מלאיה אובמה נתפסה בעדשת המצלמה כשהיא מעשנת ג'וינט. במסגרת הבושות שהיא עשתה לאבא ואמא שלה, ברק ומישל אובמה, נרשמו בנוסף גם ריקודי טוורק פומביים, התרועעות עם כוכבי ראפ מפוקפקים וחשיפה של חלק מישבנה באחד מפסטיבלי המוסיקה בארה"ב. התקשורת צהלה ושמחה. אבל אף אחד לא שאל שאלות קשות הנוגעות למאבטחים או להסעה הממשלתית של ה"בת של" לבילויים. אף אחד גם לא עשה מזה סיפור חדשותי גדול יותר מסיקור אירועי טירור ואפילו לא יותר מסיקור מזג האוויר. זה נשאר בצד הרך והרכילותי של החדשות וזכה להתעניינות זוטא.



יותר מזה, כשהנשיא התבקש על ידי כתבי הבית הלבן להגיב על התנהגותה הפרועה של בתו, תשובתו היתה: "לא. לא. לא". משמע: אין סיכוי שתקבלו את תגובתי לעניין. כשהכתבים התעקשו הוא נזף בהם והזכיר להם: "אתם אצלי בבית". אף אחד לא בא חשבון עם הזוג אובמה על כך שהבת שלהם גדלה להיות בליינית פרועה, המתערטלת בפומבי, עוברת על החוק ומהווה דוגמא רעה לצעירי ארה"ב. אף אחד לא ראה בכך כשלון מוסרי שלהם או כשלון חינוכי. ההתייחסות של אמצעי התקשורת האמריקאים פטרה את ההתנהגות הזו בכינוי: מעשי קונדס, משובת נעורים ותו לא.



יאיר נתניהו רשאי ליהנות מיחס דומה. הוא בחור צעיר שיוצא למועדונים עם חברים, שותה אלכוהול וכטוב ליבו בוודקה או בוויסקי, משחרר את לשונו ומדבר שטויות. זה לא שהוא מזג סם אונס בכוסה של בחורה, או עשה שימוש במושב האחורי של רכב השרד לצרכים שונים ומשונים, כפי שנוהגים צעירים אחרים בני גילו. זכותו לחיות, וזכותו לבלות, על פי הבנתו, מבלי שהציבור יתחב את אפו לחיי הלילה שלו.



יש אולי מי שמצפים שיאיר נתניהו יישב עם חברים וישחק ב"שבץ-נא". יש מי שבצדקנות מופלגת ממש דורשים ממנו להיות ילד טוב ירושלים, חנון מרובע שאמור להתלבש בחולצות פלנל משובצות, לחזור הביתה עד חצות ולענות לכל טלפון של אמא. חלק מהאנשים האלה, כנראה לא מחוברים לילדים שלהם עצמם. חלק מהם לא זוכרים איך זה להיות צעיר.


אני לא בא ללמד סנגוריה על סוג הבילויים המפוקפק שהתחבב על יאיר נתניהו. אני גם לא בא ללמד סנגוריה על דברים שאמר בעידנא דאלכוהול.


"אתם אורחים בבית שלי". מלאיה אובמה. צילום: רויטרס



אני טוען רק שזה ממש לא עניינו של הציבור. חדשות ערוץ 2 תיארו לנו בפרוטרוט את הדיון הנוקב שקדם לפרסום הכתבה על יאיר נתניהו והצידוק שמצאו לפרסום הכתבה היה השימוש ברכב הממשלתי ובמאבטחים. זה פשוט קשקוש. ערוץ 2 רצה לפרסם את הכתבה רק משום שהוא מכיר את יצר המציצנות וההתחסדות הציבורי. הצהוב היום צהוב מאוד, ואם אפשר צהוב בגוונים של כחול, אז מה טוב.



