1. נבן ספאחיה בלחץ. כבר תקופה ארוכה שהקרואטי לא מתפקד כמו שמאמן מכבי תל אביב צריך לתפקד. ביקורות גלויות על השחקנים, תגובות מוגזמות על הקווים, מחאות על השיפוט, הדלפות שיוצאות החוצה וניהול משחק לקוי הם סממנים לאדם השרוי בלחץ גדול.
כל זה מקרין גם על השחקנים. פייר ג'קסון ונוריס קול בירידה גדולה כבר תקופה ארוכה, לעיתים נדמה שהם עושים שביתה על המגרש, גם דיאנדרה קיין זה לא אותו שומר מתחילת השנה ועל רמת הביצוע של התרגילים בהתקפה (יש כאלה בכלל?) עדיף שלא נרחיב. שבועות רבים שמכבי ת"א לא מגיעה מוכנה למשחקים גם מקצועית וגם מנטאלית, וברור שהכל מקרין מראש המערכת המקצועית.
מאמן כדורסל בכיר אמר השבוע: "יש שני ספאחיה, בלי לחץ ועם לחץ. בתחילת השנה ראינו את הראשון, זה שמשדר פאסון לתקשורת ועוצמה מול השחקנים ובחודשים האחרונים אנחנו רואים את השני. המאמן הלחוץ, שלא מתפקד כמו שצריך במאני טיים, גם על המגרש וגם מחוצה לו".
מכבי ת"א עוד יכולה להשיג כמה ניצחונות ביורוליג שיסדרו לה את העלייה לרבע הגמר (בכלל לא בטוח) ואולי גם לזכות באליפות ישראל (לא בטוח בכלל), אבל גם אם זה יקרה ספאחיה הוא לא האיש שצריך להוביל את הצהובים בשנים הבאות.
אחרי שדייויד בלאט (מתי הוא יחזור להיות מועמד?) ביצע סיבוב פארסה ברגע האחרון, הקרואטי היה האיש המתאים לתפקיד. הוא בנה משהו חדש, שידר סמכותיות שכל כך הייתה חסרה בשנים האחרונות וגם הביא רוגע למערכת הלחוצה. אבל כדי באמת לחזור לעצמה, מכבי ת"א צריכה משהו אחר. מאמן שיכול להתמודד עם לחצים, שיודע להביא את הקבוצה שלו לשיא דווקא במאני טיים ולהוציא מהשחקנים את המיטב (רגע, מישהו פה הזכיר את בלאט?).
2. להגיד שעודד קטש פתח את הקדנציה המחודשת שלו בהפועל ירושלים ברגל שמאל זה אנדרסטייטמנט. אפילו את אפקט המאמן החדש, השחקנים של הפועל ירושלים לא מסוגלים לנצל. הקבוצה מהבירה (האלופה, למי ששכח) נראתה רע וספגה הפסד ביתי ראשון מקבוצת התחתית של אריק שיבק אחרי 19 ניצחונות רצופים ולראשונה מאז 2004.
ביום ראשון האדומים מגיעים להיכל מנורה מבטחים לפגוש את הקבוצה החבולה מתל אביב, וזאת תהיה הזדמנות טובה עבורם לחזור למסלול. בשנים האחרונות להפועל ירושלים הולך לא רע בכלל מול היריבה הגדולה (2:6 בשמונת המשחקים האחרונים בליגה), גם במגרש הביתי של הצהובים (1:2 בשלושת המשחקים האחרונים). בפעם האחרונה שהקבוצה של אורי אלון ביקרה בהיכל מנורה מבטחים היא גם יצאה עם צלחת האליפות.
ומה עם קטש? משום מה יש תחושה שלמאמן הלאומי יש מאזן טוב מול מכבי ת"א. מה לעשות שלפעמים המציאות לא מסתדרת עם התחושות. בשלוש העונות האחרונות, שלא היו מוצלחות במיוחד מצד הצהובים, המאזן של קטש מול הקבוצה התל-אביבית עומד על שבעה הפסדים ושלושה ניצחונות בכל המסגרות. מעניין לציין ששניים מהניצחונות הושגו דווקא ביד אליהו.
