שרת התרבות מירי רגב אוהבת אקשן. היא פצצת אנרגיה, נערצת על ידי חברי מרכז הליכוד, וחברי ארגוני הימין הקיצוני מתים עליה. בני הזוג המלכותיים שרה וביבי נתניהו קירבו אותה אליהם, והיא מרבה להופיע ולהצטלם איתם. כשביבי נוסע לחו"ל - והוא נוסע לא מעט - הוא ממנה את החברה מירי לממלאת מקום ראש הממשלה.
מירי אוהבת את החיים הטובים: היא מרבה לטוס לחו"ל, ונסיעותיה חובקות עולם, מיפן ועד קובה. היא פוקדת אירועי ספורט בינלאומיים מתוקף תפקידה כשרת הספורט ומגיעה לפסטיבלים ולאירועי תרבות מתוקף תפקידה כשרת התרבות. היא לנה במלונות פאר ונהנית מארוחות במסעדות יוקרה. היא נפגשת עם שועי עולם ותמונותיה בשמלות מעוצבות מפארות את עיתוני העולם. שמלת ירושלים שלה נכנסה להיסטוריה של הביגוד העולמי.
רוב העם אוהב את רגב, ורק כמה אנשי תקשורת שמאלנים מבקרים אותה ומזלזלים בגדולתה, כאחת המנהיגות המובילות של ישראל, מי שמנבאים כי בעתיד הלא רחוק תעמוד בראש מדינת הלאום היהודי. גם כמה ארגונים של עוכרי ישראל, שמאלנים אנטי־ציונים, חובבי סודנים, לא מפסיקים להשמיץ אותה משום שכינתה את הפליטים "סרטן".  למירי תארים אקדמיים (היא קצת חלשה בספרות). היא הייתה תת–אלוף בצבא ההגנה לישראל ושימשה דוברת צה"ל וצנזורית ראשית. היא גם הצנזורית הראשית בענייני תיאטרון, ספרות ושירה, ואיש לא יגזול ממנה את הפסטיבלים הנפלאים שהיא מקיימת ברחבי הארץ, ובעיקר בפריפריה. היא לא חוסכת בכספים כדי להביא את שרית חדד ואייל גולן לטבריה ולאשקלון, לשמחת התושבים ש"חוליםםםםםםםםם" על שרת התרבות והספורט. 

מירי הלאומית רוצה להרים את המורל של העם, ובמסגרת חגיגות ה–70 לקום המדינה היא לוחצת על כך שצה"ל יחזור לימים המפוארים שבהם קיימו בימי העצמאות מצעד צבאי בהשתתפות אלפי חיילים, טנקים, מטוסים וספינות חיל הים. עומדים לרשותה סכומי עתק למימון החגיגות, והיא רוצה לראות את כל הארץ דגלים דגלים, מופעים מופעים, מצעדים מצעדים, שירה וריקודים וצהלולים.

מירי רגב. צלם: אלי סבתי
מירי רגב. צלם: אלי סבתי

 
בתחילת השבוע חשפה ממלאת מקום ראש הממשלה, שרת התרבות והספורט מירי רגב, את הלוגו המדהים של חגיגות ה–70: "מורשת של חדשנות". טקס חשיפת הלוגו (היא חולת טקסים, המלכה מירי) נערך בלטרון. רגב, שהיא גם היסטוריונית, הסבירה: זהו מקום שבו התרחשו קרבות קשים במלחמת העצמאות, וזו הוקרה מאיתנו ללוחמים של דור תש"ח. אל תכעסי, גברת רגב, אבל אני חייב לספר לך שמדי כמה שבתות אני משתתף בפרלמנט קטן (הוא היה גדול עד לא מזמן) שבו משתתפים בין השאר גם כמה מהלוחמים שהשתתפו בקרבות בלטרון. את לא תאמיני כמה הם מתעבים אותך ואת מה שאת מייצגת.
