חגיגות 70 השנה למדינה עוררו בנו את הסקרנות לחקור את ארץ ישראל של פעם, לשמוע סיפורים על חלוצים בענף היין, ולהבין איך דברים התחילו. והפעם: משפחת דור-און...

שורשיהם של יקבי 'כרמל' נטועים עמוק, תרתי-משמע, בהווייתה של ארץ ישראל, עוד מהימים בהם מלאכת היין שילבה אידיאולוגיה, ציונות וחקלאות. איך שלא תסתכלו על זה - יקבי 'כרמל' הם חלק בלתי-נפרד מקיומה של הארץ הזו, שלושה ראשי-ממשלה עבדו ביקבי 'כרמל' לאורך ההיסטוריה: דוד בן גוריון, לוי אשכול ואהוד אולמרט. ההיסטוריה הישראלית, הקמת המדינה והתפתחותה שזורים ביקב כמו גפן עתיקה ארוכת שורשים שרק מתפתחת ומעמיקה יותר ויותר עם השנים. כן, כולם מכירים את היינות, הייננים ושאר העושים במלאכה ביקבים, אך לא כל אחד יודע כי הבסיס השורשי החזק, העומד מאחורי יקבי 'כרמל', הם בעצם הכורמים, החלוצים הוותיקים, המייצגים את חקלאות היין בארץ מראשיתה ועד היום. אחת ממשפחות הכורמים הבולטות בתעשייה מפוארת זו הם בני משפחת דור-און.

דור-און - שילוב בין ישן לחדש, חיבור לקרקע והקשבה לגפן. משפחת דור-און (צילום: יח"צ, אסנת גואטה, דנה יוספזון)
דור-און - שילוב בין ישן לחדש, חיבור לקרקע והקשבה לגפן. משפחת דור-און (צילום: יח"צ, אסנת גואטה, דנה יוספזון)
שילוב בין ישן לחדש, חיבור לקרקע והקשבה לגפן. משפחת דור-און (צילום: יח"צ, אסנת גואטה, דנה יוספזון)

אבל ראשית, אי-אפשר בלי קצת היסטוריה. את היקבים בראשון לציון ובזכרון יעקב עזר להקים הברון אדמונד דה רוטשילד בסוף המאה ה-19. באמצע המאה ה-20 העניק הברון, ברוב טובו, את היקב במתנה לאגודת הכורמים. 108 משפחות כורמים וותיקות נותרו, ועדיין פעילות עד היום, כחלק מהכורמים והבעלים של יקבי 'כרמל'. מיטב החקלאות הישראלית, שדואגת, שנה אחר שנה, לאיכות הגבוהה של הענבים המגיעים ליקב ומשביחים את יינותיו. דורות רבים של כורמים, המתפרשים על-פני למעלה מ-135 שנים, זה לא דבר של מה בכך. בטח לא בנוף הישראלי.

עבודת שורשים

דור-און
דור-און
לרגל חגיגות ה-70 למדינה החלטנו לצאת לשטח, לפגוש את האנשים העושים במלאכה ללא לאות ולספר את הסיפור שמאחורי הכורמים והכרמים הוותיקים של תעשיית היין הישראלית. ראשונים פגשנו את כורמי משפחת דור-און, אמיר ובנו אבי, דור רביעי וחמישי למשפחות כורמים ותיקות, שמגדלות מזה חמישה דורות כרמים יפהפיים, איכותיים ובריאים, ואוחזים גם במשתלת גפני יין לתפארת המדינה. אבל היות שמדובר בחתיכת סיפור - בואו נתחיל אותו מהתחלה.

תולדותיהם של שלוש משפחות נשזרות כחוט השני בסיפור שלנו, שמתחיל בשנת 1882, עת הגיעו המתיישבים הראשונים בעת החדשה לאדמות ארץ ישראל. בני משפחת פייקוביץ'-אלון, שהיו ממייסדי כפר תבור וגידלו במקום כרמי יין. מתוכם הדרים קצת מרדכי פייקוביץ', אחיו של יגאל אלון, ייסד את בנימינה, והפך להיות ראש המועצה הראשון של המושבה. בני משפחת דרויאן, גידלו כרמים ועשו יין, היו ממייסדי פתח-תקוה, ולימים גם ממייסדי המושבה הצעירה כפר-סבא. בהמשך עוברת שם המשפחה לדור-און.

סיפור אהבה

דור-און
דור-און
בני משפחת שכטר ייסדו את המושבה זכרון יעקב. אבא שכטר היה ראש המועצה הראשון של המושבה זכרון יעקב. איש אשכולות, שהיה איש ידוע בתחומו ודמות מוכרת מאוד בענף היין דאז, ולימים, בשנות ה-50 היה גם נשיא אגודת הכורמים. בשל תפקידו ופעילותו הענפה בכרמיו של הברון, החיבור בן בני המשפחה ליקבי 'כרמל' מאז ומתמיד היה חזק. "תמיד הרגשנו כחלק בלתי-נפרד מהיקב. החיבור לכרמל הוא חיבור שורשי. חיבור משפחתי", מספר אבי דור-און, בן הדור החמישי, שנקרא על שמו של אבא שכטר.

