עובדה שאינה ניתנת לערעור: לפני כ–45 שנה נדקר למוות סוהר לבן בכלא אנגולה, השוכן במדינת לואיזיאנה.



עובדה: שלושה אסירים שחורים השפוטים לעשרות שנות מאסר, חברים בתנועת הפנתרים השחורים שהרגיזה את מנהלי הכלא, הואשמו ברצח הזה.



עובדה: השלושה הורשעו על בסיס עדותו של אסיר בשם איזיקיה בראון ונידונו למאסר עולם.



עובדה: אף על פי שגזר הדין לא תבע זאת, הושמו השלושה בבידוד, שם ישבו יותר מ–41 שנה - זמן הבידוד הארוך ביותר אי־פעם שאסיר כלשהו בהיסטוריה המוכרת ישב בו.



ועוד עובדה לסיום העובדות שאין עליהן ערעור: אסיר העולם המעיד, איזיקיה בראון, הועבר מיד לאחר עדותו לאזור פרטי ונוח בבית הסוהר, זכה להטבות נוספות וכעבור זמן שוחרר.



אנגולה הוא כלא ידוע לשמצה ברחבי ארצות הברית והעולם ביחסו לאסירים. נדמה שהשלישייה, שקיבלה במרוצת השנים את הכינוי "שלישיית אנגולה", זכתה לכותרת המפוקפקת כדוגמה לכך. אמריקה ברוטלית ביחסה לאסיריה. בבתי הכלא שלה מוחזקים 6.5 מיליון אסירים - השיעור הגבוה ביותר בעולם ביחס לאוכלוסייה הכוללת. יותר מרוסיה ויותר מסין. שיעור הגבוה פי שבעה מזה שבאיחוד האירופי.





תחזוקת אסיר בבית כלא יקרה עד מאוד, והמדינות האמריקאיות מוציאות מיליארדים על מיליארדים על הרחקת עבריינים, גם הקלים שבהם, מהחברה. הטענות החוזרות ונשנות על כך שהשיטה בבירור רקובה ואינה מביאה תועלת ויש לנסות להשקיע את הכסף בצורה יעילה יותר, בשכונות עוני, בחינוך ובמניעת פשע בכלל, נופלות על אוזניים ערלות. אחת הסיבות, אולי העיקרית שבהן, היא שיטת בתי הכלא הפרטיים המונהגת בארצות הברית, וההתייחסות לבתי הכלא בבורסה כאל סחורה לכל דבר בשוק הסחורות העתידיות. כלומר, ככל שיהיו יותר בתי כלא ויישבו בהם יותר אסירים, יהיה מי שירוויח יותר כסף. וכשמדובר בכסף, אמריקה שומעת היטב. והעסק מצוין, משגשג, והאסירים ממשיכים לזרום אל בתי הכלא.



הבידוד, שאמור לשמש כעונש קיצוני, ולא יותר מתקופות קצרות, הפך בבתי הכלא האמריקאיים לשיטת פעולה: אסירים נשלחים לשנים ארוכות, לעתים 10 או 15, בחדרון קטן כחדר אמבטיה. כ–100 אלף אסירים נמצאים מדי יום בבידוד באמריקה. מתוך נקמה בשלישיית אנגולה נעלה אותה הנהלת הכלא בבידוד לתקופה של יותר מ–40 שנה וזרקה את המפתח.



"עונש אכזרי: הסיפור של שלישיית אנגולה": באדיבות יס
"עונש אכזרי: הסיפור של שלישיית אנגולה": באדיבות יס



"עונש אכזרי: הסיפור של שלישיית אנגולה" מניח, ומוביל את הצופה להנחה, שהשלישייה אינה אשמה ברצח. בנוסף, מנחה הסרט את הצופה לקבל את העובדה כי העד היה נוח להשפעה וגם זכה לשוחד. הוגן לציין כי אין לצופה די מידע להתמודד עם קביעות אלה. מה שלא ניתן לערעור מתוך הסרט הוא הפראות האמריקאית חסרת הרסן כלפי אזרחים של ארצה, שהניחה לה לסגור אנשים בכלוב ללא הצדקה למשך עשרות שנים, גם אחרי שנודע לעולם כולו, ולא רק לאמריקה עצמה, שכל הזמן הזה הם זוכים ליחס מתמשך הגרוע יותר מזה הניתן לחיות.



גם ההצצה החוזרת לימי האפליה כלפי שחורים במדינות הדרום, ששימשה קרקע פורייה לשלושה עבריינים צעירים, אינה מוסיפה כבוד רב למדינתו של הדוד סם. תחת הבניינים הנוצצים, מכוניות הפאר והמרחבים עוצרי הנשימה משהו אפל ורע מבעבע. זהו המסר של "עונש אכזרי: הסיפור של שלישיית אנגולה". בעצם, מה חדש?



 "עונש אכזרי: הסיפור של שלישיית אנגולה", שלישי, 24.10, יס VOD