100 מיליון שקל תשפוך השרה האחראית על החגיגות. היא תפיק שיר שיושמע באותה שעה בארץ ובחו"ל, תהיה מסיבת ענק לאורך 70 קילומטר של חופי ישראל, יהיה פסטיבל אדיר של אירועים במשך 70 שעות, ועל כל המכתבים והפרסומים הרשמיים של מדינת ישראל יודפס הלוגו המדהים. וזה לא הכל: משפך הכסף יעשיר את יבואני הזיקוקים, כי רגב תאיר את שמי ישראל במופע הגדול ביותר של זיקוקים שהיה אי־פעם במזרח התיכון.
כל גדולי המדינה יתפסו את השורות הראשונות בטקס הדלקת המשואות היוקרתי, ומרחבי העולם יטיסו לכאן את משתתפי חידון התנ"ך העולמי. אחד משיאי החגיגות הרבות, שתקצר היריעה מלמנות את כולן בשני עמודי מוסף, יהיה אירוע ענק של קבלת שבת המונית באזורים שונים, בשווקים ובכיכרות. "מדינת ישראל היא נס אמיתי, והאירועים האלו נועדו גם להעביר מסר ל–BDS, לאונסק"ו ולכל אלו שנגדנו - שמדינת ישראל כאן לנצח!!!", אמרה השרה בלהט האופייני לה וכמעט מחאה לעצמה כפיים. 
ממש בזמן שרגב מספרת על המיליונים שהיא תשפוך על החגיגות, ממשיכים במדינה הנפלאה קשישים חסרי כל לנבור בפחי האשפה בחיפוש אחר מזון. עשרות אלפי ניצולי שואה שמצבם הכלכלי מתחת לקו העוני ממשיכים להסס אם להדליק ספירלה אחת או שתיים כשהם קופאים מקור, מחשש שלא יעמדו בתשלום לחברת החשמל, ומאות אלפי ילדים החיים מתחת לקו העוני מביטים בעיניים בוערות מקנאה על חבורת ההון־שלטון־עולם תחתון שחוגגת באירועי פאר לילדיה בריתות, כריתות, בת מיצווש ויום הולדת 7 או 8, בהשתתפות ראשי המדינה שאמורים לדאוג לדלת העם ולא לכרס שלהם ולכך שצילומם יופיע במדורי הג'יפה בעיתונים. 
ממש ביום ההכרזה של גדולת שרות התרבות בעולם פורסם בעיתון של "עוכר ישראל" נוני מוזס תחקיר של אריאלה שטרנבך על מצבם העגום של בתי האבות הסיעודיים, הסובלים ממחסור חמור בכוח אדם. תחת הכותרת "כך מסממים את הקשישים בבתי אבות", עולה תמונה מזעזעת שבה בין היתר מתואר איך משתיקים את הזקנים בעזרת כדורי שינה. בין הקשישים תוכלו למצוא גם כאלו שהיו בקרבות לטרון ובקרבות אחרים לפני 70 שנה, אבל בגלל מצבם העגום לא יזכו ליהנות מחגיגות הפאר של מירי.
ממש בזמן ההכרזה על תקציב ה–100 מיליון המשיכו הנכים להיאבק נגד ממשלת ביבי–שרה–מירי משום שההבטחות על העלאת הקצבאות שלהם לא ממומשות וחלק מהם נאלצים לחיות מ–2,234 שקל בחודש.
ממש באותם רגעים שבהם מירי מתפארת באירועים הנפלאים שירימו את מורל העם, נמצאים מוסדות ובתי מחסה של ילדים בסיכון בסכנת סגירה מחוסר תקציב. חדרי המיון בבתי החולים מאשקלון ועד צפת עמוסים, ונאלצים להתמודד עם אלפי חולים ופצועים שלא מקבלים טיפול בזמן סביר בשל מחסור במיטות ובתקנים לרופאים ולאחיות. ממש באותה יממה שבה השרה רגב וחבריה מעלים את שכרם בכ–5,000 שקל לחודש, זרוקים ברחוב או במקומות שאינם ראויים למגורי אדם במדינה מודרנית מפוארת כישראל אלפי אנשים שנקבע שהם זכאים לדיור ציבורי.
