1. הקטר ותעשיית הקיטורים
בחגיגות יום העצמאות ה־70 יבלוט ענף כלכלי אחד שהוא רם ונישא מעל כולם - ההייטק, המהווה חלק מהסטארט־אפ ניישן. לא במקרה נבחר גיל שוויד, ממקימי צ'קפוינט, להדליק משואה השנה.
כחלק מהחגיגות יצא משרד הכלכלה והתעשייה בקול קורא לציבור לבחור את המוצרים, ההמצאות והטכנולוגיות פורצות הדרך תוצרת כחול־לבן. אלה מוצרי צריכה אזרחיים בסיסיים כמו דוד השמש, הטפטפות, מתקן התפלת מים, הדפוס הדיגיטלי והדלקן. ברשימה גם מוצרי הייטק בסיסיים כמו דיסק און קי או תוכנת המסרים המיידיים ICQ, מוצרי בריאות כמו הקופקסון והסטנט לחולי לב, וגם מוצרים ביטחוניים כמו "כיפת ברזל" וטיל החץ. "ישראל הגיעה להישגים בזכות ההכרה בחשיבות המחקר והפיתוח, החדשנות וההון האנושי. הפכנו למעיין נובע של יצירתיות ולחממה טכנולוגית המהווה השראה לעולם", אומר בגאווה שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן.
ההייטק המשיך לפרוח ב־2017, וגם ברבעון הראשון של 2018 המשיך הקטר לסחוב במעלה הדרך את רכבת המשק, למרות תעשיית הקיטורים. זו כוללת טענות כאילו מדובר באליטה היוצרת אי־שוויון בהזדמנויות ומקפחת שכבות באוכלוסייה המודרות ממנו.
מדי שנה מוקמים בישראל 1,300 מיזמים חדשים. האקזיטים ב־2017 הגיעו לסכום שיא של 23 מיליארד דולר (כולל עסקאות מובילאיי שנמכרה לאינטל ונוירודרם שנמכרה למיצובישי). בענף גויסו בשנה האחרונה 1.5 מיליארד דולר, מתוכם 400 מיליון דולר בהנפקות.
האקזיטים נמשכו במלוא התנופה גם ברבעון הראשון של 2018. מכירת השליטה באורבוטק על ידי משפחת ריכטר הייתה אחד המדוברים שבהם. מכירת חברת הסייבר סקדו לפאלו אלטו ב־300 מיליון שקל במזומן ערב חג העצמאות היא אקזיט נוסף. המשקיעים בעסקה זו רשמו רווח הגדול פי שלושה מהיקף השקעתם המקורית, כמקובל בתחום. 2017 האירה פנים גם לקרנות ההון סיכון המתמחות בהשקעות בענף. היקף התשואה ביחס להשקעה המקורית גדל מ־2.9 ב־2016 לפי 3.28 ב־2017.
גם הבנקאות המקומית הצטרפה לחגיגה והקימה יחידות ייעודיות למימון הענף בישראל, בעמק הסיליקון ובלונדון. לאומי טק שבניהול יפעת אורון מהווה ברומטר עסקי למתרחש בזכות העובדה ש־65% מהחברות בענף (כ־4,500) מבקרות אצלה. בלאומי טק מדווחים על גידול בפעילות ועל אשראי בהיקף 2 מיליארד שקל שניתן ל־50 חברות הזנק. סכומי המימון נעו בין חצי מיליון דולר ל־35 מיליון דולר, לפי צורכי המימון ותאבון הסיכון של הבנק.
ומה צפוי בשנה הקרובה? לאומי טק ישתף פעולה עם בורסת נאסד"ק להכנת חברות הייטק להנפקה בחו"ל. המשימה אינה פשוטה, שכן גם בארה"ב נעשו בררנים. הם מקשים יותר ומעוניינים לקבל לבית ספרם רק חברות עם היקף פעילות של לפחות 100 מיליון דולר בשנה.
