אחת התופעות שקשה להבין לאחרונה היא תופעת הליכודניקים החדשים. מה הסיפור האמיתי של החבר׳ה האלה, שכבר מונים כ־12 אלף איש? בדומה לנושאים רבים, גם הליכודניקים החדשים מנותחים לפי הקוטביות הפוליטית המעוותת, הנוחה לשני הצדדים. לנתניהו נוח לקטלג אותם כ"סוסים טרויאנים" מהשמאל שבאו להרוס את המפלגה, ולכן חובה להתגונן מפניהם, ולמתנגדיו נוח לומר ש"נתניהו סותם פיות ומעיף מהמפלגה את כל מי שמעז להתנגד לו". האמת, כרגיל, היא לא פה ולא שם, ולו היא הייתה מעניינת מישהו, אפשר היה להפיק הרבה תועלת מהליכודניקים החדשים, ולא רק עבור מחנה כלשהו, אלא עבור כולם.
1. זה טוב לנתניהו: בזמנו נתניהו עמל קשות כדי לעקור את הפייגלינים מהסיעה, אבל מה יצא מהמהלך? הוא אומנם נפטר מהצרה ההיא, אבל במקום ה"פייגלינים" קיבל את ה"בנטים", שזה אפילו גרוע יותר. דה פקטו, את מדיניות הליכוד קובע בנט, ראש מפלגת ימין קיצון עם שמונה מנדטים, כי נתניהו מיישר איתו קו השכם והערב מחשש שבנט יגרום לו להיראות שמאלני ולאבד את קולות המתנחלים שהצליח לשתות ממנו ערב הבחירות. אז מה הועילה הזזת פייגלין המתנחל משורות הסיעה? התוצאה היא אותה תוצאה. בקיצור, אם נתניהו רוצה לקבוע בעצמו את המדיניות, הוא צריך להגדיל את מספר המנדטים שלא משורות הימין הקיצוני. הווה אומר - להפיח חיים בימין הליברלי שנציגיו נעלמו מהמפה ויכולים להביא קולות מהמרכז.
2. זה טוב לליכוד: שלא מעט ממצביעיו דהיום סותמים את האף נוכח היעדרם של חברי כנסת איכותיים כמו בגין ומרידור לטובת רגב וחזן.
3. זה טוב לליברליזם: יותר נוכחות של ימין ליברלי בנוף הפוליטי טובה לליברליזם בישראל משום שכרגע גם מנציגות השמאל נעדרים ליברלים אמיתיים. מישהו צריך להזכיר שליברליזם אינו "שמאל" אלא חופש: חופש כלכלי שמשמעותו צמצום רגולציה ושלטון פקידים לטובת השקפה קפיטליסטית ותחרות חופשית, חופש שלא לסבול משנאה ודעות קדומות כיהודי דתי, וחופש להביע דעה שאינה מתיישרת עם החונטה בלי להיקרא גזען, מסית, מתלהם ושקרן. בקיצור - ליברליזם אמיתי שכבר כמעט לא שומעים כאן.
4. זה טוב לאיזון הפוליטי: אם תחל התפקדות מסיבית לליכוד ולעבודה, ישתנה הפיזור המוגזם בהצבעה הישראלית. זה טוב נגד סחטנות של מפלגות קטנות שלא מאפשרת צדק, ונגד ממשלות מורכבות מדי ללא יכולת אמיתית למשול. הגיע הזמן להחזיר כוח לשתי מפלגות האם ולהכניס תחתיהן גם אנשים שפחות מזדהים עם ה"ערכים" החדשים של מיקי זוהר ודוד ביטן, ומנגד את אלה שפחות מזדהים עם סתיו שפיר, מרב מיכאלי ויוסי יונה, שאין הרבה בינם לבין מה שהוביל בעבר את מפלגת העבודה.
5. זה טוב לדמוקרטיה: שלפחות נגיע למסקנה שהפריימריז במתכונתם הנוכחית הם לא ממש דמוקרטיה. הם מותירים פתח לעיוותים, אם על ידי התפקדות המונית של כל עובדי התעשייה האווירית, ואם על ידי "סוסים טרויאנים". כך שגם אם תופעת הליכודניקים החדשים תביא לשינוי מינורי בשיטת הבחירות, ורק מי שיצביע ליכוד יוכל להוסיף להצבעה בקלפי את רשימת עשרת חברי הכנסת המועדפים עליו - כולנו נרוויח.