מעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
בפסטיבל הוויסקי של 'דרך היין' וסנהדרינק פגש טל חוטינר בחבר ותיק בשם 'גלנגויין 15 שנה'. לגימה אחת ממנו הספיקה להזכיר לו כמה הוא אוהב אותו. חברים לא מחליפים...
מזקקת 'גלנגויין' ממוקמת כ-20 קילומטר ממרכז גלאזגו, ממש מעבר לקו שמבדיל את ההיילנדס מהלואולנדס. המזקקה הוקמה בשנת 1833 ונקראת על שמו של נחל גויין הממוקם בסמוך אליה, שבתום מסלולו זורם לתוך אגם לומונד המפורסם. בדרכו לאגם הוא זורם דרך גלן יפהפה ויוצר מפל מים לא ממש רחוק מהמזקקה. המיקום הגאוגרפי המיוחד יוצר אלמנט מוזר. הוויסקי מזוקק בהיילנדס, אך מתיישן בלואולנדס (...). בקיצור, הבדל של כמה קילומטר...
גלנגויין 15 שנה - שווה לחפש את הוויסקי הנפלא הזה שכאילו לא נכנע לטרנדים שעוברים על עולם הוויסקי... (צילומים: יח"צ) שווה לחפש את הוויסקי הנפלא הזה שכאילו לא נכנע לטרנדים שעוברים על עולם הוויסקי... (צילומים: יח"צ)
בזמנו ג'ורג' קונל בחר מקום מושלם כדי לפתוח בו את המזקקה שלו. מקום לא רחוק מגלאזגו, אבל כזה שחבוי מאנשי המכס בתוך ואדי נסתר. אך מסתבר שהוא לא היה הראשון שחשב על זה, משום שגם סבו זיקק במקום. בשנת 1833 מקבל ג'ורג' קונל רישיון ומחליט שלא לייבא פחם כבול, אלא להשתמש בחומרי בעירה מקומיים.
גלנגויין
בשנת 1907 מוכרז שם המזקקה כ'גלנגויין'. כמו בסיפורי מזקקות רבים משלם ג'ורג' 8 פאונד כדי לחכור את שטח המזקקה ולקבל את השימוש בכל מי המעיין גויין למאה השנים הבאות.
סיפורים רבים ומסעירים עברו על המזקקה הזו, ביניהם: חביות שנשטפו בסערה, צפו להן בנהר והוחזרו למזקקה כשהן ריקות ושבורות; איש מכס שעבר לגור במזקקה; וגם סיפור על מאסטר דיסטילר מפורסם בשם קוכרן קרטרייט שטבע בנחל הזורם ליד המזקקה אחרי קצת יותר מדי וויסקי (...).
גלנגויין
כיום נמצאת מזקקת 'גלנגויין' בבעלות החברה המשפחתית איאן מק'לאוד וממשיכה את המסורת המשפחתית שלה, כולל הכרזת מלחמה על האי איילה ועל הוויסקים המעושנים.
בשנת 2004 הפליגו החברים מ'גלנגויין' בספינת פירטים לאי איילה והטילו עוגן בפורט אלן. במהלך כמה ימים בפסטיבל המפורסם של איילה חשפו החברים טעימות, וערכו היכרות עם המותג הכל-כך שונה מהוויסקים של איילה. כשנפרדו מהספינה אמרו החבר'ה מאיילה: "היה נחמד ונעים, אבל אם תעשו את זה שוב נשבור לכם את הרגליים...".
גלנגויין
איכשהו מתחת לרדאר, וללא הרבה רעש, מיובא הוויסקי הזה לישראל באופן סדיר, וכך יצא לי שוב לפגוש את החבר היקר בגרסת ה-15 שנות יישון שלו. גלנגויין 15 שנה הוא וויסקי שמיושן בשילוב חביות מעניין, 30% חבית ברבן מילוי ראשון, 20% חבית אירופאית שרי מילוי ראשון, 50% חביות ריפיל מילוי שני נבחרות ואיכותיות.
באף משהו לימוני ורענן עם טיפונת קרמל מלוח וניחוח של תירס, כמעט יחד עם משהו צהבהב אולי פרי טרופי. בפה הוויסקי כבר מעט מתובל עם נוכחות יפה של עץ אלון, אגוזי והדרי מעט, וסיומת נהדרת שהולכת ומתייבשת בפה שוב עם אלון טוב ומורגש. בקיצור, שווה לחפש את הוויסקי הנפלא הזה שכאילו לא נכנע לטרנדים המוזרים שעוברים על עולם הוויסקי בשנים האחרונות.