כדי ללמוד לעומק ערב חגיגות העצמאות ה־70 על המגמות בענף שוחחתי עם ארבע דמויות המעורבות בסצינה. הבולט שבהם הוא יוסי ורדי, אחד מפורצי הדרך החשובים בתעשייה, שעורר את תאבונם של אלפים נוספים. בנוסף, לנוכח הטענות להדרת נשים בתחום ולאחר שהמין הנשי עלה לכותרות שלא בטובתו בנסיבות לא מקצועיות, בחרתי לשמוע משלוש נשים את תובנותיהן מהתחום.
2. יוסי ורדי: המנטור
בכנס ה"דיל מייקרס" השנתי האחרון (ISRAEL DEALMAKERS SUMMIT) של חברת הכנסים לנדמארק עלה לבמה אדם שענה לשם יוסי ורדי. מהר מאוד התברר שזה לא יוסי ורדי המקורי, שבמציאות הוא מלא יותר, משופם ומתלבש באופן חופשי.
ורדי הוא מותג־על בסצינת ההייטק הישראלית הבינלאומית. אפילו סרגיי ברין שהקים את גוגל החמיא לו לפני כמה שנים, כשהודה שהוא סייע לשנות ולהתאים את המודל העסקי של גוגל.
אתמול התבשר ורדי על זכייתו באות מנהיגי התעשייה של ישראל, לרגל 70 שנה להקמת המדינה. ורדי יקבל את הפרס משר הכלכלה אלי כהן יחד עם עשרה תעשיינים נוספים.
כיום הוא מדלג מכנס בינלאומי אחד לאחר בערים כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, בייג'ינג, סינגפור, ברלין או פורום דאבוס בשווייץ. הוא מרצה מבוקש. כל אחד מפרחי הסטארט־אפ ירצה בקרבתו וישמח לקבל ממנו טיפ קטן לפריצה הגדולה.
האקזיט הגדול של ורדי היה בחברת מירביליס, שנמכרה בינואר 2005 תמורת סכום עתק, במונחי אותם זמנים, של 407 מיליון דולר. העסקה פרצה את הדרך ופתחה את התיאבון לאלפי יזמים שחיפשו אקזיט דומה. מבחינת ורדי מדובר בעסקה אחת בלבד מבין עשרות שביצע. תיק ההשקעות הנוכחי שלו כולל 25 חברות הזנק. במהלך הקריירה השקיע בסך הכל ב־86 חברות: 30 מהן נסגרו, ב־32 היה אקזיט, והיתרה עדיין מוחזקת בחלקה. הסטטיסטיקה משחקת לטובתו, שכן על כל עשרה כישלונות נרשמת הצלחה אחת בהייטק.
על פי הערכות בענף, ורדי ניצל את רמות המחירים האפסיות שנרשמו בתחילת שנות ה־2000 אחרי פיצוץ בועת הדוט קום כדי ללקט מהרצפה השקעות בגרושים. נטפליקס, שנסחרה אז בפחות מ־3 דולר למניה, הייתה אחת מהן. היום מתמקד ורדי בשדרוג תיק ההשקעות הקיים ואינו מתפתה להצעות חדשות. "כמעט כל יום מונחת בפני הצעת השקעה, אבל אני לא מעוניין. ההייטק הישראלי שינה כיוון. המיזמים אינם ממהרים למכור אלא מנסים להמשיך לצמוח, ובמקרים מסוימים גם להשאיר את מרכזי הפיתוח בישראל", הוא אומר.
ההייטק תורם למשק ולתעסוקה, אבל יש טענות שהוא מגדיל פערים, שכן בסצינה מעורבים 9% בלבד מהמועסקים במשק.