דן שמיר למשל מחזיק במאזן יפה של ארבעה הפסדים ושלושה ניצחונות מאז חזר להפועל חולון ב-2015, למרבה ההפתעה כל שלושת הניצחונות היו בהיכל. דני פרנקו ניצח שישה מתשעת משחקיו האחרונים מול הצהובים, ביד אליהו המאזן שלו עומד על שלושה ניצחונות מארבעה משחקים.
3. סוגיית עתידו של לברון ג'יימס היא המרתקת ביותר ב-NBA. לוס אנג'לס לייקרס נראית כאחת האופציות הקורצות לכוכב הגדול, שמחפש עוד טוויסט לקריירה המפוארת שלו, ומה יותר טוב מלהתקרב להוליווד ולהוסיף עוד קצת אבק כוכבים למותג שהוא מתכנן להשאיר אחריו.
אבל מבחינה מקצועית בכלל לא בטוח שהמהלך יהיה טוב, בעיקר לא ללייקרס. הנשיא מג'יק ג'ונסון, הג'נרל מנג'ר רוב פאלינקה והמאמן המוכשר לוק וולטון בנו סגל מעניין ומבטיח שנראה טוב יותר מהשנים האחרונות וגם בעונה הנוכחית מגלה עקומת שיפור יפה.
ברור שהקבוצה מעירה המלאכים חייבת לצרף סופר-סטארים שיגרמו לסלבס לחזור לסטייפלס סנטר, אבל היא צריכה להביא שחקנים שאפשר לבנות סביבם קבוצה שתרוץ ביחד בשנים הבאות, ולא רק פרויקט לשנה-שנתיים, שלאחריו היא שוב תיכנס לתהליך בנייה שיימשך כמה שנים. זה יכול להיות כוכב על כמו ראסל ווסטברוק, או כפי שדווח לפני מספר שבועות אולי עדיף להסתער על השחקנים שיהיו חופשיים בקיץ 2019 כמו קוואי לנארד, ג'ימי באטלר וקליי תומפסון.
גם ללברון עצמו לא בטוח שהמהלך ישתלם מבחינה מקצועית. גם אם יגיע איתו כוכב נוסף כמו פול ג'ורג' לא נראה שבתוך קיץ אחד הוא יצליח לבנות צוות מסייע שיעזור לו לנצח את גולדן סטייט או יוסטון, ואולי אפילו גם לא את בוסטון שתגיע לעונה הבאה מחוזקת בגורדון הייוורד.
4. בשקט בשקט, בלי ששמנו לב, הפועל אילת כבר במקום השביעי בטבלה. הקבוצה מהדרום, שכבר חששה ממאבקי הירידה, נראית טוב יותר בחודשים האחרונים. שרון דרוקר ייצב את הקבוצה, ודרווין קיצ'ן ואריק גריפין הוסיפו איכות, שהייתה חסרה בתחילת העונה.
מאז שחזרה לליגת העל בעונת 2012/13, הפועל אילת היא חלק בלתי נפרד מהצמרת של הכדורסל הישראלי. בשנים הללו היא רשמה ארבע הופעות רצופות בפיינל פור, השתתפות בגמר הפלייאוף וגם העפלה לגמר גביע המדינה. בעונה שעברה היא הוליכה את הטבלה בשלבים רבים של העונה וסיימה את העונה הסדירה במקום השני.
בעשרת המשחקים האחרונים המאזן של הפועל אילת עומד על שישה ניצחונות וארבעה הפסדים, ועם לוח המשחקים הנוח שנותר לה עד סיום הסיבוב השני היא עוד יכולה לטפס גבוה יותר ולהגיע לסיבוב השלישי מעמדה טובה ועם הרבה ביטחון. אם זה יקרה, אולי בדרום יוכלו לדבר על עוד פיינל פור.