והנה סיפור פיקנטי שמחבר בין המשפחות. נחמן דרויאן מפתח-תקוה הגיע לתגבר את השמירה באזור גבעת-עדה בתקופת המאורעות שלפני קום המדינה. על מקסימה פייקוביץ' מבנימינה, בתו של ראש המועצה, הוטל להביא לשומרים מדי יום אוכל ומים, ושם היא פגשה את נחמן. השניים התאהבו, התחתנו והולידו את אמיר, שהתחתן עם לאה (בת למשפחת שכטר), ההורים של אבי דור-און, הכורמים העכשוויים שלנו.

הכל מתחיל בכרם

מכירים את המשפט הרווח בענף היין: "הכל מתחיל בכרם"? זה בדיוק מה שקרה פה. למשפחת דור-און משתלה לגפני יין עוד משנות ה-50 של המאה הקודמת. כדי לעזור לבעיית הווירוסים שהתעוררה בכרמים בעשור האחרון, אבי דור-און, בשיתוף עם אורן שלייף - מנהל המחלקה החקלאית של יקבי 'כרמל', החלו לחפש ברחבי העולם אחר חומר יסוד נקי לריבוי שתילים, שנמצא בסופו של דבר בדרום-אפריקה. "אני מוריד את הכובע בפני אנשי המחלקה החקלאית המצוינת של יקבי כרמל", אומר לי אבי דור-און, "אנשים מקצועיים מאוד, שלדעתי עושים עבודה נהדרת ומובילה בתחום".

המשתלה של משפחת דור-און באזור בקעת הנדיב היא מהספקיות העיקריות של גפני יין עבור יקבי 'כרמל'. בשנים האחרונות הם הקימו את הכרמים הגדולים והאיכותיים של יקבי 'כרמל' באזורי היין הטובים ביותר. ליקבי 'כרמל' מבחר סוגי כרמים שאין לאף יקב אחר, כרמים בכל חלקי הארץ, כל זן בהתאמה לטרואר שלו, מה שמאפשר לבחור ענבים איכותיים מכל פינה בארץ, מהגליל העליון ורמת-הגולן, דרך השומרון והשפלה, הרי ירושלים ועד הנגב.

עולם משתנה

דור-און
דור-און
למשפחת דור-און כרמים רבים משלה באזור זכרון יעקב ובנימינה, מהם מייצרים את מיטב היינות של יקבי 'כרמל', החל בסדרת 'סלקטד', 'פרייבט קולקשן' ועד לסדרות הגבוהות. "אנחנו מתאימים את הזנים לאזור. מגדלים זנים כמו קריניאן - אותו מגדלים באזור ברציפות משלהי המאה ה-19, פטי ורדו, סירה, מרסלאן, מרסאן, קולומבר ועוד", מסביר אבי, תוך כדי שהוא לוקח אותי בטום-קאר לסיור בכרם חדשני, דו-קומתי, כמוהו טרם ראיתי מימי, אותו מפתחים ולומדים עליו ועל יכולותיו.

"מה שהשתנה בשנים האחרונות בכרמים הוא המעבר מהשיטה המסורתית לשיטות גידול בהן מעורבת טכנולוגיה מתקדמת", אומר דור-און. היום כמעט הכל כבר מכני. גם ההדברה מאוד מתפתחת בימים אלה, וכורמים רבים עוברים לשיטות מתקדמות, אורגניות וביולוגיות".

כששוטטנו בין הכרמים שאלתי את אבי דור-און האם הוא חש בשינוי בשנים האחרונות לגבי הרגלי צריכת היין בישראל? "הביקוש משתנה ואנחנו מתגמשים אתו. עד לפני עשור, 50% מהשתילים במשתלה היו של זן הקברנה סוביניון והיתר - כל השאר, ואילו היום הם ירדו ל-20% ונוספו הרבה זנים חדשים מהעולם. אם פעם אחוז הענבים האדומים היווה 80% מהכמות הכללית, הרי שכיום הענבים הלבנים מהווים כבר כמחצית מכמות הענבים במשתלה שלנו. מדובר בשינוי עצום, אנשים נחשפים לזנים חדשים, וזנים שהיו פעם רק חלק מבלנד מקבלים פתאום במה משלהם".

שירת התקווה

ללא ספק היה זה סיור מרתק. המפגש עם הכורמים מחוספסי הידיים של יקבי 'כרמל', הסיפור על השושלת המפוארת ששורשיה עמוקים כגפן ותיקה מרהיבה, והאופטימיות שמרחיבה את הלב כשאנחנו כבר בשנות השבעים למדינה, בה חיים ופועלים אנשים עם הרבה אהבת האדמה ומחשבה מרחיקת לכת, גם עבור הדורות הבאים. ואני אומר, עם אנשים כאלה, יש תקווה גדולה מאוד לענף היין הישראלי בפרט, ולחקלאות ולעם ישראל בכלל.