י"ב תשרי, תשע"ט | 21.09.2018 | 11:27

        הדפסה gohome
Maariv
 
Print Edition
מעל לרבע מפעילות הלבנת ההון ב-2017 נקשרת לעבירות הונאה, מרמה וזיוף
אבישי גרינצייג
09/03/2018
דוח של משרד המשפטים קובע כי תחום העבריינות המוביל הנקשר להלבנת הון הוא הונאה, זיוף ומרמה (26%). תחום השחיתות הציבורית מוסיף להוות תחום משמעותי (23.4%)
 
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, הרשות הלאומית למודיעין פיננסי, מפרסמת הבוקר (שני) דו"ח לשנת 2017 הסוקר את פעילותה והישגיה בשנה החולפת, מספק רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם, ומלווה בנתונים סטטיסטיים רבים. הדו"ח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת בפעילות הרשות, כגון גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, עלייה דרמטית באפקטיביות תוצרי הרשות, המשך מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים ועוד. 
 
הדו"ח מציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית בישראל לשנת 2017 כפי שזו משתקפת בעבודת הרשות, לצד נתונים סטטיסטים רבים ומגוונים: תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2017 הינו הונאה, זיוף ומרמה (26%). בנוסף, תחום השוחד והשחיתות ציבורית מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (23.4%), לצד מימון הטרור (10.4%).
 
דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2017 היו העברות בינלאומיות (15.6%), שימוש במזומן (14%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ'יינג'ים (8%), הסתייעות במלביני הון מקצועיים (5%), חברות ואנשי קש (4.5%), פעילות במקלטי מס (7.5%) פעילות בנדל"ן (6%) ועוד.
 
בשנת 2017 חל גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות - גידול של 27% בשנת 2017 לבדה, המשקף גידול מצטבר של כ-97% בסך כל בקשות המידע שהתקבלו ברשות בחמש השנים האחרונות. זאת, לצד גידול ניכר במספר הכתבות המודיעיניות שהפיצה הרשות בשנת 2017, במענה לבקשות המידע, המהווה גידול של כ-31% יחסית לשנת 2016, וגידול של כ-82% יחסית לשנת 2013.

צילום: משרד המשפטים
 
מבחינת אפקטיביות תוצרי הרשות, משתקף נתון מרשים לפיו 87% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות למשטרת ישראל ו-86% מאלו שהעבירה לרשות המסים - שימשו אותן בפועל בחקירות הלבנת הון. בשנת 2017 חל גידול של כ-18% במספר בקשות המידע של הרשות ליחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (FIUs) יחסית לשנת 2016 (בקשות מידע יוצאות), וחל גידול מצטבר של כ-162% בסך בקשות אלה, יחסית לשנת 2013. נתון זה משקף עליה ניכרת ומרשימה בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו"ל.
 
נמשכת מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים. במהלך שנת 2017 נתקבלו ברשות למעלה מ-1.8 מיליון "דיווחים רגילים" על פעולות פיננסיות. מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-7% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-19% בחמש השנים האחרונות. מקורן של מרבית הפעולות המדווחות בדיווחים רגילים הינו במערכת הבנקאית: כ-72% מהפעולות המדווחות בשנת 2017. 

איילת שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
 
מספר ה"דיווחים הבלתי רגילים" (דיווחים על פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, היא אינה רגילה) עמד השנה על למעלה מ-88,000 דיווחים. מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-13% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-78% בחמש השנים האחרונות. מקורם של כ-60% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית.

ניכרת מגמת עליה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני שירותי המטבע (הצ'יינג'ים). בשנה האחרונה עלה מספר דיווחיהם וכעת הם מהווים כ-26% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2017. בדו"ח מופיעים ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחומי הלבנת הון ומימון הטרור (לראשונה בלווי הציונים הקונקרטיים לכל סיכון), בהם בולטות עבירות המקור בסיכון גבוה להלבנת הון: עבירות התחמקות ממס, ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות והונאה. בתחומי הפעילות העיקריים שזוהו כבסיכון גבוה להלבנת הון נכללים נותני שירותי המטבע, השימוש במזומן, פשיעה בינלאומית, נדל"ן (בעיקר במזומן ונאמנויות), ישויות והסדרים משפטיים ואלכ"רים (בעיקר גמ"חים והקדשות דתיים).

מימון הטרור של דאעש
 
דו"ח הרשות לשנת 2017 סוקר גם מגמות הנמצאות במוקד ההתעניינות העולמית, ובראשן מימון הטרור. בשנת 2017 התמקדה הרשות במספר מגמות מרכזיות בתחום שעיקרן העברות כספים ממדינות תומכות טרור, בגלוי או בסתר, גיוס תרומות לעמותות תומכות טרור ופעולות בלתי חוקיות, בדומה לפעילות של ארגוני פשיעה. כ-50% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות לשב"כ בשנה החולפת תרמו לחקירותיו בתחום מימון הטרור, וכפועל יוצא לפעילות הסיכול.

בשנת 2017 נטלה הרשות חלק פעיל בפרויקטים בינלאומיים ובמיזמים מקומיים המתמקדים בהיבטים של מימון טרור, וביניהם פרויקטים שעסקו בדרכי הגיוס של פעילי טרור, בדרכים לסיכול מימון טרור, במנגנוני החלפת מידע בין גופים רלוונטיים ברמה הלאומית, ובשינויים בדרכי מימון טרור של ארגון דאעש. 
 
שרת המשפטים איילת שקד אמרה: "משרד המשפטים בראשותי רואה חשיבות רבה במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובטרור. לשם הבטחת מאבק אפקטיבי בתופעות אלה, המשרד מקדם כלים למאבק בפשיעה הכלכלית, בהלבנת הון ובמימון הטרור, לצד קיומם של שיתופי פעולה נרחבים בין גופי האכיפה והביטחון במדינה ובין המדינות השותפות למאבק, הגברת המודעות לנושא בקרב הסקטור הפיננסי והעמקת שיתוף הפעולה במאבק זה מצד הסקטור הפרטי. אני מברכת את הרשות וד"ר שלומית ווגמן-רטנר העומדת בראשה, על תנופת העשייה וההישגים של הרשות, ובייחוד תרומתם למאבק בפשיעה החמורה, וכנגד ארגוני ופעילי טרור, ועל פעילותם הרבה לקידום מעמדה של מדינת ישראל כגורם מוביל ומוערך בזירה הבינלאומית בתחום".
 
print gohome
print
--%>