י"א תשרי, תשע"ט | 20.09.2018 | 06:02

        הדפסה gohome
Maariv
 
Print Edition
"מאיפה נביא אוכל לילדים?": כך רואים בעזה את הפסקת המימון לאונר"א
לילא עבד אל־נור, עזה
09/04/2018
מיוחד ל"מעריב": דיווח נדיר מהרצועה אחרי החלטת טראמפ. אילו השלכות יהיו לכך על מצב הבריאות, החינוך ותנאי המחיה הקשים שם, והאם זה עלול להביא להסלמה נוספת?
 
החלטתו הדרמטית של ממשל טראמפ על ביטול המימון לתוכניות האו"ם המיועדות לפליטים הפלסטינים התקבלה בסערות רגשות ובדאגה רבה בקרב תושבי עזה. מספר עצום של משפחות ברצועה נזקקות כיום למחייתן לאספקת המזון של האו"ם, שמגיעה דרך סוכנות אונר"א, באמצעות “תלושים צהובים" - שמונפקים למשפחות העניות ביותר אחת לשלושה חודשים וכוללים קמח, אורז, סוכר, חלב ושמן בישול; ו"תלושים לבנים" - שמיועדים לשאר משפחות הפליטים ברצועת עזה.

“אני מחוסר עבודה ויש לי חמישה ילדים", מספר עלי אבו־מוחמד (55), תושב עזה מובטל המסתמך על “התלוש הצהוב" של האו"ם. “כולנו תלויים בתלוש של האו"ם, שאני מקבל אחת לשלושה חודשים. מה אני אעשה אם האספקה הזאת תיעצר? אני אגווע ברעב ברחוב. מאיפה אביא אוכל לילדים? אין לי אף מקור פרנסה אחר, כי ברצועה אין עבודה".

“בשבילי זה אסון, מכיוון שבעלי מת ויש לי שבעה ילדים שמתוכם אחד עם מוגבלות", אומרת גם סמירה סברי (50). “כולנו חיים על אספקת המזון שאונר"א מעבירה. מה אני אעשה אם האספקה הזאת תיעצר?"

“סחיטה פוליטית"

אונר"א, ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב, היא גוף של האו"ם שעוסק בפליטים פלסטינים והוקם בנפרד מנציבות האו"ם לפליטים (UNHR), שמטרתה לטפל בכלל הפליטים בעולם. אונר"א היא סוכנות האו"ם היחידה המוקדשת לטיפול בקבוצה מסוימת של פליטים. הסוכנות הוקמה בעקבות מלחמת העצמאות, בדצמבר 1949, והמנדט שלה מחודש בכל שלוש שנים. להבדיל מההגדרה של פליט על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים אשר חלה על כלל הפליטים בעולם, אונר"א מגדירה פליטים כמי שנמלטו או גורשו מבתיהם ב־1948, כמו גם אלה שנמלטו או גורשו במהלך מלחמת ששת הימים או לאחריה. לפי הגדרת אונר"א, צאצאי פליטים פלסטינים נחשבים גם הם לפליטים, בשונה מההגדרה הרגילה של פליט. כיום הסוכנות מסייעת ליותר מחמישה מיליון פליטים פלסטינים רשומים ולצאצאיהם מצד ענף היוחסין של האב. תלושי מזון משני הסוגים שהוזכרו מוענקים ל־1.2 מיליון פליטים ברצועת עזה. על פי אונר"א, שיעור הפליטים ברצועת עזה עומד על כ־60% מכלל אוכלוסיית הרצועה.

מטרתה המקורית של אונר"א הייתה הצעת מקומות עבודה בפרויקטי תשתית ציבוריים וסעד ישיר, אך כיום היא מספקת שירותי חינוך, בריאות ורווחה לאוכלוסייה שלה היא מסייעת. סיוע מוגש בחמישה אזורי פעולה: ירדן, לבנון, סוריה, רצועת עזה והגדה המערבית, שבה נכלל מזרח ירושלים. סיוע לפליטים הפלסטינים מחוץ לחמישה אזורים אלה מוגש בידי הנציבות העליונה של האו"ם לפליטים (UNHCR).

על פי אונר"א, תקציבה השנתי בשנים 2014־2015 היה כמיליארד דולרים, שמקורם בעיקר במדינות תורמות, ובהן ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, בריטניה ושוודיה. בשנת 2017, שליש מתקציב הארגון - 365 מיליון דולר - הגיע מארצות הברית. אלא שבינואר אחרון הודיע הממשל האמריקאי כי הוא יפחית את המימון ל־65 מיליון, ובשבוע שעבר כאמור הודיע על הפסקת המימון וכן על רפורמה במעמד ה"פליטות" של הפלסטינים. “ארצות הברית לא תשקיע עוד תקציבים במימון המערכת הפגומה מהיסוד הזאת", הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית בהצהרה רשמית, והוסיפה שארצות הברית אינה מעוניינת “לשאת בחלקו המאוד בלתי שוויוני של הנטל" של אונר"א.

החלטת ממשל טראמפ תפסה את תושבי עזה במצב קשה ממילא, לנוכח המצוקה הרבה והעוני, תנאי המחיה הקשים עקב המצור הישראלי והפילוג הפוליטי הפנים־פלסטיני. המצב הכלכלי ברצועת עזה חמור עד כדי כך שמשפחות רבות אינן מסוגלות לממן בעצמן את הוצאות המחיה השוטפות, ושיעור האבטלה עומד על 50%.

