בישראל מחרימים את מפלגת החרות האוסטרית וגם הקהילה היהודית בווינה מתנגדת בתוקף לכל קשר איתה אולם ח"כ גליק צפוי להיפגש היום עם מנהיג המפלגה שטראכה. "נעניתי להזמנתו של ידידי סגן הקנצלר היינץ כריסטיאן שטראכה ושרת החוץ קארין קנייסל. בכוונתי לדון איתם בדרכים להיאבק בשנאה, באנטישמיות ובגזענות באוסטריה ועל דרכים לחזק את האמון והקשר בין אוסטריה ומדינת ישראל בכלל ועם מפלגת החרות בפרט", אמר גליק לקראת הפגישה.



אתמול אמר גליק כי "מהיכרותי עם הדמויות הפועלות אני מאד אופטימי שמדינת ישראל תוכל לעבוד איתם בשיתוף פעולה הדוק. קראתי בעבר ואני קורא גם היום לראש הממשלה ולמשרד החוץ למצוא את הדרך לבנות מסלול נכון לעבודה משותפת עם כל שרי הממשלה באוסטריה כפי שראוי שיהיה בין מדינות ידידותיות עם אינטרסים משותפים".



בפוסט ארוך שפרסם בפייסבוק הסביר ח"כ גליק את מניעיו לקיים קשר עם שטראוכה ואנשי מפלגתו וכתב כי "בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה, שהולכת ומתחזקת במדינות רבות ברחבי העולם, בה מפלגות המדגישות את הצד הלאומי צוברות יותר ויותר כוח. העולם נבהל ממגמות אלו. הוא מיד מזהה אותן כמגמות המזכירות לו את הגאווה הלאומית הנאצית. גאווה שהאמירה שלה היא "אנו ואין בלתנו". שכל מי שלא אנחנו - לא שווה כלום. שזכותנו לדרוס את מי שלא המעולה-שמן-המעולים כמונו – נכים, חולים, הומוסקסואלים, יהודים – כל מי שלא שייך ל"גזע הנכון".



"האם גאווה לאומית חייבת להיות מבוססת על שנאת האחר? האם הכלה ופטריוטיות בהכרח עומדות בסתירה זו לזו? האם לאומיות חייבת להיות אקסקלוסיבית ולא אינקלוסיבית?", שאל גליק. לדבריו "לאומיות אין פירושה לאומנות ונעילה הרמטית של גבולות המדינה, ושמירת זהות אין פירושה בהכרח שנאת הזר".



"ידידי סגן קנצלר אוסטריה היינץ כריסטיאן שטראכה הוא דוגמה מצוינת לאדם שמהיום הראשון שנכנס לתפקידו כראש המפלגה חרות האוסטרית לפני 13 שנה, קבע לעצמו קווים אדומים ברורים, שכוללים חוסר סובלנות מוחלט לאנטישמיות, לניאו-נאציזם, לגזענות, להכחשת שואה. וכן - הוא רואה במדינת ישראל שותף טבעי לכיוון".


עוד כתב כי "כל אימת שגורמים במפלגתו משמיעים קול שיש בו נעימה אנטישמית, ניאו-נאצית או כל ניסיון הכחשת שואה – הם מושתקים על ידו לאלתר ומגורשים מיידית מהמפלגה. יצויין עוד, כי כל מי שמכיר את המציאות באירופה יודע ומבין שאין אף מפלגה הנקיה מצאצאי נאצים או מגורמים ניאו-נאצים. אך תודה לאל – אלו מיעוט מבודד בשוליים".



לסיום כתב כי "לצערי לא פעם אני נתקל בגורמים שמוכנים לסלוח על גרסתה המודרנית של האנטישמיות - של החרמות, הדה-לגיטמציה ושל ה-BDS ולפעמים עד כדי תמיכה בגורמים מוסלמיים קיצוניים אבל כשמדובר בגורמים אירופיים שלא עושים דבר רע וכל כוונותיהם לחיזוק מדינת ישראל ושיתוף פעולה איתה – כלפיהם אין סליחה, כי הם ימניים רחמנא ליצלן".