האם הקצין מנבי סלאח, שמחל על כבודו וכבוד המדינה, ולא הגיב על קללות בעיטות וסטירות הוא "גיבור" שגילה את כוחו של האיפוק? פחדן שלא רצה להסתבך כי ידע שלא יזכה לגיבוי? או סתם מי שקיים כלשונה הוראה מטומטמת ונפשעת? אינני טוען שהקצין פחדן. אבל מי שהנחה אותו הוא כזה. הוא מפחד מ"תמונות רעות" בתקשורת ומוכן לספוג השפלה לאומית שנזקיה, במזרח התיכון, גדולים הרבה יותר. 
נערות פלסטיניות תוקפות חייל
הקצין שהבליג יודע ודאי היטב מה קרה לסמח"ט הבקעה סא"ל שלום אייזנר שחבט באנרכיסט אנטישמי והושעה. הוא כבר למד מה קורה למי שעושה מה שצריך לעשות - אבל יש מצלמות בסביבה. כשזורקים אבנים על חיילים - הם בורחים כי הם יודעים שלא יזכו לגיבוי ממפקדיהם אם יגיבו כהלכה. רק אם הקצין לא היה מקבל הנחיות מפורשות "להבליג" אלא הנחיות הפוכות, והיה יודע שקידומו בצבא ייעצר אם הוא מוחל על כבוד המדינה - היתה התגובה שונה.
בתקופה הרומנטית - גבר שהיה חוטף סטירת לחי מאישה, היה מבליג כמובן. כך חייב הקוד האבירי. וגם היום אם זה קורה - שיהיו בריאים. זה עניינם. אבל קצין צה"ל במדים אינו אדם פרטי. והערביה המתגאה בכך שגרשה את הקצין היא נציגה של הערבים שרוצים לגרש אותנו מהארץ. 

הסרטון שזכה למיליוני צפיות לא שיווק את ישראל כמוקד של "איפוק הוא כוח" אלא כאומה של פחדנים שנערות משפילות אותה. ועל זה אי אפשר למחול. הערביה היתה צריכה להיות קשורה בניידת מיד אחרי הסטירה, ולא לאחר פשיטה לילית מאוחרת על ביתה.  מסבירים לנו שהנזק התקשורתי מתמונות של חיילים עוצרים צעירה היו גדולות. ואני טוען שהנזק והדלק למנועי ההסתה והטרור מתמונות ההשפלה בלא מענה - גדול הרבה יותר. מדמם יותר.

עאהד תמימי מתעמתות עם מפקד אוגדת איו"ש ב-2012. צילום: אהוד אמיתון/TPS


אם אברך חרדי, מתנחל, אתיופי או מפגין נגד שחיתות יעז לסטור לשוטר - הוא יהיה אזוק בניידת בתוך חצי דקה. מי שחושב שדווקא בנבי סלאח מותר להבליג לעיני המצלמות - חושב בעצם שאנחנו לא צריכים להיות בנבי סלאח, לסגת מלב המולדת שלנו, שהערביה צודקת. אני חושד שרבים מהמהללים את הקצין על האיפוק שגילה נוכח מלכודת המצלמות - לא חושבים באמת שזוהי עמדת כוח, אלא שמחים בהשפלת ישראל. אולי, כפי שכותבים השמאלנים, תבין המדינה שהיא לא יכולה להמשיך במה שהם קוראים "הכיבוש". ובאמת תברח מהערבים. 
הלוואי שהייתי בטוח שהפרקליטות הצבאית - שאינה דורשת עונש מוות למחבלים רוצחים - תדע לדרוש במשפטה של עאהד תמימי שנות מאסר ארוכות. לצערי הפחדנות, שהובילה להנחיות המעוותות לחיילים לא להגיב, מנחה גם את הפרקליטות הצבאית. ואולי הרבה יותר מסתם פחדנות - זו אי האמונה בצדקת הדרך. מי שבטוח שהארץ היא שלנו ולא של הערבים - לא היה מתבלבל.