לחגיגות הנפלאות לאורך 70 הקילומטרים של חופי ישראל לא יוכלו להגיע מאות אלפי "תפרנים" שאין להם כסף לשלם עבור נסיעה בתחבורה הציבורית. אלפי חולים קשים שלא נמצא עבורם בסל התרופות כסף עבור תרופות מצילות ומאריכות חיים, לא יגיעו לערבי השירה, הריקודים, והזיקוקים, כי הם מרותקים לביתם, סובלים כואבים ודואבים. כשמירי רגב הדגולה התפארה בהישגי מדינת ישראל, עיתונאית שמאלנית משביתת שמחות בשם קרן נויבך פרסמה סיפור מזעזע על אישה הנמצאת כלואה בבית חולים פסיכיאטרי, קשורה בידיה וברגליה. 30 שנה היא מאושפזת שם, עיוורת–חירשת–אילמת. אנשי מקצוע קבעו כי היא אינה חולת נפש וכי מקומה בדירה בחולון, עם אנשים במצב דומה לשלה. היא לא היחידה הכלואה במקומות האלו מסיבות שונות ומגוונות, עוד פינה חשוכה ומעוררת פלצות במדינה החוגגת.
ממש בזמן שהשרה החשובה משבחת ומהללת את הישגי המדינה, מיקי רוזנטל ואורן חזן, שניים מנבחרי הציבור, מדגמנים בעת דיון בוועדת הכספים של הכנסת את העושר של השפה העברית, ומקללים זה את זה ברמה של ערסים בתחנה המרכזית של תל אביב. ישראל ההישגית, החכמה, ההגונה מתגלה יום אחרי יום כמדינה שרבים מראשיה מושחתים ושהחברות הגדולות במשק שלה הן עברייניות בקנה מידה בינלאומי. חלק לא קטן מראשי המשק הישראלי, דמויות מובילות בעולם העסקי, הם פוזאיסטים ראוותנים, שהתנפחו לממדים מפלצתיים ואז התברר שהם כלומניקים ובגלל יחסי ההון־שלטון הם ניקו את הבנקים במיליארדי דולרים, שלעולם לא ישובו לכספת.
במסגרת חגיגות ה–70 חייבים לתת ייצוג בהדלקת המשואות לסמלי השלטון שסרחו, רימו, עשקו, אנסו וגנבו. האם יהיה זה הנשיא האנס, ראש הממשלה שהפר אמונים ולקח שלמונים, הרב הראשי הנוכל או שר האוצר הרמאי? האם מירי רגב לא חושבת שאחד מהם חייב להדליק משואה? ומי ייצג בחגיגות המפוארות את ראשי הערים והמועצות המקומיות אוכלי השוחד ומחלקי המשרות בלוף? ששש... אסור להזכיר אותם. 
אסור להזכיר את העוולות, אסור להזכיר את האומללות, את המדוכאים והחולים הסובלים. הכל טוב, הכל סבבה. מי שיעז להזכיר את הדברים האלו, שהם פייק ניוז, השר איוב קרא יוציא אותו להורג. ומי שיעז להרוס למירי את החגיגות המפוארות והבזבזניות הוא עוכר ישראל, התומך בקרן להשמדת ישראל. ומי שיערער על גדולתו של הזוג המלכותי "שכח מה זה להיות יהודי", ואם מישהו יעז לומר את המושג "כיבוש" במקום המושג "שחרור", הוא תומך ג'יהאד ובאופן כללי אסלאמי–נאצי–פאשיסט–ערבי.
אז יום הולדת שמייח לך, מדינת ישראל. כפיים