י"ב תשרי, תשע"ט | 21.09.2018 | 05:16

        הדפסה gohome
Maariv
 
Print Edition
המכנה המשותף של הלישמניה, העכברת וקדחת הנילוס המערבי
אילנה שטוטלנד
08/29/2018
שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, שגורמים לחרקים לשגשג ולזיהומים להתפשט, עומדים מאחורי המחלות שהדירו שינה מהציבור הישראלי. האם יש לנו כיצד להתגונן?
 
אם יש משהו שאפיין את הקיץ הנוכחי, שאוטוטו מגיע לסיומו, זוהי ההתפרצות המסוקרת של שלוש מחלות: הלישמניה (שושנת יריחו), העכברת וקדחת מערב הנילוס. שלא במפתיע, מומחים בתחום מזהים קשר בין התפרצותן של השלוש. "קדחת מערב הנילוס מועברת על ידי יתושים, בעיקר יתוש הבית המצוי בישראל; לישמניה מועברת על ידי זבובי חול שנדבקו משפני סלע; ועכברת מועברת על ידי חיידק שנובע מהפרשות של בעלי חיים", מסבירה פרופ' שלומית פז, ראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה. "אבל אף שמדובר בשלוש מחלות שונות, שינויי האקלים - ובעיקר מגמת ההתחממות, ההקצנה של אירועי מזג האוויר והבצורת המתמשכת באזור שלנו - גורמים לשינויים סביבתיים שמעודדים את התפרצות המחלות. למשל, כאשר הטמפרטורות עולות, זה גורם לשגשוג של חרקים, כגון יתושים. כאשר יורד פחות גשם בשנות בצורת, עולה רמת הזיהומים בנחלים".
 
שלוש המחלות הללו כבר גרמו לשלל פגיעות ואף למקרי מוות. בחודש יולי אושפזו כמה ילדים בבתי חולים בשל ההדבקה בטפיל הלישמניה, המוכר גם בשם "שושנת יריחו". באוגוסט אובחנו 42 חולים במחלת העכברת, שזיהומיה נמצאו בנחלי הזוויתן ובבריכת המשושים בגולן, ועד כה אובחנו 74 מקרים של קדחת מערב הנילוס ושלושה בני אדם נפטרו מהמחלה - שני קשישים עם מחלות רקע וגבר בן 61 עם סרטן גרורתי קשה.


 
ישראל לא לבד; גם באירופה מדווחים על מקרים רבים של קדחת מערב הנילוס, למשל באיטליה, שבה התגלו 183 מקרים, ויוון, שבה התגלו 106 מקרים. "אנו עדים לתופעות האלה בהרבה מקומות בעולם", אומרת פרופ' פז. "באירופה יש בשנים האחרונות התפרצויות גדולות של קדחת מערב הנילוס, ורואים זאת במדינות שבהן המחלה מעולם לא הייתה - גם בחלקה המזרחי וגם בחלקה המערבי - למשל בהונגריה, קרואטיה, צרפת, רומניה, יוון ואיטליה. בסופו של דבר, שינויי אקלים כאמור מעודדים את התפרצות המחלות. יש גם מחלה שנקראת צ'יקונגוניה - מחלה ויראלית שמועברת על ידי יתוש אדס שמעביר גם את קדחת הדנגי וגם את מחלת הזיקה. בקיץ שעבר, למשל, הייתה התפרצות של צ'יקונגוניה בצרפת ובאיטליה".
 
כמו פרופ' פז, גם במשרד להגנת הסביבה ובמשרד הבריאות קושרים את ההתפרצויות הללו לשינויי אקלים ולתנאי מזג אוויר קיצוני. השינויים הסביבתיים והאקולוגיים שמתרחשים כתוצאה משינויי אקלים עלולים להביא לעלייה בשכיחות של תופעות טבע קיצוניות, כגון בצורות ושיטפונות, ותופעות אלה משפיעות לרעה על האוכלוסיות באזור, בצורת התפרצות מחלות, זיהום מים, פגיעה בתשתיות וכו'. אירועי אקלים קיצוניים עלולים להגביר כאמור את קצב הריבוי של מזיקים שונים, וביניהם יתושים ופרוקי רגליים המשמשים להעברת מגוון מחלות, וכן לשנות את דפוסי התפוצה שלהם. 
 
"ישראל היא מדינה קטנה, ולכן השטחים שאיתם צריך להתמודד בכל הקשור ליתושים הם לא גדולים", מעודדת פרופ' פז. "כל אחד מאיתנו צריך לייבש כמה שניתן מקורות מים עומדים, אפילו אם מדובר בעציץ שהשקינו ונשארה בו שכבה של מים עומדים או לסגור ברז שנוזל. צריך להקפיד לבדוק שהסביבה שלנו יבשה, כי גם דבר כזה יכול להספיק ליתושים לשגשג. צריך כמובן שמשרדי הממשלה והרשויות ידאגו לריסוס במקומות שבהם תושבים מדווחים על מפגעים, וגם באזורים המיועדים למפגעים כמו למשל נחלים".


 
המשקעים בורחים 
"הקשר בין שלוש המחלות הוא ברור", אומר ד"ר עדי לוי, ראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחוה ומנהל מדעי באגודה הישראלית לאקולוגיה. "אנחנו חווים שנה חמישית של בצורת הידרולוגית בצפון, והתוצאה של אותה בצורת היא זרימות מאוד נמוכות בנחלים, שגרמו לכך שריכוז הזיהום של הבקר לא נשטף, אלא רק הולך ומצטבר. אגב, חוקרים ישראלים מצביעים על כך שהשקעים החורפיים שלנו עומדים לברוח יותר ויותר צפונה במהלך השנים. זה אומר שקו הגשם פשוט ינוע צפונה, ואז נקבל פחות ופחות משקעים ככל שיעברו השנים".
 
