המשפט האלמותי, FOLLOW THE MONEY, היה חלק מהתדריך שח "הגרון העמוק" לוודוורד וברנשטיין בדרכם לחשוף את פרשת ווטרטגייט. אם אתם רוצים להבין כיצד עובד מפעל, כל מפעל, לכו בעקבות הכסף. רק כך ניתן להבין את המכניזם המפעיל את מפעל ההתנחלות. כסף. או בלשון חכמים: אם אין קמח, אין תורה. בימים ההם, אי שם בשנות ה־70, זו הייתה האידיאולוגיה שתדלקה שם את האש, או "האש הזרה", כפי שכינה אותה ישראל גלילי מראשי השמאל דאז. היום מדובר במאות מיליונים לצורכי רווחת התושבים על חשבון צורכי כלל ישראל.



כך למשל, דווח השבוע ב"הארץ" כי הרשות לשיקום האסיר הקימה צוות שבוחן סגירה של כלל ההוסטלים לשיקום אסירים הממומנים ומופעלים על ידה בשל מחסור בתקציבים. פרשות השוחד של המקורבים לממשלת הימין הן הכסף הקטן. חשיפתן טובה לניקוי אורוות ברמה האישית. הכסף האמיתי הוא הכלי שהנהגות מפלגות הקואליציה נזקקות לו כדי לתחזק את קהליהן, והמאבק על הכסף בתוככי להקת התנים שהיא ממשלת הימין מתנהל יום־יום שעה־שעה.


ראש הממשלה הודיע לראשי מועצת יש"ע שהממשלה החליטה להקצות 800 מיליון שקל עבור "תשתיות ביטחון", בעיקר השלמת כבישי האפרטהייד בגדה.



מדובר בכבישי רפאים שלא הולכים לשום מקום. חלקם נסללו, אבל לא נפתחו מכיוון שהם מחוץ לקונצנזוס הביטחוני־מדיני. המתנחלים לא מאמינים ורוצים את הכסף מיד. הם מריצים קמפיין שבחזיתו הוצבו נציגות משפחות שכולות, בראשן חלי (סלומון) מנזלי שאיבדה בפיגוע הנורא בנווה צוף את אביה, אחותה ואחיה. במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו היא כותבת: "ימים קשים מאוד עוברים עליי ועל בני משפחתי... אני מתקשה להבין איך מנהיג המחנה הלאומי לא מאפשר את מתן הצרכים ההגנתיים הבסיסיים ליישובים ולצירים הראשיים ביהודה ושומרון... נאמר לנו על ידי מקורות ביטחוניים שאם היו מתקינים בנווה צוף את מרכיבי הביטחון שאושרו הרבה לפני הפיגוע, היה אפשר למנוע את הפיגוע.".



ראשי מועצת יש"ע ומשפחות שכולות ישבו באוהל מחאה שכותרתו : "דם תושבינו לא יהיה הפקר". כל ציידי הקולות עלו לרגל, שזה כמעט כל ממשלת ישראל וחברי הכנסת של הימין. השר אופיר אקוניס אמר ש"מגיע לתושבי יהודה ושומרון ולמשפחות השכולות ביטחון".



עכשיו פרופורציות: על פי משרד הביטחון, ב־2016 הוכרו 452 נפגעי פעולות איבה. בלי להיכנס להתחשבנות קטנונית כמה ולמה, ברור שכמות נפגעי סמים, תאונות הדרכים ותאונות העבודה גדולה פי כמה וכמה. כאמור, סלומון כותבת: "אני מתקשה להבין איך מנהיג המחנה הלאומי לא מאפשר את מתן הצרכים ההגנתיים הבסיסיים ליישובים ולצירים הראשיים ביהודה ושומרון". לידיעת המעוניינים: הגדה המערבית היא יחידת השטח (למעט ערים) המנוטרת ביותר בעולם מבחינת כמות החיילים והעזרים. מעולם לא הגנו רבים כל כך על מעטים כל כך בהתנחלויות המבודדות שמחרפים את נפשם יום־יום. על העלאת רמת החיים שלהם.