האם טראמפ יעביר את השגרירות רק כי הבטיח או שזהו צעד שנשלם עליו?

כאן צריך לשאול, האם מדובר במקדמה או בשליפה? מה הכוונה שליפה? אם מדובר ברצון של טראמפ להיות נאמן להבטחת הבחירות שלו ולהיות הנשיא הראשון ששובר מסורת של יותר מ־ 20 שנה, מ-1995, שבהן נשיא אחר נשיא, בכל חצי שנה, חותם על הצו שדוחה את החלטת הקונגרס על העברת השגרירות והכרה בירושלים כבירת ישראל - ורק כדי להראות שהוא עושה אחרת.

האם מדובר בשליפה לצורכי פנים, כדי להראות ליהודים שהוא שונה, גם במחיר של עימות עם העולם הערבי. זאת, כאשר אין מאחורי הדבר הזה שום תוכנית מסודרת שאמורה לפצות את הערבים. במקרה הזה, ישראל יכולה ליהנות מהמהלך בטווח מוגבל ולקבוע עובדות בשטח. זה, מבחינת נתניהו, אולי החלום הכי טוב, כי אין לזה תג מחיר, שישראל צריכה לתת כדי לפייס או לפצות את הערבים.

אבל ייתכן שמדובר במקדמה. כלומר במהלך שטראמפ נותן לישראל, על מנת לגבות ממנה לאחר מכן מחיר כבד יותר. למשל, תוכנית מדינית. בשבוע האחרון פורסמו בכלי תקשורת שונים, מצריים, אמריקאיים, סעודיים ואחרים, כל מיני רמזים לתוכניות מדיניות פורצות דרך. כאן, יכול להיות שטראמפ נותן לישראל מתנה שתג המחיר שלה הוא כבד מכדי שנתניהו יוכל לשאת על כתפיו, השחות תחת ימי החקירות.

ייתכן שטראמפ יגיד לערבים: "אני נותן להם את ירושלים ומוציא אותה מהמשא ומתן, אבל אני נותן לכם את פלסטין, פלסטין בלי גושי ההתנחלויות, אבל עם הכרה אמריקאית. אם נתניהו לא יוכל לקבל את זה, הוא הופך להיות הסרבן. לי נתניהו לא יוכל לסרב. אני נותן לו את ירושלים - והוא נותן את הסכמתו

למדינה פלסטינית".

במקרה הזה, המהלך מכניס את נתניהו לדילמה אכזרית, בין היותו מנהיג לפוליטיקאי. האם הוא יצליח לשמר את הימין וללכת למהלך שסופו חלוקה של הארץ והסכמה למתווה מדיני, כאשר את התמורה העיקרית הוא מקבל מראש מטראמפ?

לכן צריך לראות האם ההכרזה הזו היא סוג של בקשיש לישראל ולאחר מכן יהיה פיצוי לערבים, או שמדובר, באופן מאוד לא מתוחכם, בקיום הבטחת בחירות, שאחריה מבחינתו של טראמפ – המבול. כך או כך, אנחנו נצטרך להתמודד עם ההשלכות שלה.