"תנו לי בבקשה לראות!" אני זועק בלבי פנימה כבר מתחילת השבוע. "תנו לראות את ביקור נתניהו בהודו!". אני כנראה לא צועק מספיק חזק, כי אין תוצאות. הדיווח הטלוויזיוני של הביקור המרהיב הזה קמצני. נראה כאילו אומרים שם בטלוויזיה: "הנה לכם, דיווחנו את המינימום האפשרי ועכשיו די". גם אתמול זה היה כך בכל מהדורות החדשות.



הביקור המדיני הזה הוא כולו חגיגה ויזואלית. היו שם פרשים עם כידונים, חיילים במשמר כבוד בשורה ארוכה, שטיחים אדומים, ארמונות מופלאים, המון צבעים. מדובר בחומר שנראה כאילו בשבילו המציאו את הטלוויזיה הצבעונית שלי. אולם ככל שהצלחתי לזפזפ בשעות שבהן משדרים חדשות בטלוויזיה, ראיתי מעט מאוד. הופ וכבר אין.



אני משוכנע שהיו עוד הרבה חגיגות לעיניים וללב בביקור הרשמי של ראש ממשלת ישראל במדינה בת מיליארד ושלוש מאות אלף התושבים הזאת, אבל אני לא רואה את זה. לא מספיק. בהחלט לא מספיק.



החשד הבלתי נמנע שלי הוא שמישהו בכל שלוש מערכות החדשות הטלוויזיונית בישראל אסר על עצמו להראות את הביקור המופלא הזה של ראש הממשלה בהודו. שמא , טפו טפו טפו, הדבר יעורר איזושהי הערכה לנתניהו.




הזוג נתניהו בטאג' מאהל. צילום: אבי אוחיון, לע"מ
הזוג נתניהו בטאג' מאהל. צילום: אבי אוחיון, לע"מ



עלי לומר שהיחס החם מאוד של ההודים בביקור איננו ביטוי להערכה או לאהבה של הודו לנתניהו אלא הערכה ואהבה לישראל. הצדעה לכולנו, לכל אחד מאיתנו. אז מדוע לא נראה זאת? מדוע לא נתמוגג? כנראה, מישהו חושב שרע מאוד אם נתמוגג מביבי. אני חושב שזה דווקא טוב להתענג, כי זו התענגות על יחס כבוד לישראל. האם ייתכן שגם הנאה מכבוד לישראל נראית פסולה בעיני עורכי החדשות?



באחד מימי השבוע פספסתי את תחילת מהדורות החדשות בטלוויזיה. חששתי שהפסדתי את הדיווח על הביקור, אבל כשהדלקתי את הטלוויזיה רבע שעה אחרי שמונה בערב, ראיתי שלא הפסדתי דבר - הקטע על הביקור טרם שודר (באמת לא ברור מה חשבתי לעצמי, כשהנחתי שהביקור ראוי לפתוח את המהדורות). כששודר הדיווח סוף־סוף - היה זה מופת של חסכנות בזמן שידור. וכך גם אמש.



כאמור, אין חומר שידור יפהפה מאשר ביקור נתניהו בהודו. ההוד האקזוטי של האירוח, דגלי ישראל, החיבוקים והמחמאות לראש ממשלת ישראל. אבל חדשות הטלוויזיה מתעלמות. לא הייתי יודע כלל שהיו פרשים הודים בביקור, אילו לא הספקתי לראות אותם לשניות ספורות בתמונה בצד המסך, שאת רובו תפס הקריין או הפרשן שמנתח את אי־ חשיבות הביקור.



השיא היה ביום הראשון לביקור, שבו דיווחו באחד הערוצים שרובי ריבלין אמר בראיון בכנס שולי משפט ביקורת על נתניהו, ואז הודיעו שנתניהו יצא לביקור ממלכתי בהודו. שני חלקי כתבה חדשותית אחת שכנראה שווים זה לזה בעיני איזה עורך חדשות, או לפחות מחנכות את הציבור שלא להתחיל להתלהב מכך שנתניהו הצליח שוב והביא הישג כביר לטובת המדינה שלנו. הישג מדיני שגם מצטלם נהדר, רק לא בבית ספרנו.