ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, הודיעה היום (שלישי) כי בעקבות דרישת הקשת הדמוקרטית המזרחית לבטל את הנצחתם של בכירי המדינה שפגעו ביוצאי עדות המזרח בשנותיה הראשונות של המדינה היא החליטה לשנות את שם הרחוב על שם  גיורא יוספטל, מי שהיה שר העבודה וחבר כנסת מטעם מפא"י, ולקרוא אותו על שמה של הזמרת ברכה צפירה, אמו של אריאל זילבר.



ההחלטה של פיירברג נעשית בעקבות הפרסום במעריב הבוקר על המכתב של הקשת הדמוקרטית המזרחית ל-120 חברי הכנסת, בו הם דורשים לייצר שינוי מהותי באופן ההנצחה ולהביא להכרה בפשעי העבר - באפליה של עדות המזרח ובהדרתן בעקבות הסדרה התיעודית "סלאח, פה זה ארץ ישראל". "הגיעה העת לשנות את המציאות הקיימת, שבה מוסדות ורחובות נקראים בשמות של מחוללי עוולות קשים כלפי יהודי ארצות ערב ברחובות ובמוסדות ארצנו", נאמר בפנייה.



בסדרה מובא ציטוט של יוספטל בו אמר על עליית יהודי צפון אפריקה כי "מדובר בעלייה בעלת משקל מוסרי ירוד, רמה חברתית פחותה ומטען רעיוני דל. הם עלולים להוריד את המדינה למצולות של חברה לבנטינית, בדרגת שפל השווה לזאת של עמי כל האזור".



מרים פיירברג-איכר. צילום: יח"ץ
מרים פיירברג-איכר. צילום: יח"ץ



בהודעה שפרסמה עיריית נתניה נאמר כי פיירברג-איכר תביא ביום רביעי הקרוב למועצת העיר הצעה לשינוי שמו של רחוב יוספטל, שיקרא על שמה של הזמרת ברכה צפירה. זאת על רקע התבטאויותיו הקשות של גיורא יוספטל, מי שהיה ראש מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית כנגד יהודי ארצות ערב, שנחשפו בימים האחרונים במסגרת הסדרה 'סאלח, פה זה ארץ ישראל' של היוצר דוד דרעי".



עוד נאמר בהודעת העירייה, כי "ברכה צְפירה הייתה זמרת פופולרית בשנות ה-30 ונחשבה לחלוצה, מקורית וחשובה בזמר העברי והיא השפיעה על התפתחותו של הסגנון החדיש באותה תקופה שיש מי שהצמיד לו את הכינו "ים תיכוני". השירה שלה היוותה אבן דרך ביצירת סגנון מוזיקלי ישראלי מקורי, בין השאר דרך שיתוף הפעולה שלה עם נחום נרדי. בתה של ברכה צפירה מנישואיה לנחום נרדי היא זמרת האופרה נעמה נרדי, ובנה מנישואיה לבן עמי זילבר הוא הזמר והמלחין אריאל זילבר.



ברכה צפירה. צילום: ויקיפדיה
ברכה צפירה. צילום: ויקיפדיה



לדברי פיירברג, "מדובר בתיקון עוול כפול: מחד - עשיית צדק היסטורי עם יהודים יוצאי ארצות ערב ומאידך – תיקון מגדרי, במסגרת מדיניות שקבעתי לעצמי להנציח כמה שיותר נשים פורצות דרך ברחובות ומוסדות העיר".



אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית דורשים לבטל גם את הנצחתו של חיים שיבא, שלטענתם "בתפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות שיבא היה אחראי לסבלם של עשרות אלפי ילדים יוצאי צפון אפריקה בטיפולי הגזזת שהוביל". על פי הסדרה, שיבא התנגד במוצהר לעליית יהודי מרוקו ארצה בתואנה שהם יביאו איתם מחלות.



בנוסף דורשים בקשת המזרחית לבטל את הנצחתו של זלמן ארן, שהיה שר החינוך. הם טוענים שארן הביא לכך שמערכת החינוך מסלילה עד היום מזרחיים לבתי ספר מקצועיים.