לפגישות הפסגה של הנשיא טראמפ כבר יש מתווה קבוע. מה שהכי חשוב זה ההכנות. הן חייבות להיעשות בראוותנות ובחשיפה תקשורתית בלתי מוגבלת. עצם קיום הפגישה ודאי שחשוב אבל גם, בעיקר, הן אירוע תקשורתי. דבר אחד נעדר ממרשם הפסגות. תוצאות מעשיות. את החלק הזה הס מלהזכיר.

כמו בשבועות שקדמו לפיסגת טראמפ וקים ג'ונג און בסינגפור - הפגישה הצפויה עם פוטין, שלפי הודעת הבית הלבן תתקיים ב-16 ביולי בהלסינקי, כבר "נטחנת" בדיווחים, פרשנויות, הערכות בציוצי הטוויטר של טראמפ, בהצהרות של יועצו לביטחון לאומי ג'ון בולטון, בהסברים שתרם סגן הנשיא מייק פנס בראיון לחדשות-בלומברג, בהערכות שמשווקים גורמים בבית הלבן וכמובן בפרשנויות של
 

הפגישה כבר "נטחנת". טראמפ וקים. צילום: AFP
הפגישה כבר "נטחנת". טראמפ וקים. צילום: AFP

איש איננו מזלזל בפגישה בין נשיאי שתי המעצמות. זאת לא פגישה ראשונה ביניהם. הם נפגשו בפסגת ראשי  מדינות ה-G20 בגרמניה ב-2017. אבל הפגישה בהלסינקי תקבל משמעות כראשונה בגין האופי הבילטריסטי (דו-צדדי) של השיחה.

מצב היחסים בין שתי המעצמות מוגדר "החמור והמתוח ביותר מאז המלחמה הקרה". בכירים בבית הלבן מסרו בסוף השבוע כי הנושא  המרכזי  שיהיה על השולחן יהיה מדיניות החוץ.  סגן הנשיא מייק פנס אמר בראיון כי  טראמפ ופוטין ידונו במה שהגדיר "ההתערבות הרוסית בבחירות 2016".

בדיווח על הפגישה הצפויה, ציין הניו יורק טיימס במאמר פרשנות ש"הנשיא טראמפ אוהב ומעדיף פגישות פסגה מתוקשרות וראוותניות עם מנהיגים סמכותניים, כמו נשיא סין ג'ינפינג, שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און ועכשיו פוטין".  אבל לדברי העיתון, בפגישות אלה הנשיא טארמפ נותן הרבה ומקבל מעט מאוד אם בכלל.  פוטין הוא ראש מדינה מנודה. סיפוחו את חצי האי קרים הוא על פי החלטה של מועצת הביטחון "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי". רוסיה הפכה גורם צבאי מרכזי בסוריה, היא חשודה ונחקרת על התערבות בבחירות לנשיאות ארה'ב.

"אסור שטראמפ ישבח את פוטין בפגישה ויצטייר כמי שמוכן להמשיך יחסים עמו כאילו כלום לא קרה", אמר בראיון לניו יורק טיימס מיכאל מקפול, לשעבר שגריר ארה"ב במוסקבה. "הנשיא טראמפ ינסה לשדל את פוטין לנקוט צעדים נגד איראן בסוריה", אמר בראיון מרטין אינדיק. "השאלה היא איזה מחיר טראמפ  יהיה מוכן לשלם בתמורה".

מה שקורה, אומרים דיפלומטים במרכז האו"ם בניו יורק, הוא שהנשיא טראמפ מעניק בפגישות אלה לגיטימציה לראשי מדינות סרבנים שבתמורה אינם  נותנים מאומה. זה גם מה שצפוי לתוכנית השלום. ההכנות כבר בעיצומן. התקשורת כבר מגויסת להאדרת התוכנית. התוצאות המעשיות בשטח? סליחה, על מה אתם מדברים בכלל.