י' תשרי, תשע"ט | 19.09.2018 | 08:24

        הדפסה gohome
Maariv
 
Print Edition
להתחיל מחדש: זה מה שאני רוצה שתאחלו לי לקראת השנה החדשה
דרור רפאל
09/10/2018
תנו לי את הבסיס: שנת אוכל שישביע אותי, שנת בית שיגונן עלי, יחסי מין שיהיו במידה ומגוונים ככל האפשר. אבל אם יש משהו שאני כן מאחל לעצמי לשנה החדשה, זה לעבור להיות בירוקרט
 
מבול האיחולים לשנה החדשה מפספס אותי בענק. מאחלים לי שנה פורייה ושנת הצלחה בכל מה שאבחר. שנת יצירה ואהבה. אלה ברכות ערטילאיות שמרחפות מעל הרצונות האמיתיים שאני שואף אליהם מתיאוריית הצרכים של מאסלו.

תנו לי את הבסיס: שנת אוכל שישביע אותי, שנת בית שיגונן עלי, יחסי מין שיהיו במידה ומגוונים ככל האפשר. איזה פורייה, מה פורייה? עברתי את גיל 40. פורייה היה לי לפני 20 שנה. תהיו אמיתיים, אחלו לי שנת קמילה ונבילה אטית ככל האפשר. שנת דעיכה מזדחלת עד כמה שתוכל. שנה שעדיין תאמין שאפשר, למרות הכל. אל תיגעו לי במימוש העצמי, דברו איתי על לשרוד.

אבל אם יש משהו שאני כן מאחל לעצמי לשנה החדשה, זה לעבור להיות בירוקרט. בדרך כלל אומרים על פקידים ועובדים בשירות הציבורי שאם היו להם התנאים והורים מפרגנים, הם היו יכולים להיות אומנים או עצמאיים שעובדים בשוק החופשי. כל פקיד שומה הוא צייר מודחק, וכל פקידה בשירות הסעד חולמת לפרוץ ככוכבת נולדת, רק תנו לה מיקרופון.

אצלי זה ההפך: אני רוצה להשתלב בעבודה במשרד ממשלתי. ליהנות מתנאים. להירגע מכך שיש לי קרן השתלמות. הדבר היחיד שאני מאחל לעצמי בשנה הקרובה הוא פנסיה תקציבית. בגילי המתקדם אני מניח שהדברים שיעסיקו אותי השנה הם סידורים אחרונים לחצי האחרון של החיים. ממילא יש לי נפש של פקיד, התנהלות פופטיצית כזאת.

בשנה הבאה אשב בכיסא משרדי ואספור קלסרים ותיקיות. אני קרח, אוהב לשתות תה בבוקר, אין לי בעיה עם עבודה מול מחשב. גם עבודה מול קהל אינה מכשול, אין לי בעיה להסתכל לאזרח בעיניים ולהגיד לו "קומפיוטר סייז נו". עוד תראה, עוד תראה כמה משעמם יהיה בשנה בשנה הבאה. ומשעמם זה זוהר בדרכו: זה לבוא בתשע בבוקר ולהגיד בוקר טוב לכולם, לחכות לשעה חמש ולהרגיש שעוד יום עבר בדרך לפנסיה התקציבית.

מישהו יודע איך סוגרים את הפינה הזאת? איך לא דאגתי לזה עד היום. אף אחד לא איגד אותי בוועד עובדים. במשרדים ממשלתיים אתה יכול למות תוך כדי עבודה, ועדיין להתפרנס בכבוד. מגוון העבודות קורץ לי, אף על פי שאין לי מושג מה עושים בהן. מעולם לא ניסחתי נייר עמדה, זאת למשל עבודה של אנשים שבתלוש השכר שלהם מופיע סמל המדינה. הייתי רוצה שהשנה תהיה לי האפשרות לנסח נייר עמדה. לא יודע מה זה ועל איזה נייר מנסחים, בטח 4A יכול להיות טוב. וגם אינני יודע איזה סוג של עמדה הם מצפים שאנסח. אבל יש אנשים שזו העבודה שלהם. אז למה לא שלי?

או להיות חבר בוועדה. ואם לא חבר, אז ידיד הוועדה. איך אמר אוסקר וויילד? הייתי רוצה להיות חבר בוועדה שלא מינו אותי אליה, או משהו כזה. וכל יום קמות ועדות חדשות. ואם לא ועדה, אז דירקטור בחברה. מדובר באדם ללא עבודה ועם פרנסה מעולה. מי הם האנשים שהתברגו לעבודות החלומות האלו? הרי אין להם סולם הישגים והם לא מתוגמלים על פי שום פרמטר. תנו לי להיות חשב, או נער אוצר. אני נער ברוחי. רק לאחרונה למדתי לרקוד את ריקוד הפלוס מפורטנייט עם הידיים, זה בטח משהו שאתם יכולים להתחשב בו.

אומרים שראש השנה הוא זמן מצוין להתחלות חדשות, אז אני רוצה להתחיל מחדש. לפי העיקרון הפיטרי, אדם מתקדם עד לרמת חוסר הכישורים שלו. כשהוא מגיע לתפקיד שהוא כבר לא מוכשר לבצע, שם הוא נתקע. לא מקדמים אותו יותר והוא מבצע את תפקידו רע לתפארת. להיות תקוע זו שאיפתו של כל פקיד. לעבוד במשהו שאין לו מושג מה עושים שם, ולהישאר מתוסכל.

השנה אני לא רוצה להיות עצמאי יותר. העצמאי לא יכול להרשות לעצמו להיות חולה. בעוד הפקיד חוטף שפעות בכיף. כולנו יצאנו מהרחם ורק רוצים לחזור לחיקו, אל זרועות המדינה המנחמת. שאמא רוסיה תחזור לחבק אותנו, שתגן עלינו. מבחינתי, שכולנו נהיה במגזר הציבורי. ממשלה - העסיקי אותי. גם אני ילד אבוד של השוק החופשי האכזרי. חוץ מהטיפוסים שביצעו אקזיט או אלה שמאמינים שעוד יעשו, כל השאר חיים בבועה על זמן שאול.

print gohome
print
--%>