרומז, בוואלה סלבס כבר הגישו אותו גלוי ומבושל. “קיץ אכזרי. החודש השחור של תעשיית הבידור", זעקה כותרת הכתבה, שקישרה בין סיפורי שלומית מלכה, לוסי דובינצ'יק, מיקי מוכתר ואמיר פרישר גוטמן. “מרקורי בנסיגה? תשעה באב?", נפתחת הכתבה. “יש שיאמרו שמשהו השתבש באנרגיות של תעשיית הבידור המקומית. אחרת איך אפשר להסביר את החודש הנורא הזה שעובר על הביצה?".



אמיר פרישר גוטמן ז"ל. צילום: רפי דלויה
אמיר פרישר גוטמן ז"ל. צילום: רפי דלויה



וזה בדיוק העניין. ה"איך אפשר להסביר" הזה. כי בסופו של דבר, כולנו רק בני אנוש קטנים ומפוחדים, שמנסים למצוא נוסחה והיגיון בתוך הדבר המטורף הזה שנקרא החיים. ברמת ההיגיון הקר מדובר בהבל הבלים. אנשים נופלים, טובעים ומתים כל הזמן. לא רק ב"קיץ האכזרי". והעובדה שהיה כאן מצבור חריג בכמותו של מפורסמים היא מקרית בהחלט. בדיוק, אגב, כמו שמדברים על טרנד של מפורסמות שנכנסות להריון. כאילו שלא מדובר בהליך טבעי לגמרי, שמתרחש בכל ימות השנה.



אבל העובדה שהאנשים המעורבים במקרים הטרגיים האלה הם ידועים וזוכים לחשיפה תקשורתית רבה גורמת לנו לנסות לחלץ - שוב - איזושהי תובנה הנחבאת מאחורי המקריות הארורה של החיים שלנו, ועשויה לעזור לנו לצפות מראש. ובעיקר - להבין למה. הרצון הזה הוא קמאי וטבעי לגמרי. אבל השאלה היא אם כלי תקשורת ממוסד צריך להציג אותו כמשהו כמעט עובדתי.