מערך הלוחמה הפסיכולוגית (ל"פ) של צה"ל, שכיום מעדיפים לכנותו לו"ם (לוחמת מודיעין), עבד בשבוע האחרון שעות נוספות. חוד החנית שלו היא חטיבת דובר צה"ל, המשומנת היטב ופועלת כמו משרד יחסי הציבור הגדול ביותר בישראל, שלא מהסס להשתמש במידע ממלכתי כמו היה רכושו הפרטי.
מערכת הביטחון חוששת מתגובת איראן לנקום את מותם של יועציה, שנהרגו במתקפה המיוחסת לחיל האוויר בבסיס T4 בסוריה לפני יותר משבוע. החשש מתעצם עוד יותר שמא תגובת איראן תפגע בחגיגות יום העצמאות ה־70. כזכור, ישראל לא הכחישה ולא אישרה את התקיפה. זו מדיניות נבונה, שנועדה שלא להרגיז את רוסיה ולא להעניק לאיראן עילה לתגובה. בכך נשמר "מרחב ההכחשה".
אך מישהו בצה"ל החליט שמדיניות, נבונה ככל שתהיה, אפשר לכופפה כדי להתחנף לעיתונאי חשוב. תום פרידמן פרסם ביום שני ב"ניו יורק טיימס" כי קצין בכיר בצה"ל אישר כי חיל האוויר תקף ב־T4. בכך, לכאורה, חרגה ישראל מגישת העמימות שלה והדבר התפרש כאצבע בעין האיראנית. טהרן, בתגובה, הגבירה את איומיה לנקום.
בצה"ל נכנסו ללחץ והחליטו, במאמץ להרתיע את איראן, לצאת בעוד מהלך פזיז. בעזרת דובר צה"ל זומנו שני עיתונאים, פרשן ynet וחתן פרס ישראל רון בן ישי ואמיר בוחבוט מוואלה, לתדרוך בלעדי, שבו הוצגו תצלומי אוויר של שדות תעופה ובסיסים של איראן בסוריה וזוהו שמות מפקדים, אחראים על המבצעים נגד ישראל.
זו לא הפעם הראשונה שבה צה"ל סוחר במידע רגיש. אגב, אם כבר רוצים להעביר מסר לאיראן, כלום לא עדיף לפרסמו בכלי תקשורת באנגלית? כמה כבר נתחני מידע דוברי עברית מועסקים במודיעין האיראני?
אך מה שחשוב יותר הוא השאלה האם יצא שכרה של ישראל בהפסדה. המסר שמבקשת ישראל להעביר לאיראנים הוא: היזהרו, אל תפעל נגדנו. אתם שקופים. אנחנו יודעים עליכם כמעט הכל. מצד שני, האם הנזק בחשיפת חומרי מודיעין סודיים אינו עולה על התועלת בחשיפתו?