לא מעוניין “לשאת בחלקו הלא שוויוני של הנטל". טראמפ. צילום: רויטרס

ההחלטה האמריקאית גררה זעם רב מצד בכירים פלסטינים, שמודעים להשלכות הקשות שיהיו לה על תושבי רצועת עזה. “החלטה כזו היא קטסטרופלית, שכן כל השירותים שמסופקים לפליטים ברצועת עזה יושפעו ממנה באופן דרמטי, ובעיקר תחום החינוך, אספקת המזון ושירותי הבריאות", אומרת אמל אל־בטש, חברת איגוד העובדים באונר"א. "בכל הנוגע לחינוך, המימון יספיק רק עד לסוף ספטמבר. אם לא יימצא די מימון, שנת הלימודים תיפסק. צמצומים כאלה יכללו גם את שירות אספקת המזון שממנו חיים הפליטים הפלסטינים ברצועת עזה, וכן את סקטור שירותי הבריאות של האו"ם. הצמצומים ישפיעו לא רק על הפליט הפלסטיני ברצועת עזה, אלא גם על הפליטים הפלסטינים החיים בסוריה, לבנון, ירדן והגדה המערבית. כולם יודעים שהחלטה כזאת של ארצות הברית מגיעה על רקע פוליטי, בכוונה ללחוץ על הפלסטינים לנטוש את המטרה של זכות השיבה. הפלסטינים לא צריכים להיענש באמצעות סחיטה פוליטית כזאת, מכיוון שהיא תשפיע על כל היבטי החיים ברצועת עזה. מה יקרה כששירותי האו"ם יישללו מ־5.3 מיליון פליטים פלסטינים בעקבות החלטה של ממשלת ארצות הברית?"

אל־בטש מבהירה שההחלטה תגבה מחיר מכל הפליטים הפלסטינים, בהם סטודנטים, חולים ומשפחות עניות, ומספרן של העניות ביותר מביניהן מוערך בכמיליון, והן כאמור תלויות לחלוטין באספקת המזון של האו"ם. אל־בטש קוראת להקצאת תקציב קבוע לאונר"א מטעם האו"ם, שיהיה בטוח מפני לחץ או סחיטה של ממשלת ארצות הברית. “על מדינות ערב לדחות את התנאים שמציבה ארצות הברית למימון אונר"א, כגון הגדרתו מחדש של המונח ‘פליט’, כך שרק 500 אלף פליטים פלסטינים יוכרו כפליטים מבחינה חוקית אחרי שנעקרו ממולדתם בעקבות מלחמת הנכבה של 48’", היא אומרת.

איום אמיתי

שני תחומים שצפויים לספוג פגיעה קשה בעזה בעקבות ביטול המימון הם החינוך והבריאות. מספר התלמידים בבתי הספר של אונר"א בעזה עומד על 280 אלף, בעוד שמספרם הכללי של התלמידים בחמשת אזורי הפליטים מגיע ל־500 אלף. “זוהי החלטה בלתי צודקת שבמסגרתה מפרה ארצות הברית את זכויותיהם של בני העם הפלסטיני ברחבי העולם כולו", אומר מחמוד חמדאן, יו"ר איגוד המורים בעזה. “אנחנו, והתלמידים בפרט, ניצבים בפני איום אמיתי על קיומה של אונר"א. התלמידים וההורים מודאגים בעקבות הסיטואציה הקטסטרופלית הזאת, מכיוון שיותר מ־500 אלף תלמידים יגיעו לרחובות אם הקונפליקט לא ייפתר. מהתלמידים תישלל זכותם לחינוך, שנחשבת לזכות המינימלית שלהם כילדים. יותר מ־750 מורים ממתינים לשיבוץ, וזה משפיע על איכות השירות שהם מספקים כמו גם על יחסם לתלמידים. אין תקציבים תפעוליים לבתי הספר, אין מים מתוקים ואין תחזוקה למתקני בתי הספר".

“הקיצוצים כוללים הפסקת הצעות תעסוקה, הפחתת אספקת התרופות וכן ביטול תוכניות שבעיני אונר"א נחשבות פחות חיוניות, כגון סיוע פסיכולוגי, פיזיותרפיה וטיפולי שיניים", אומר אמיר אל־מישל, יו"ר התאחדות סגל אונר"א. “לכל תוכנית של האו"ם יש הנתח שלה מהתקציב, כך שכל קיצוץ במימון ישפיע על איכות השירותים הניתנים ל־1.2 מיליון פליטים ברצועת עזה".

הפקידים הבכירים ברצועת עזה מזהירים שבעקבות המצב הנוכחי, הסלמה נוספת בגבול של ישראל עם רצועת עזה היא רק עניין של זמן. “אנחנו צופים עוד עימותים אלימים עם הישראלים בגבולות עזה אם האזרח יהיה מיואש", מזהיר זהר אל־בנה, יו"ר המועצה המרכזית העליונה לפליטים ברצועת עזה. “הפיצוץ יהיה לכיוון ישראל, מכיוון שאו שלפליט יהיו חיים טובים יותר, או שהוא יחזור למולדת שלו. הנוכחות של אונר"א חיונית לביטחון וליציבות באזור, מכיוון שאם אונר"א תיעלם, המצב הביטחוני שכבר הסלים יגיע לידי פיצוץ".
 
print gohome
print
--%>