היו באמצעי התקשורת גם מי שהגדילו לעשות בעקבות הפרסום. בחוסר רגישות מופגן, תוך התעלמות מעמוד הקלון שאליו הוצמדה משפחת נתניהו בעקבות החשיפה, דרשו מההורים הנכלמים להתנער ממנו באופן פומבי. זאת שיא החוצפה. יאיר נתניהו הינו אדם בוגר העומד בזכות עצמו. הוריו אינם אחראים לכל פעולה שהוא עושה בחייו הפרטיים וזכותם לשמור את מה שיש להם לומר לילדיהם בתוך כותלי ביתם.



מי שמחפש הלבנת פנים נוסף על הבושה - הריהו כשופך דמים ממש. זה בדיוק המקרה שמצריך מעט חמלה וגם יכולת להתעלות קצת מעל הפוליטיקה ולנוד לאנשים בשעת צערם. נתניהו טעה כשהוציא תגובה. התגובה שלו הייתה צריכה להיות: "לא. לא. לא. לא מגיב על הבן שלי". מערכת היחסים של הורים ובנם היא לא מפגן ציבורי.



יתרה מכך, יאיר נתניהו גדל כל חייו בבית מזכוכית. זה רק טבעי שהוא ימרוד. רק טבעי שהוא יתריס ושיילך על הסף בניסיון לטעום טעמה של חירות ופרטיות אמיתית.



בהיבט הציבורי, חרה לי הרבה יותר כשהוא בחר לצאת עם בחורה נורבגית לא יהודיה מאשר כשהוא נסע מלווה במאבטחים למועדון חשפנות. הוא הרי לא אחראי לנהלי הבטחון של עצמו וכל עוד הנהלים קובעים שעליו להיות מאובטח, אין זו אשמתו שהמאבטחים מגיעים איתו למקום הבילוי המועדף עליו. לכן, זה גם לא יכול להוות תירוץ לפרסום הכתבה. להיות מלווה במאבטח זה לא בהכרח פריבילגיה. בשביל בחור צעיר ופוחח זהו דווקא עול וריחיים על הצוואר.



ליווי במאבטחים ובנהגים משמעו שאינך נהנה מרגע אחד של פרטיות. לא ברכב. לא בשירותים הציבוריים. לא במסעדה ובקושי בביתך שלך. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא שהסיפור של מועדון החשפנות דלף דרך אחד מהעובדים הללו שליוו את יאיר לבילוי הלילי.



אנחנו לא בודקים איפה ואיך מבלים חיילים וצעירים בשעות הפנאי שלהם כשהם מחפשים פורקן מלחצי היום-יום. דבר אחד ברור לי, אם יאיר נתניהו היה נקלע לסיטואציה של גלעד שליט, התקשורת לא הייתה בוחלת באמצעים. היא הייתה מפרסמת לנו את פרופיל הבילויים שלו, כדי להמאיס אותו עלינו וכדי להעמיד בסימן שאלה אם צריך לשלם מחיר בעבור אדם שלכאורה, משסה את אמו בעוזרת הבית, מפוצץ כספים על אלכוהול במועדוני חשפנות ומדבר על בחורות כמו רבים אחרים בגילו, שאינם הבנים של ביבי.



בכל הנוגע למשפחת נתניהו מגלה התקשורת יחס בוטה של איפה ואיפה: אף אחד לא ציפה שרות דיין תתנער מאסי בנה בפומבי. לא כשהוא נפל לסמים. לא כשהוא התמכר לריטלין וחומרים אחרים וגם לא כשהורשע בתקיפת בת זוגו. היא זכתה לחנינה תקשורתית, רוך והרבה אהדה עיתונאית וברנז'אית. שלא לדבר על אסי דיין עצמו. אף אחד לא היה מצפה שאריק שרון יגנה את בנו שישב בכלא ויתנער ממנו, למרות שהורשע בעבירה על חוקי מימון הבחירות ועל שבועת שקר.



אז למה כשמדובר במשפחת נתניהו הכל יוצא מפרופורציה, החמלה נעלמת והאכזריות והרשעות תופסות את מקומה?