"למרות יתרונותיו למשק, והם רבים, ההייטק אכן מגדיל את הפערים בגלל עוצמתו הרבה בישראל. הפערים אצלנו נחשבים מהגדולים בעולם אבל עדיין לא מאוחר לשנות. חייבים להשקיע גם בשכבות המוחלשות ולא רק בצעירים המגיעים ל־8200 עם נקודת פתיחת מצוינת לעתיד. לצערי, המדינה אינה עושה מספיק, וזה לא שאין מה לעשות".
האם אתה מעורב ומנסה לשנות את המצב?
"אני מעורב בעקיפין, אבל היוזמות מגיעות דווקא מהצבא או מקרנות פרטיות. אני שומע על יוזמות כמו 'מקצוע לכל החיים' או הכשרת טכנאים בבית הספר הטכני של חיל האוויר, שמעניקים לצעירים נקודת זינוק מצוינת לחיים. מאחורי הקלעים פועלים אנשים מצוינים שלא מקבלים מספיק כותרות ועושים הרבה בסגירת הפערים. אחד מהם הוא ח"כ אלי אלאלוף, שאני עדיין לא מבין מה הוא עושה בפוליטיקה".
עד כמה משפיע עולם הטכנולוגיה על התעשיות המסורתיות? האם מפעלי נעליים או יצרני אופנה כבר מבינים שהם חייבים להיות חלק מהאקו סיסטם?
"מהפכת ההייטק היא המשך למהפכות אחרות שחווה העולם במאה השנים האחרונות, כמו מהפכת החשמל, המהפכה התעשייתית והרכבות. חברות יהיו חייבות להתרגל לשינויים ולהתאים את עצמן, אחרת הן לא ישרדו. חברות תעשייתיות חייבות ליישם את המודלים שכבר בוצעו בחברת ישקר או בנטפים. הן שינו כיוון והשקיעו בטכנולוגיה כדי להמשיך להצליח. היום כל דבר מוטה טכנולוגיה, וזה נכון לא רק בתעשייה. מי שלא יתחדש וישקיע גם בתחומי הרפואה, והחקלאות, לא ישרוד.
"אספר לך משהו אישי. לפני עשרות שנים, כשהייתי צריך טיפול מיוחד לאוטו, שלחו אותי תמיד ליורם המוסכניק. הוא היה אחד הבודדים שהיו מסוגלים להרים מכסה מנוע, לבדוק מה יוצא מהאגזוז ולאבחן מיידית את הבעיה. היום אף אחד לא צריך לחפש את יורם המיתולוגי. היום המוסכניק מכניס תקע ומתחבר למחשב של המכונית ומסוגל לאתר תוך שניות את הבעיה ואחר כך לפתור אותה".
מה הטיפ שלך למתעניינים בסצינה?
"התחומים החמים הם כמובן תחומי הסייבר וגם האוטומוטיב. מעניין מאוד להשקיע בחברות שמסוגלות לתת ערך מוסף אמיתי בתחום הטכנולוגי. גם בהייטק הכל שאלה של איכות הניהול. הסיכוי להצלחה בחברות עם מנהלים טובים גבוה בהרבה מזה שבחברות שמגיעות עם רעיון טוב אבל עם מנהלים לא מוצלחים. אני מכיר הרבה חברות הזנק שנכשלות רק כי הניהול לא טוב. אם ניקח לדוגמה את גוגל, היא הצליחה אף על פי שקדם לה מנוע החיפוש הפופולרי ביותר שנקרא אלטה ויסטה. מי זוכר היום שהיה פעם מנוע חיפוש כזה. או לאן נעלמה חברת יאהו? אם ניקח לדוגמה את פייסבוק שעלתה לאחרונה לכותרות, אז זה לא בדיוק מיזם פורץ דרך מבחינה טכנולוגית. מה שעומד בבסיסו זה עניין שירותי, אבל ההצלחה הגיעה בזכות הניהול יוצא הדופן".
מה מעניין אותך כיום באופן אישי?
