אחיי ואני מלווים את הוריי בתהליך מורכב. מתברר שאמי צברה חובות שהגיעו לסכומים של חצי מיליון שקלים ומצאה אדם שכיסה לה את החוב, אך דרש ממנה לרשום את הנכס שלה ושל אבי על שמו. כשאבי גילה זאת, הם החלו בהליך משפטי והגיעו להסדר של 1,200 שקלים בחודש להחזרת החוב. החוב שנותר כיום הוא בערך 100 אלף שקלים. ישנו חוסר שקיפות בין אבי לאמי. בכל כמה זמן אנחנו, האחים, נדרשים לסייע כלכלית להורינו, כל אחד כפי יכולתו, ואני מרגישה שאנחנו שמים עליהם כל הזמן “פלסטרים”. מה עלינו לעשות?
“אני שומע מדברייך מבנה מאוד לא בריא ומעורפל, ששילמתם עליו מחיר כבד. פני להורייך ותאמרי להם שאתם, האחים, תתמכו בהם בכל אשר יעשו, אך אתם דורשים מהם לחשוף בפניכם את כל המידע הרלוונטי כדי שתוכלו לעזור להם למצוא את הפתרון הנכון עבורם. קורים מצבים לא נעימים שבהם ההורים עושים טעויות, ולשם כך הילדים מתגייסים לערבות משפחתית. קחו כולכם יועץ חיצוני עם ההורים וצאו יחד לתהליך משותף. אם ההורים מרגישים לא בנוח לערב את הילדים, שיפנו לאיש מקצוע שידווח לכם מרחוק. אם הורים צריכים עזרה של הילדים לבעיה ספציפית, אין סיבה שהילדים לא יעזרו להם. אין סיבה שהעזרה הזו לא תהיה שכלית, אלא רק כספית. בעל מקצוע יוכל להציע פתרונות יצירתיים שיחסכו לכולכם הרבה כסף. ערבות משפחתית אמיתית אינה נגמרת בצ’ק; לכל אחד מכם יש שכל, קשרים ומקומות עבודה רציניים שיכולים לסייע לכם ליצור ערבות משפחתית אמיתית. הבינו עם בעל מקצוע את הדברים ובצעו את התהליך בשקיפות ובלי מתחים”.

 
אני בת 42, גרושה עם שלוש בנות. בת ה־15 היא מרדנית, והפסיקה ללכת לבית הספר בלי שידעתי על כך. כיום היא נמצאת בתיכון מיוחד שהסכים לקבל אותה למסגרת אחר הצהריים. היא ילדה מאוד חכמה ומוכשרת. אם היא תרצה משהו, היא תצליח בו, אך היא טוענת שבבית הספר משעמם לה והיא מרגישה שזה מיותר עבורה. ההתנהגות שלה בבית קשה עוד יותר. היא מתחצפת ומקללת אותי מדי יום, יש לה חבר, ולעתים אני לא יודעת מתי היא חוזרת בלילה. אני מרגישה שאיבדתי עליה שליטה. אבא שלה מגבה אותה בצעדיה, ונכון לעכשיו היא אצלו כי גירשתי אותה מביתי. מה עלי לעשות?
“מדובר בילדה שלא אוהבת סמכות. היא מפונקת, חדה ופקחית. הגירושים שלך מבן זוגך לשעבר יצרו עבורה שני בתים עם חוקים שונים מאוד. רצית לייצר מולה קול אחיד עם בעלך וליצור לה גבולות, בעוד שהבעל מרשה לה לעשות כרצונה. לכל בית יש את קצב ההתנהלות שלו. אם בני הזוג ביחסים טובים, אפשר לקבוע חוקים זהים עבור הילדים כל עוד הם יודעים לאיזה בית הם נכנסים בכל פעם. במקרה שלך, ישנם שני מצבי קיצון קריטיים: בבית של האבא, בתך מקבלת יד חופשית לכל דבר שהיא עושה בגיבוי מלא, בעוד שבביתך את מנסה להציב לה גבולות ונלחמת מולה באמצעות עונשים. פעם אחת בתך מקבלת פרסים על התנהלותה, ופעם אחרת היא מקבלת עונשים על אותה ההתנהלות. יצרת את המצב הזה מתוך רצון טוב, אך גרמת לסיטואציה מאוד מורכבת. הילדה שלך חכמה, ולכן היא מבינה שמי שמשלם את המחיר על הסיטואציה - זו את ולא היא. היא יודעת שאת זו שתסבלי מהעובדה שהיא לא תגור איתך וכי את לא תזכי לראותה עוד. הילדה שלך לא פראיירית ומקבלת גב מאבא שלה וחבר שלה. היא תדע להסתדר לבדה. במקום לתת לה תמיכה, הפכת להיות לה לאויבת. לכי לבתך ותארי לה את התחושות שלך ואת המצוקה שלך. ספרי לה שעשית מה שיכולת כדי לשנות את המצב, אמרי לה שאת אמא שלה ושאת מוכנה להכיל אותה על כל מי שהיא, בתנאי שהיא ואת תהיו פתוחות אחת כלפי השנייה. בתך מקללת אותך כשאת נלחמת איתה. אמרי לה שאת מסיימת את המלחמה ושאת נכנעת. עלייך לשקף לה את המצוקה שלך לא מתוך כניעה, אלא מתוך האמת שלך. אמרי לה שתיתני לה גב ותשמרי עליה ללא עונשים, כדי שתבנו יחד מערך שיח ביניכן. בנו לכן מרחב שיתוף וספרי לה מה מפריע לך. תהיי המנטורית שלה ובני מחדש את היחסים מולה כדי לא לאבד אותה. את יכולה גם לפנות להדרכת הורים שתסייע לך לקבל כלים להתמודד ברגעי מצוקה. בכל מקרה, החזירי את הילדה הביתה ולמדי להכיל אותה”. 

 מתוך תוכניתו של אלון גל, בכל יום שישי ב־8:00 ב־103FM

עריכת תוכן 103FM: איתמר זיגלמן