בימים אלה מיישמים בזרוע היבשה את תפיסת הקרב המשולבת החדשה בצה"ל. באימון שהסתיים בשבוע שעבר תרגלה אוגדה 36 בהן גם חטיבות גולני וגם חטיבה שבע של השריון. צק"ח גדעון (צוות קרב חטיבתי על שם התוכנית הרבה שנתית האחרונה - ט.ל.ר) מכונה כך בשל שהוא גם מיישם בשטח את תפיסת הפעולה המשותפת והמשולבת של החטיבות השונות זאת לצד שימוש באמצעים טכונלוגיים שנכנסו לאחרונה לצה"ל. איום הייחוס המרכזי היה ונשאר חיזבאללה, שאומנם ספג אבידות רבות בקרבות שנלחם על אדמת סוריה, אך מצד שני רכש ניסיון מבצעי, זאת בניגוד לכוחות היבשה של צה"ל שבארבע השנים האחרונות לא נלחמו בשדה הקרב.

בצל האיומים שמציב חיזבאללה והתעצמותו בשנים האחרונות בדגש על יכולות היבשה שלו, אבל גם ברחפנים, מל"טים והתקדמות בכל הקשור ליכולות הרקטיות שלו, גם בצה"ל נעשו שינויים בזרוע היבשה בהיקפים שלא נעשו בעבר. חלק מהשינויים כבר נכנסו לתוקף אבל שינויים רבים נוספים צפויים להיכנס בהדרגה לחטיבות החי"ר בשנים הקרובות. 

שדה הקרב הולך ומשתנה ובהתאם גם מה שנדרש מלוחמי היבשה הולך והופך מורכב הרבה יותר: לחימה אל מול איומים אוויריים קרובים, לחימה במנהרות, סייבר ולוחמה בשטח עירוני. אל מול האיומים הללו גם מלוחם היבשה נדרש יותר, בין הפתרונות יש יכולות טכנולוגיות ומערכות שליטה ובקרה מתקדמות, יותר רחפנים וכלי טייס זעירים, מערכות הגנה אוויריות לרמת הגדוד ויכולת להפעיל אש מתקדמת יותר. בצבא מתכננים מהפכה ביכולות של חטיבות החוד של צה"ל בסדיר ובמילואים, מרבית השינויים מתוכננים לעתיד הקרוב.

קצין בכיר בזרוע היבשה הסביר כי אחת התוכניות למימוש כבר בתקופה הקרובה, קשור ליכולות התקשוב והעברת המידע שתהיה בידי הגדודים. חלק גדול מיכולות כוחות השדה היום תלוי ברוחב הפס בו ניתן להעביר מידע ולנהל את הלחימה. מטרת התוכנית היא להביא לכוח המתמרן יכולת של שימוש בפס רוחב של מאה מגה בייט למרחק רב תוך שטח האויב. "במצב הנוכחי יש למפקדת חטיבה דרישות העברת מידע שלא מקבלות מענה", אומר קצין בכיר שמוסיף כי "האתגר הגדול כמובן הוא לספק את היכולת הזו גם הרחק מהגבול".

אילוסטרציות של "מגן גדעון". דובר צה"ל

במהלך האימון ברמת הגולן ירו לראשונה לוחמי חטיבת גולני פגז של 122 שהוסב לפגז מדויק, כאשר מרחק הסטייה שלו חמישה מטרים בלבד מפגיעה. בזרוע היבשה אומרים כי היעד הוא להסב לפחות חמישים אחוזים ממלאי החימוש ביבשה לתחמושת מדויקת ולא סטטיסטית.

בצה"ל מתכננים לשפר את יכולות ההגנה של הגדודים, אל מול איומי הרקטות, הרחפנים והמל"טים שרק צפויים להתעצם בשנים הקרובות. בתוכנית, שייקח עוד זמן לממשה, מעוניינים בצה"ל להגיע למצב שלכל חטיבה מתמרנת תהיה סוג של סוללה אווירית שתיתן לה מענה, על מנת שתוכל לתפקד בשטח ולהמשיך בתמרון תוך התמודדות עם הניסיונות של האויב לעכב את התקדמות הכוחות. כל חטיבה מתמרנת אמורה להגיע למצב בו היא תוכל לנהל את המרחב האווירי עד גובה של 1000 רגל באופן מוחלט, בעוד בגובה של בין 1000 ל-3000 רגל האחריות תהיה משותפת ליבשה ולחיל האוויר.

אילוסטרציות של "מגן גדעון". צילום: דובר צה"ל

בתפיסה הזו לכל חטיבה מתמרנת תהיה יחידת בקרה אווירית שתתאם את המורכבות האווירית גם מול חיל האוויר, כאשר לדוגמה, כפי שתורגל במהלך האימון בשבוע שעבר, גם כניסה של מסוק לשטח התרגיל תתואם על ידי הכוחות בשטח שדאגו לפנות לו את השטח לנחיתה מנוכחות של כלי טייס זעירים אחרים, שנמצאים בשימוש כוחות היבשה.

בנוסף לשינויים הללו, בצה"ל סבורים שגם ההצטיידות ההדרגתית בנגמ"שי הנמר, שמצוידים גם בתותח 30 מ"מ, ובנגמ"ש הגלגלי איתן בחטיבת הנח"ל, יהווה קפיצת מדרגה ביכולות היבשה בשדה הקרב. "חטיבות משולבות של מרכבה סימן 4 יחד עם נגמ"שים מתקדמים יהוו קפיצת מדרגה משמעותית בכל גזרת לחימה אפשרית", מוסיפים גורמים בצה"ל. המטרה היא להגדיל בצורה משמעותית את פער היכולות הטכנולוגיות בין כוחות היבשה של צה"ל לכוחות האויב.

הרמטכ"ל גדי איזנקוט אמר במהלך סקירת התרגיל כי "יש התקדמות אדירה ביכולות. כמה שלא נשקיע בטכנולוגיה שדה הקרב ימשיך להיות ממלכת אי וודאות. הכל מבוסס על יכולת של מפקדים ולוחמים. קחו מחוגה, תעשו 1,500 קילומטר ולא תמצאו חטיבה כל כך חזקה באמצעים שלה".