תגלית היסטורית: המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ ליבשת אפריקה התגלה במערת מיסליה שבכרמל, חיפה. כך מדווח צוות בינלאומי של חוקרים, בראשותם של פרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה. ממצאי התגלית ההיסטורית יתפרסמו מחר, 26 בינואר, בכתב העת היוקרתי Science.


המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בישראל. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

המאובן – עצם לסת עליונה של אדם מבוגר, הכוללת מספר שיניים – נתגלה במערת מיסליה שעל הר הכרמל. באמצעות שיטות מחקר מתקדמות הראו החוקרים שללסת ולשיניים מאפיינים מורפולוגיים של בני אדם מודרניים (או הומו סאפיינס). שיטות תיארוך רדיומטריות שונות הראו שגיל המאובן הוא בין 177,000 ל-194,000 שנה.



"מדובר באחת התגליות האנתרופולוגיות החשובות ביותר של השנים האחרונות", אומר פרופ' הרשקוביץ, המשמש גם כראש מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "הממצא החדש ממערת מיסליה מאיר באור חדש את שאלת האדם המודרני: מתי הופיע ומתי יצא מאפריקה. הממצא מערער את התיאוריה הקלאסית של היציאה מאפריקה, הוא משנה את לוח הזמנים ואת ההגדרה של מהו אדם מודרני".



פרופ' הרשקוביץ מסביר, שזמן הופעת האדם הנבון, תיארוך יציאתו מאפריקה ומסלולי ההגירה שלו מאפריקה לאירופה ואסיה עומדים בבסיס הבנת האבולוציה של המין האנושי. ארץ ישראל היא פרוזדור מרכזי להגירה אנושית בתקופת הפלייסטוקן (שני מיליון השנים האחרונות לערך), שלאורכה התקיימו קבוצות בני-אדם שונות, לעיתים בו-זמנית. התגלית החדשה פורצת דרך להבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית, מאוסף של קבוצות מקומיות לאוכלוסייה הומוגנית אחת.



"עבור בני האדם שיצאו מאפריקה, העולם לא היה ריק", מסביר פרופ' הרשקוביץ. "בנוסף להומו סאפיינס, חיו בו קבוצות שונות של משפחת האדם כמו: ניאנדרטלים ודינסובים, ואין ספק שהתקיימו קשרי גומלין ביניהם לבין האדם הנבון (ההומו ספאיינס). הממצא שלנו מצביע על כך שחלק חשוב מההתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני התרחש כנראה מחוץ לגבולות אפריקה, אולי בארץ ישראל, בין היתר כתוצאה מהכלאות עם אותם מינים אחרים של אדם".



שטח החפירה שבו התגלתה הלסת. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב



דימוי וירטואלי של הלסת על רקע המערה והכלים שנמצאו בה. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב



לפי התיאוריה המקובלת, בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית התפתחו באפריקה לפני 200,000 שנה והיגרו ממנה לפני 100,000 שנה. אלא שהמאובן ממיסליה דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר למאובנים המתוארכים לאותה תקופה שנמצאו באפריקה, והוא קדום בהרבה מבני האדם המודרניים שנתגלו במערות של קפזה (ליד נצרת) וסחול (בכרמל), ונחשבו עד עתה לקדומים ביותר מחוץ לגבולות אפריקה.



פריצת הדרך במיסליה עולה בקנה אחד עם מספר ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים חדשים, שגם הם מצביעים על מוצא קדום יותר של האדם המודרני, ועל נדידה של בני אדם מודרניים מאפריקה לפני התאריך המקובל של 100,000 שנה לפני זמננו. לממצאים הללו מתווספים מחקרים גנטיים שפורסמו בשנים האחרונות המחזקים את ההשערה לפיה בני האדם המודרניים התפתחו באפריקה מוקדם משסברו, לפני 300-500 אלף שנה.



פרופ' הרשקוביץ ופרופ' מינה וינשטיין עברון. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב



על פי פרופ' מינה וינשטיין-עברון, מהמכון לארכיאלוגיה ע"ש זינמן בחיפה, הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים שתושבי מערת מיסליה היו קבוצה מיומנת של ציידים-לקטים, שצדו יונקים גדולים, שלטו באש, השתמשו במגוון צמחים וייצרו כלי-אבן אופייניים לראשית התקופה הפליאוליתית התיכונה באזורנו, בדומה לבני האדם המודרניים באפריקה.



"תעשיית הכלים של בני האדם המודרניים במיסליה הייתה שונה מאוד מזו של קודמיהם בלבנט ומעידה על תחכום רב ועל חדשנות", אומרת פרופ' וינשטיין-עברון. "הימצאות ערכת-כלים כזו במערת מיסליה לצד מאובן אנושי בן כמעט 200,000 שנה, מרמזת על כך שהשינוי התרבותי במעבר בין התקופות השונות באזורנו היה מלווה הפעם בחילופי אוכלוסיות הומינינים שונות".