"אני מודה שגם בקריירה שלי פספסתי חלק מההשקעות המעניינות, כי לא הערכתי נכון את הפוטנציאל שלהן. בכל מקרה אני כבר התעייפתי. כיום אני מעוניין להתמקד בתיק ההשקעות שלי ובפעילות למען החברה. הכסף כבר לא מעניין אותי. אני גם לא מחפש השקעות חדשות. אני מעוניין שתחום ההייטק יהיה רלוונטי ואקטואלי לא רק לשני העשירונים העליונים באוכלוסייה אלא גם לשכבות נוספות. הייתי שמח אם ליחידה 8200 יגיעו לא רק ילדי השמנת מצפון תל אביב, אלא גם נערים משכבות מוחלשות שעברו את ההכשרה המתאימה. חשוב שזה יקרה לא רק לי, אלא לכל המדינה".
3. בנקאות הייטק
הבנקים גילו בשלוש השנים האחרונות את ההייטק כאחד ממקורות ההכנסה הרווחיים, והמערכת הפיננסית פיתחה מיומנויות מיוחדות למימון הענף. הבנקים וחברות הביטוח משקיעים גם עבור עצמם במיזמים מתחומי הפינטק והביטוח. הם מעוניינים להיערך לאתגרי התחרות שכבר יצאו מעבר לפינה וניצבים במרכז החדר. ללקוחות מוצעים שפע של אפליקציות, צ'ט בוטים ומיזמים טכנולוגיים אחרים.
במימון הענף בולט בנק לאומי דרך לאומי טק שבניהול יפעת אורון. לפני שנה נחנך הביזנס סנטר בהרצליה. בהמשך הורחבה הפעילות בסין, חודש ההסכם עם הבנק האירופי EIF למימון בהיקף 200 מיליון דולר ועוד. "האשראי מסייע במניעת דילול החזקות היזמים, והוא מתאים במיוחד לחברות בשלבי צמיחה מהירה. היום מסובך יותר להנפיק בוול־סטריט, כי דרישות הגיוס החמירו. בניגוד לעבר חברות ההזנק אינן ממהרות להימכר. הן בשלות יותר ומבינות שעדיף להימכר בשלבים מאוחרים", אומרת אורון. "כסף נועד לממן את שלבי הצמיחה, וזה נעשה דרך קרנות צמיחה שנוספות לקרנות ה־VC המסורתיות. מדובר על קרן IGP של חיים שני ובנק לאומי, קלרידג' של עודד טל ואחרים שגייסו כ־600 מיליון שקל. קיימת גם יוזמת האוצר לאפשר לקרנות נאמנות ייעודיות להשקיע בחברות הייטק בשלבי צמיחה. כסף בענף לא חסר, צריך רק להתמקד בהשקעות הנכונות".
האם גם את מרגישה כי הענף התבגר? פחות חברות מעוניינות באקזיט והן רוצות להשביח את עצמן.
"בהחלט כן. אפשר לומר שישראל עברה ממוד של 'סטארט־אפ ניישן' למוד של 'סקייל־אפ ניישן'. החברות וגם הקרנות המשקיעות אינן לוחצות על אקזיט. הן מבקשות להמתין בסבלנות לשלב שבו תהיינה בוגרות יותר. בניגוד לעבר, הכסף אינו מהווה בעיה לחברות שמוכרות. אפשר לצמוח בלי לדלל את בעלי המניות הקיימים. מי שנהנים מכך הם גם קרנות ההשקעה וגם היזמים".
האם הסייבר ימשיך להיות הטרנד החם ביותר גם בשנה הקרובה?