מה זה אומר בפועל?
"לא בטוח שתימשך בצורת, אבל כמויות הגשם באזורנו עלולות לפחות בעתיד, וזרימה נמוכה חריגה בנחלים היא משהו שאנחנו עלולים להיתקל בו גם בעתיד. חוקרים ישראלים מוצאים שגם כשאותם גשמים כבר יורדים, הרי שהם יורדים באירועים עוצמתיים יותר. כלומר, הרבה יותר גשם בזמן קצר. זה אומר שיהיו יותר שיטפונות והצפות שמאפשרים הצטברות של מים בכל מיני מקומות שיתושים אחר כך יכולים להתרבות בהם. בנוסף, כמו שלמשל קרה לאחרונה בהודו, גשמי מונסון מאוד חזקים וחריגים עלולים להוביל לשיטפונות והצפות. זה מעודד הפצת מחלות זיהומיות ויכול להוביל לזיהום של מי השתייה".

"התפוצה של יתושים, כלומר הנשאים של וירוסים כמו הזיקה, קדחת הדנגי או קדחת מערב הנילוס, צפויה לעלות בעקבות שינויי אקלים, בגלל התחממות שמאפשרת ליתושים לשגשג באזורים שהיו קרים יותר בעבר. יש סכנה שמחלות כאלה, טרופיות ואחרות, יגדילו את תחום התפוצה שלהן גם לאזורנו. התחממות גלובלית קשורה גם לתחלואה בעקבות התחממות המים והצפות, שמאפשרות התרבות חיידקים ויתושים וגם הרחבת תחום פעילותם של יתושים ונשאים אחרים של מחלות טרופיות לאזורים שהיו בעבר קרים יותר. למשל, נגיף הזיקה התפשט ביבשת אמריקה ב־2016, כשאזורי התפוצה הטבעיים שלו הם יותר ברזיל ודרום ומרכז אמריקה. בדרום ומזרח אירופה חלה עלייה בקדחת הדנגי. אנחנו גם רואים בעולם תמותות המוניות של בעלי חיים כמו כוכבי ים בחופי קליפורניה, בעקבות תחלואה של וירוס שהתפרץ מפני שטמפרטורת הים עלתה באופן משמעותי. גם אצלנו, באילת, בשנה שעברה, הייתה תמותה של כמה מאות דגים בגלל זיהום חיידקי שהתפרץ לאחר עלייה פתאומית בטמפרטורת מי הים". 
 
אם כך, אני מניחה שהתחזיות לעתיד לא מעודדות במיוחד?
"אם לא ייעשו פעולות ממשיות כדי לצמצם את שינויי האקלים, כלומר יישום הסכם פריז, הפחתה של פליטת גזי חממה וצמצום של שריפת דלקי מאובנים, ייתכן שאנחנו צפויים לראות עלייה בסיכוני התחלואה בסוגי המחלות הרלוונטיות". 


 
להיות מוכנים

לדברי פרופ' פז, מעבר להתפרצות של מחלות, אחת הבעיות הגדולות שמזמנים שינויי האקלים היא גלי חום קיצוניים שגורמים לתמותה נרחבת של בני אדם גם במדינות מפותחות. "בשנת 2003 היה גל חום מאוד כבד במערב אירופה, ולפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, 70 אלף בני אדם מתו בגלל החום, רובם קשישים", היא אומרת. "כמו כן, ההתחממות הגלובלית פוגעת לא רק בבריאות האדם, אלא גם בביטחונו. אפשר לראות, למשל, עלייה בשיעור של שריפות אדירות כמו בקליפורניה וביוון".
 
"התופעות של שינויי אקלים הן רחבות היקף ומשתנות עם הזמן", אומר אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה. "למשל, כשהיינו ילדים, החורף היה נמשך מסוכות עד פסח, ואילו עכשיו אנחנו עדים למשקעים בזמנים אחרים, למשל באוגוסט. ההיקוות של מים בחודשים חמים יותר מייצרת מקומות לדגירת יתושים שלא היו פעם".
 
מהו הפתרון לכך?
"יש צורך להיערך מראש, כי לא מדובר במשהו חולף, אלא ארוך טווח. ביולי האחרון העברנו החלטת ממשלה על היערכות ישראל לשינויי האקלים. ההיערכות היא בכל תחומי החיים: לא רק בתחום הסביבה והבריאות, אלא מבחינת תחבורה, משק המים והחשמל. המטרה היא שכל משרד בתחומו ייערך לנושא הזה ויטמיע את השיקולים של שינויי האקלים בפעילות הנורמטיבית שלו באמצעות תוכנית פעולה. עכשיו, למשל, מטפלים בקדחת מערב הנילוס, אבל יש כל מיני מרעין בישין שעלולים להגיע, כי התנאים הסביבתיים אידיאליים להתפרצות מחלות. לכן חשובות ההיערכות המקדימה וההבנה שזו לא תופעה חד־פעמית. צריכים להפנים שזה איתנו, ולהיערך לכך בעבודה סדורה כדי שנוכל להיות מוכנים לכל מה שיגיע. באירופה ובארצות הברית יש מדינות ואפילו ערים שמכינות את עצמן ספציפית - כל אחת לפי תנאי הסביבה שלה - לשינויי האקלים ולכל מה שבא כתוצאה לכך. העניין הוא להיות מודע ולהטמיע את זה בתוכניות העבודה, כדי שהדברים גם יצאו לפועל". 
print gohome
print
--%>