אישור חוק המרכולים הוא יום שמחה לקואליציה. אבל יום שחור לשבת. החוק הוא הישג לשר הפנים אריה דרעי, אבל הצמיד מהיום לשר הדתי את התואר של מי שרמס את כבודה של השבת, השפיל את מעמדה של השבת וביזה את קדושתה. החוק הוא מהלך שעירטל את השבת, הישות הדתית-רוחנית המרכזית של הדת היהודית ושל עם ישראל, מכל משמעות דתית ורוחנית והפך את השבת מכשיר פוליטי, מנוף מפלגתי לשמירת הקואליציה וגורם מרכזי להבטחת כהונה ממשלתית.

זהו חוק שגרם לפוליטיזציה טוטלית של שבת קודש במידה והיקף לא ידועים עד כה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נתן לפוליטיזציה הזאת את הביטוי הקולע. הוא הבהיר חד משמעית, "הצבעה נגד החוק כמו הפלת הממשלה". מי שעולל לשבת קודש את העוול ואת הביזיון הזה הוא שר דתי, ראש סיעה דתית. על זה נאמר, מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. שאלו פעם אדמו"ר חסידי מפורסם, כיצד הוא מסביר שדווקא בעיר מגוריו, התנועה הרפורמית גדלה ומתפשטת. הוא השיב, הם (הרפורמים) לוחמים בעד שקר עם כל האמת שלהם. אצלנו יש כאלו שלוחמים בעד האמת עם שקר וצביעות. זה מה שהשר דרעי עשה.

משיחות עם יודעי דבר עולה כמעט בהסכמה כללית שחוק המרכולים לא יגביר את ממדי שמירת השבת במדינה. להיפך, מי שאינם שומרי שבת וירגישו לא בנוח בגין סגירת מרכולים בסביבות מגוריהם יחפשו תחליפים ואמצעים חדשים להשגת צרכיהם שכמובן לא ייעשו תוך שמירת שבת. זהו חוק שיעצים את ההתנכרות לדת מצד רבים, שיגביר תחושות של דחייה ועוינות לערכים דתיים, שיזין הלכי רוח של בוז וזלזול לאישים דתיים. זהו חוק שמבהיר, שהבעיה שעמה, דתיים ולא דתיים, צריכים להתמודד איננה הפרדת דת ומדינה אלא הפרדת הדת מפוליטיקה.

חוק המרכולים מבטיח את המשך קיומה של הקואליציה ומבצר את המשך כהונתו של דרעי כשר הפנים. אבל כיוון שהחוק החדיר את השבת כגורם פוליטי וכלי משחק בזירה הפוליטית-מפלגתית הדאגה לשלמות הקואליציה עדיין בתוקפה. השבת איננה צריכה לדאוג. היא שרדה אויבים חזקים יותר וגברה על מתנכלים עיקשים יותר. השבת תשרוד גם דואגים לכבודה מסוגו של דרעי ושל עמיתיו חברי הכנסת הדתיים.