"ברור לגמרי, אבל לא רק סייבר. עולם ההייטק היה פעם נישתי, אבל אני נדהמת כל פעם מחדש מכמות הדברים החדשים שאפשר להמציא. דוגמה בולטת היא חברת ענק כמו אמזון הפועלת דרך חנויות מקוונות, מפעילה מכולות ללא עובדים ובעלת 'פלטפורמת ענן' גדולה. היא כובשת תעשיות שלמות, וחברות שמעוניינות לא להיעלם חייבות להתחדש. בסייבר קיים מספר עצום של מיזמים שנפתחים ורק מעטים מהם מצליחים. אחת הסיבות לדחיפת התחום הוא תעשיית האוטומוטיב והרכב האוטונומי. גופים זרים כמו דיימלר, פורשה ופורד משקיעים בתחום. חוץ מעסקת מובילאיי אנחנו מדברים על השקעות של טויוטה בחברת ויה, וכמובן שקיימת כל תעשיית הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים".
בשבוע הבא נחגוג 70 שנות עצמאות. מה האתגרים וההזדמנויות בענף?
"אין ויכוח שהענף תורם למשק במספר המועסקים, התוצר וההכנסות ממסים. הניצוץ שמאפשר את כל זה הוא ללא ספק צה"ל, שלא רק מספק את היזמים לענף אלא גם מפתח בעצמו טכנולוגיות. פעם ישראל נחשבה לאי של שפיות במזרח התיכון וזהו. היום העולם כבר מגיע אלינו כדי לצרוך טכנולוגיות מתקדמות הרלוונטיות לעולם. תעשיית ההייטק המקומית מקבלת תשומת לב עולמית בצורה חסרת תקדים. משקיעים מוכנים לשים אצלנו הרבה כסף למרות הסביבה המזרח תיכונית הבעייתית. כמובן שהביקורים משפיעים לחיוב על הגידול בתנועת התיירות, גידול שטחי המשרדים העצומים המושכרים לתעשייה ועוד. גם זאת תרומה שחייבים להביא בחשבון.
"אבל עדיין קיימת בעיה של כוח אדם מקצועי ומיומן. התחרות על גיוס עובדים איכותיים עזה. יש מחסור חמור בכוח אדם, וחלק מהישראלים נאלצים לעזוב לעמק הסיליקון, כי רק משם הם יכולים לפתח את המיזמים. כדי לפתור את הבעיה חייבים להגדיל את המעגל דרך הכשרה מקצועית או הגעה לקהלים חדשים כמו חרדים ומיעוטים שמהווים חלק אפסי מהמועסקים. גם פוטנציאל התעסוקה הנשי עדיין לא מוצה".
4. מור אסיא: המלאכיות
פלטפורמת ההשקעות iAngels שהקימו מור אסיא ושלי הוד מויאל מאפשרת ליזמים פרטיים להצטרף למשקיעים שרשמו הצלחות וליהנות מגישה לסטארט־אפים בשלבים מוקדמים. אם בעל ממון ירצה להצטרף למצליחים כמו משה ליכטמן, גיגי לוי ואחרים, iAngels תוכל לעזור לו. אבל השתיים אינן מוכנות לקבל כל אחד לבית ספרן. הן מאפשרות זאת רק ל"משקיע כשיר", בעל הון של 12 מיליון שקל ומעלה, עם רקורד בתחום.
החברה הוקמה ב־2014 וגייסה עד היום מעל 100 מיליון דולר. היא מעסיקה 25 עובדים, מרביתם נשים. לחברה רשת של אלפי משקיעי אנג'ל (בשלבי ההשקעה המוקדמים) מ־45 מדינות. כשהן מאתרות עסקה מתאימה הן מזרימות 1־3 מיליון דולר. אסיא כבר השקיעה בכ־100 חברות וביצעה מספר אקזיטים כמו בחברת ננו־ראפ שנמכרה תמורת 45 מיליון דולר. אף על פי שאסיא (36) אינה נלהבת לחשוף את זהות החברות שבהן השקיעו, ידוע שסימפלקס, העוסקת באיתור הונאות בתחומי חלפנות מטבעות קריפטו, היא אחת מהן.
