תקיפות צוות רפואי, סכסוכי שכנים ועבירות מין: התיקים שנסגרים מ"חוסר עניין לציבור"

לפני כשנתיים הגיעה אישה אל הקליניקה המשפטית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון, כשהיא נסערת. לסטודנטים סיפרה כי התלוננה במשטרה נגד בעלי החברה שבה עבדה כמזכירה, לאחר שלדבריה הטריד אותה מינית במשך תקופה ארוכה ואף אנס אותה. כשקיבלה מהפרקליטות הודעה שהתיק נגדו נסגר, היא התאכזבה מאוד. כשנודעה לה עילת סגירת התיק – "חוסר עניין לציבור", היא נשברה.

"זה גמר אותה. הנפילה שלה באה לא אחרי המעשים שלכאורה בוצעו בה, אלא דווקא אחרי ההודעה על סגירת התיק. היא נכנסה לדיכאון", נזכרת מנהלת הקליניקה, עו"ד הילה ברקל. "הסברתי לה שזאת חייבת להיות טעות, שככל הנראה יש קושי בראיות, אבל לא ייתכן שסגרו את התיק בשל חוסר עניין לציבור. רק אחרי שהבהרתי לה את זה, היא נרגעה. דבר כזה יכול למוטט נפגע עבירה יותר מהפגיעה עצמה.

זה כאילו שאומרים לך 'לא משנה מה עברת, זה לא מעניין אף אחד. אנחנו לא רוצים להשקיע זמן במקרה שלך'. אצל מתלוננים בעבירות מין, הרבה פעמים לוקח זמן לעכל את מה שעברו. לפעמים מדובר בשנים, עד שהם מבינים שמה שנעשה להם הוא לא בסדר, ואז אומרים להם שאין עניין לציבור, משמע שלא נורא מה שעשו לכם. לפחות בתחומים האלה, של תלונות בעבירות מין ואלימות, אין מקום לעילה של חוסר עניין לציבור".

מסר בעייתי

עילת סגירת תיק מחוסר עניין לציבור היא האפשרות השלישית העומדת בפני גורמי אכיפת החוק, לצד "חוסר אשמה" ו"חוסר ראיות". אחוז לא קטן מהתיקים נסגר בעילה זו, אף שגם בפרקליטות לא חשים עמה בנוח. היום יתקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט דיון בהצעת חוק, שמבקשת לשנות את נוסח עילת סגירת תיקים פליליים, כך שמתלוננים וכן חשודים לא יקבלו הודעה על כך שה"ציבור" אינו מתעניין במקרה שלהם. העוסקים בתחום מדגישים את החשיבות שבעילת הסגירה הזו במקרים מסוימים, ואת החשיבות שבהצעת החוק ובשינוי העילה במקרים אחרים. אך כולם תמימי דעים לגבי הצורך בשינוי שמציע החוק, של "הביטוי האומלל הזה".

"בפועל, הצעת החוק באה ליישר קו עם הפרקטיקה הקיימת", מציין עו"ד גיא פלנטר. "בדרך כלל, כשהמשטרה מחליטה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, היא מודיעה ש'נסיבות העניין לא מצדיקות העמדה לדין'". עו"ד פלנטר הוא בעברו תובע בפרקליטות המדינה, וכיום בעל משרד עורכי דין עצמאי העוסק במשפט הפלילי ומייצג את שני צדי המתרס – הן חשודים בפלילים והן חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה. לדבריו, "הסמנטיקה פה חשובה והשינוי בחוק ממש נדרש. מצד נפגע העבירה, מה שמעניין אותו זה מה שקרה לו ולא לשאר הציבור. מבחינת החשוד, האמירה הזו סתומה, כי מאחוריה מסתתרת ההנחה שמי שבחן את כל השיקולים הרלוונטיים הגיע למסקנה שזה לא מקרה שצריך להעסיק שופט".

