במסגרת מחקר שערכו קרן ברל כצנלסון וחברת ויגו נוטרו, שבדק יותר מחצי מיליון שיחות ברשתות החברתיות, עולה כי מדובר בנושא השני בהיקפו בשיח ברשת אחרי חקירות נתניהו. 14% מהשיח ברשתות בנושא כללו גם אמירות אלימות או גזעניות. מהנתונים עולה כי הפוסטים של ח"כים ושרים מהווים זירה להקצנת השיח בעקבות המחלוקת הציבורית על חוק המרכולים.



השיח הקיצוני ביותר של גולשים נגד דתיים נרשם בעמוד של יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, והגולשים המתלהמים ביותר נגד חילונים התרכזו בדף של שרת התרבות והספורט, מירי רגב. "החקיקה הפכה כלי לשיסוי חברתי", אומרים עורכי המחקר.


על פי המחקר, חוק המרכולים שהממשלה העבירה לאחרונה בכנסת ומותיר בידי שר הפנים אריה דרעי את הסמכות לפסול חוקי עזר עירוניים המתירים פתיחת עסקי מסחר בשבת והשיח הציבורי סביבו העמיקו את הניכור בין המגזרים החילוני והדתי בישראל כפי שהוא משתקף בשיח ברשתות החברתיות העיקריות, באתרי האינטרנט ובטוקבקים.



שיאי השיח האלים נרשמו ב־2 בינואר (סביב דחיית ההצבעה על חוק המרכולים) וב־9 בינואר (סביב העברת הצעת החוק בכנסת) .עוד עולה כי 63% מהגולשים ברשתות החברתיות הביעו עמדה נגד החוק. 10% מהשיח שנחקר ברשת מתנהל בזירות ייעודיות של הקהל הדתי/חרדי בהם 75% מהגולשים היו בעד החוק ו־25% היו נגד החוק. 90% מהשיח בנושא התנהל בזירות חילוניות או מעורבות, בהן 33% מהמגיבים היו בעד החוק ו־67% היו נגדו.



70% מהשיח האלים נגד הציבור החילוני התנהל בפורומים הדתיים והחרדיים, אך 6% ממנו הגיע מדפי פייסבוק של פוליטיקאים ואישי ציבור.הפוליטיקאית עם הכי הרבה תגובות אלימות של גולשים נגד חילונים בעמוד שלה היא השרה מירי רגב (הליכוד) ואחריה יו"ר הקואליציה, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד).



סביב חוק המרכולים נרשמו 11,000 שיחות על הקהל הדתי־חרדי. 18% מכלל השיחות היו שיחות שכללו קללות, הכללות גזעניות וקריאות לאלימות. 65% התבטאו נגד חרדים, 25% נגד דתיים באופן כללי ו־10% נגד הדת. זאת מבלי להחשיב כ־2,800 קללות, נאצות וקריאות לאלימות נוספות שכוונו ישירות נגד הפוליטיקאים החרדים.



לעומת זאת, הכי הרבה תגובות אלימות של גולשים נגד דתיים התפרסמו בעמוד הפייסבוק של יו"ר מפלגת יש עתיד ושר האוצר לשעבר, ח"כ יאיר לפיד.


ענת רוזיליו, מנהלת הזירה הציבורית של קרן ברל כצנלסון הסבירה: "ממצאי הדוח מראים כי תהליך החקיקה, שאמור להיות כלי לתיקון חברתי, הפך במקרה של חוק המרכולים לכלי לשיסוי חברתי. נבחרי הציבור חייבים לקחת אחריות על ההשלכות ההרסניות שעלולות להיות לחוקים שהם מקדמים על החברה הישראלית".