חשוב לדבר על הקרן החדשה לישראל. מה שקורה לארגון זה מסמן את תהליך הידרדרותה של החברה האזרחית, שהופכת בחסות ראש הממשלה ובעידודו לשדה קרב למען שימור כוחו והתעצמותו, ולמען השתקת קולות ביקורתיים נגד מדיניות הימין. הקרן החדשה היא ארגון פילנתרופיה שמסייע לכ־300 ארגונים שונים העוסקים בצדק חברתי וכלכלי, איכות סביבה, זכויות אדם, מאבק בגזענות, קידום שיח דמוקרטי ועוד.
כבר שנים נמצא הארגון תחת מתקפת דה־לגיטימציה של תנועת הימין הקיצוני “אם תרצו", שראש הממשלה אימץ אל קרבו ומשתף רבות את הפוסטים שלה. נזכיר, תנועה זו הוגדרה על ידי בית המשפט כבעלת “קווי דמיון לפשיזם", ולאחרונה ניהלה קמפיין הכפשה שקרי נגד האלוף יאיר גולן, תוך שימוש ציני בכאבן של משפחות שכולות. קולות ימין מתונים משמיעים נגדה ביקורת חריפה.
הקרן החדשה מוצגת בקמפיינים של “אם תרצו", שניחוח סגנון אנטישמי עז עולה מהם, כדמון ארסי ובוגדני המסכן את מדינת ישראל. לפני שמונה שנים הייתה זו דמותה של פרופ’ נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה דאז, שהתנוססה על שלטי חוצות ענקיים: אפה הוארך, וממצחה הזדקרה קרן שמנגחת את דגל ישראל.
לפני כמה חודשים הייתה זו טליה ששון, נשיאת הקרן הנוכחית, שדמותה הוצגה על שלטי ענק כשתחתיה הכיתוב “לא משלנו", ונטען נגדה שהיא נלחמת בחיילי ישראל. לפני כשבוע שיתף ראש הממשלה פוסט של תנועת “אם תרצו", שבו מוזכר באופן אישי מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן, ובו נערכה זיקה שקרית בין דבריו שקראו לשיתוף פעולה בין יהודים לערבים לבין דברי הסתה של קומץ ממשתתפי ההפגנה נגד חוק הלאום שהניפו דגלי אש"ף. התגובות ברשת הקוראות להסתה ואלימות לא איחרו לבוא. ראש הממשלה שתק אל מולן.
ארגון הקרן החדשה הוא ארגון ציוני שמכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית ומתנגד לתנועת BDS. הוא עושה בדיוק מה שארגון של חברה אזרחית אמור לעשות: מסייע לאזרחים היכן שהשירותים החברתיים של הממשלה נכשלים, מעשיר את השיח הציבורי האידאולוגי ותורם לערכים דמוקרטיים, בין השאר באמצעות סיוע לקולות אופוזיציוניים להישמע. כארגון פילנתרופי, הוא אינו יכול לשלוט או להסכים על מאת האחוזים של מסרי מאות הארגונים שבהם הוא תומך, אך גבולותיו הציוניים ברורים. לגיטימי ביותר להביע ביקורת אידאולוגית נגדו. זה חלק מהוויטאליות של החברה האזרחית. אך כשהביקורת הופכת פרסונלית, מסיתה ושקרית, ומגיעה מצד האישיות הבכירה בישראל, שהופכת אותו לשעיר לעזאזל לכשליו, נחצה קו גבול מסוכן.
ראש הממשלה משחק באש, ודווקא לא נגד חמאס. הוא הפך את הקרן החדשה וארגונים רבים הנתמכים על ידה לאויב העם, ונותן שוב ושוב יד לחיסולה של החברה האזרחית כשדה דמוקרטי פורה וסובלני של שיח ציבורי מגוון. מה שנראה כמו שיתוף הפעולה שלו עם תנועה קיצונית, שאינה בוחלת בשום אמצעי על מנת להשליט את האידאולוגיה שלה, עלול להתהפך גם עליו, אם וכאשר יקדם החלטה שלא באה לה טוב בעיניים.