המקרים שבהם עילת הסגירה מחוסר עניין לציבור היא נפוצה במיוחד הם מתחום סכסוכי השכנים. אל עו"ד פלנטר הגיע לאחרונה סיפור כזה. "לקוח שלי הסתכסך עם שכן, על רקע ויכוח סביב חניה", הוא מספר. "השכן גרם לו נזק לרכב. בשביל מה יש משטרה? הלקוח פנה למשטרה כדי שתטפל בזה, אך החוקרים לא היו מוכנים לעשות שום דבר, כי אין הוכחות. אז הלקוח שלי התקין מצלמה ברכבו ותיעד את השכן שורט לו את האוטו. אחרי שחזר עם הראיות למשטרה, הם הפעילו שם חשיבה שבלונית וקטלגו את העניין כסכסוך שכנים, שיש לסגור מעילה של חוסר עניין לציבור. הגשתי על כך ערר והתיק נפתח מחדש".

מנגד, לעו"ד פלנטר חשוב להדגיש גם בכובעו כאיש פרקליטות לשעבר כי "לא צריך לבטל את העילה הזו, משום שהיא חשובה בארגז הכלים של התובע. יש מקרים שבהם מדובר בזוטי דברים, ואין צורך להפעיל כוח אדם ואת זמנו היקר של בית המשפט. יש מקרים שבהם אף שבוצעה עבירה, הנסיבות מצדיקות את סגירת התיק". כך היה במקרה של אדם ללא עבר פלילי, בעל עסק באזור פתח תקווה, שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת נזק בזדון. לפי הנטען בכתב האישום, על רקע סכסוך עם בעל עסק אחר על מקומות חניה, עלה הנאשם על רכבו של המתלונן, קפץ עליו ברגליו וגרם נזקי פח בעלות של אלפי שקלים.

להוכחת האישום, הציגה התביעה המשטרתית, בין היתר, סרט וידיאו שצולם על ידי המתלונן בזמן האירוע במצלמה נסתרת, המנציח את הנאשם קופץ על רכבו של המתלונן וגורם לרכב לנזקים. אם כן, מדוע חזרה בה התביעה מכתב האישום וסגרה את התיק מחוסר עניין לציבור? עו"ד פלנטר מסביר: "הנאשם הוא בעל עסק, שבנוי על כך שמשאיות פורקות ואוספות ממנו סחורה. העסק של המתלונן נמצא בתחילת הרחוב והמתלונן נהג להחנות את רכבו בכניסה לרחוב, באופן שחסם את הדרך למשאיות. הנאשם ביקש, התחנן, התלונן בעירייה ובמשטרה, עשה כל מה שאזרח שומר חוק יכול לעשות במקרה כזה – ללא הועיל.

בסרטון שמתעד את האירוע ניתן לראות שמגיעה משאית והנהג יורד ממנה, כשהוא והנאשם פונים למתלונן ומבקשים שיזיז את הרכב. אבל המתלונן אינו עושה דבר, מלבד לחייך. ואז רואים את הלקוח שלי מאבד את זה וקופץ על רכבו. נפגשתי עם התובעת והסברתי לה את הנסיבות. היא הבינה שהמתלונן כנראה דחף את הלקוח שלי למקום הזה וסגרה את התיק".

הנחיות פרקליט המדינה משנת 2003 מונות את המקרים שבהם יש לסגור תיקים בעילת סגירה זו. בהנחיה מצוטט נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. "נקודת המוצא העקרונית הנה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות פלונית פלילית היא, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין", כתב השופט ברק בבג"ץ גנור בשנת 1989. "רק כאשר העניין הציבורי באי־העמדה לדין עולה על זה שבהעמדה לדין, רשאי תובע להגיע למסקנה כי קיים עניין לציבור באי־העמדה לדין".

על פי ההנחיה, על התובע להתחשב, בין השאר, בחומרת המעשה, בנסיבותיהם האישיות של החשוד ושל קורבן העבירה, וכן באינטרסים חיוניים של המדינה ובשיקולים מוסדיים של התביעה ובית המשפט. בדוח לסיכום שנת 2016 של הפרקליטות, מצוין כי עילת חוסר עניין לציבור הביאה לסגירת 23% מהתיקים הפליליים באותה שנה. לשם השוואה, 60% מהתיקים נסגרו מחוסר ראיות ורק 11% נסגרו מחוסר אשמה של החשוד. על פי הדוח האחרון של מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, בשנים 2011־2016, 12% מתיקי התלונות בעבירות מין נסגרו בעילה של חוסר עניין לציבור.

