סרטון הירי בעזה נראה רע ומשרת יותר מדי אינטרסים פסולים. נכון שבמציאות הדיגיטלית ב־2018, אם משהו לא עלה לאינסטוש, הוא לא קרה. אבל פעילות מבצעית היא לא אורגיה של כדורגלנים או מסיבת סיום בתיכון. לא משנה אם הסרטון צולם לפני ארבעה חודשים, ארבעה ימים או ארבע שנים – ביטחון שדה בסיסי חייב לאכוף ולדרוש מחיילים וחיילות להימנע משימוש בסלולרי כל עוד הם בתפקיד.
הדעות בביצה הפוליטית אינן רלוונטיות לתפקוד החיילים המצולמים. לומר על צה"ל שהוא צבא מוסרי זו גניבת דעת והונאת הציבור, בעיקר בעולם, כי מוסר זה רק שם של דג. צה"ל פועל לפי פקודות מפקדיו, שמבצעים את הנחיות הדרג המדיני, שאמת המוסר היחידה שמנחה אותו היא הישרדות בשלטון בכל מחיר.
לכן אסור בתכלית להטיל אחריות על לוחמים בביצוע ירי בחשוד לכאורה בפח"ע. מדובר בילד בן 19, במורעל ומחונך כל חייו על ידי מערכת החינוך, ומוכשר כלוחם בצה"ל רק כדי לירות באויב בהינתן פקודה.
איך יתרגם נער ערבי את ציד האדם בסרטון?
יש כמובן השפעות קריטיות נוספות שבונות את ההוויה הישראלית ב־50 שנות כיבוש מ־1967: ההשתלטות של הימין המשיחי והקיצוני על המציאות בצה"ל; השיח הפוליטי הירוד של השלטון והאופוזיציה, שמסכל בהתמדה התייחסות למוסלמי ולערבי כבן אנוש; התמיכה המחבקת של שלטון הימין ברבני הציונות הדתית, בגופים ובעמותות, שמתמקדים בהסתה של הלוחמים להרג של ערבים, שבמקרה הם גם פלסטינים.
אז עכשיו הסרטון הזה מופץ ברשתות בארץ ובעולם. השמאל והימין משחקים יפה את תפקיד ה־מ־ז־ו־ע־ז־ע־י־ם, בידיעה שכלום לא ישתנה. ההיפך הוא הנכון, יהיה יותר גרוע. ההסברה שלנו בעולם הרי מוגדרת כהלצה מביכה שכמובן אינה כוללת את הסוגייה: איך מתרגם נער ערבי בן 14 את ציד האדם בסרטון, ואלו יצרים מתעוררים אצלו בעטייה של הצפייה.
אז אם שירותי הביטחון המסכל שלנו יתפסו אותו לפני שייצא לפיגוע הטרור הבא, מישהו כבר יכתוב על זה מחקר, שפוליטיקאים לא קוראים. אבל היה ויצליח המחבל הקטין במשימת ההרג, יבואו השרים על תקן מנחמים שמשתתפים בצער משפחות הקורבנות, ויבטיחו נקמה.
כי זה המעגל, זו תעשיית הבלה־בלה הפוליטית. אנחנו כאן רק כדי לשלם את מחיר החידלון.