בסוף 2017 נכנסו השתיים לפעילות המתמחה במגזרי טכנולוגיית הבלוקצ'יין כמו תחום הקריפטו (מטבעות דיגיטליים). היא מאפשרת למשקיעים להשתתף ב־ICO (הנפקה ראשונית של מטבעות).
יוני אסיא, בעלה של מור, יזם לפני מספר שנים את הקמת רשת ההשקעות החברתית Etoro, המתמחה אף היא בבלוקצ'יין, ומנהל אותה. החברה השלימה בחודש שעבר גיוס ענק של 100 מיליון דולר ממשקיעים מקוריאה הדרומית וממזרח אסיה. גם משקיעי iAngels נחשפו לאפשרות ההשקעה.
"הקריפטו הוא תחום שצומח במהירות מדהימה. בזכות 2,000 שימושים בטכנולוגיה פותחו 20 מטבעות שונים שהביטקוין הוא אחד מהם. הרגולציה מנסה להתמודד עם התופעה כדי להגן על המשקיעים אבל נלחמת ברוח. השד יצא מהבקבוק", אומרת אסיא. "אחד האתגרים החשובים שלי הוא לאפשר
למשקיעים השתתפות בהנפקות ICO. הבלוקצ'יין ופיתוחיו השונים יהוו את אחד התחומים שייהנו משיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בהייטק, ומבחינת רשת המשקיעים שלנו זאת הזדמנות השקעה".
5. עולם האירועים של עדי בירן
חברת Splacer הוקמה ב־2014 על ידי האדריכליות עדי בירן, ליהי גרסטנר וליאור אש. אש הצטרף למיזם בהמלצת קרן ויולה (מבעלי Splacer) וידוע כמי שהקים את מיזם הטכנולוגיה My Supermarket.
מדובר במיזם המוכר פלטפורמה להשכרת חללים ייחודיים לאירועים יוצאי דופן. בין אלפי הלקוחות גופים בינלאומיים כמו דויטשה בנק, חברת המכוניות יגואר וריבוק. טכנולוגיה ייחודית מקשרת בין בעלי הנכסים למעוניינים באירועים חווייתיים כמו התכנסויות חברתיות, סדנאות, צילומים, תערוכות, תצוגות אופנה ועוד. המתחמים רבים ומגוונים וכוללים גלריות, סטודיות לאומנות, לופטים למגורים, כנסיות, בתי כנסת, גינות אורבניות ומחסנים תעשייתיים. דויטשה בנק למשל ערך בתחילת 2018 ללקוחות ה־VIP שלו אירוע מפנק במתחם לאספני רכב בניו יורק. הכנסה מאירוע כזה מסתכמת ב־100 אלף דולר.
בפברואר 2017 הושקה מערכת הניהול המרכזית SpacePro. היא מאפשרת לבעלי נכסים לנהל את קשרי הלקוחות, כולל משלוח הצעות מחיר, סליקת תשלומים ושירותים אחרים. Splacer גם מפעילה סניף בניו יורק. עד כה גייסה יותר מ־8 מיליון דולר בשני סבבים. "הייתה לנו פעילות קטנה גם בישראל אבל סגרנו אותה. מבחינתנו, עדיף להתבסס בחו"ל. ישראל היא שוק מוגבל, אם כי אני מעריכה שבסופו של דבר נגיע גם לת"א", אומרת בירן.
המשקיעים כוללים את קרנות ויולה, כרמל וקוולקום. "יש להם סבלנות ואנחנו נמצאים בימים אלה בתהליכים אחרונים לסבב גיוס נוסף", אומרת בירן. "עקרון הפעילות שלנו דומה לזה של AIRBNB, אבל בניגוד להם, 70% מהפעילות אצלנו נעשית מול גופים מוסדיים ורק 30% מול פרטיים. עד היום צמחנו ב־450% ויש לנו כבר אלפי לקוחות. אני אופטימית מאוד ביחס להמשך הדרך".