בעילה זו נסגר גם תיק של צעירה ששימשה כמתנדבת במגן דוד אדום, והתלוננה נגד נהג של הארגון על כך שפגע בה מינית. "אם התיק היה נסגר בעילה אחרת, ההתייחסות שלה הייתה שונה", מסבירה עו"ד ברקל, שסייעה למתלוננת להגיש ערר על סגירת התיק. עו"ד ברקל שימשה גם היא בעברה תובעת בפרקליטות מחוז מרכז, ועסקה במשך כשבע שנים בעיקר בתיקי מין ואלימות. "אמרו לנו בפרקליטות שמדובר בטעות, ולמעשה סף הראיות אינו מספיק, אבל שאיחרנו את המועד, משום שאפשר להגיש ערר עד 30 יום מקבלת ההודעה", היא אומרת. "עד שהיא עיכלה את הבשורה על סגירת התיק, אספה את עצמה ופנתה אלינו, זה היה מאוחר מדי. המסר הוא בעייתי מאוד. למעשה, אומרים לה 'את לא מעניינת. את לא מספיק חשובה. הפגיעה שלך לא מספיק קשה'".

זו הסיבה שח"כ מיכל רוזין (מרצ) להגיש את הצעת החוק לתיקון חוק סדר הדין הפלילי – שינוי שם עילת "חוסר עניין לציבור" בסגירת תיקים. על פי ההצעה, במקום "שאין בדבר עניין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחת חקירה". "במהלך דיוני ועדת החוקה בנושאי זכויות נפגעי עבירה, העידו נפגעים רבים כי מצאו את ההודעה על סגירת תיקם מפאת חוסר עניין לציבור – פוגענית", נכתב בדברי ההסבר לחוק. "המונח 'עניין לציבור', הנתפס כיום כהערכה של חשיבות התיק בעיני הציבור, יוצר דימוי שגוי של שיקולי מערכת האכיפה ואינו משקף שיקולים שונים אשר עשויים לעמוד לעיני מקבלי ההחלטות בתהליך".

"לאורך השנים נוצר תסכול גובר והולך במרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, על כך שתיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור", אומרת ח"כ רוזין. "בעיה נוספת שיוצרת העילה של חוסר עניין לציבור, היא הצפת המערכת בעררים. מתלוננים שנסגר להם התיק מחוסר עניין לציבור, התעקשו לערער על כך. אבל לא מדובר רק במקרים של פגיעה מינית. לאחר המקרה הקשה של רצח אחות קופת החולים טובה קררו, עלה בדיונים בנושא שמקרים רבים של תקיפות צוות רפואי נסגרים בעילה של חוסר עניין לציבור. יש בכך משהו מאוד מכעיס. פנה אלי אדם שהוכה קשות באמצעות קסדה על ידי שליח פיצה, וסגרו את תיק התלונה שלו לאחר שלא הצליחו לאתר את החשוד, אך בעילה של חוסר עניין. מעבר לכך שסמנטית זה מעליב, זה מעלה תהיות אצל הנפגעים. חוסר עניין יוצר זילות".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "פירוש מילולי של העילה שלפיה התיק אינו מעניין את הציבור, עלול לגרום לעוגמת נפש רבה למתלונן. בשל כפל המשמעות של הביטוי 'עניין לציבור' ועל מנת שלא יובן שלא כהלכה, הנחה פרקליט המדינה כי ייעשה שימוש במונח המתאר בצורה מדויקת יותר את עילת הסגירה והיא כי 'אין העניין מתאים לניהול משפט פלילי' או 'נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין'. בהתאם לכך, עמדת הפרקליטות היא כי אין מניעה לעגן עניין זה בחקיקה. עבירות מין כוללות בתוכן מגוון עבירות ובהן הטרדה מינית, מעשה מגונה וכן הלאה. כל תיק נבחן לגופו, על פי הרף הראייתי הנדרש בהליך הפלילי. במסגרת זו נלקחות בחשבון, בין היתר, גם ההשלכות והמשמעות של ההליך הפלילי על המתלונן או המתלוננת בנסיבות המקרה הקונקרטיות".