ערכה: אפרת קורמן

אני אב לשני ילדים. בני בן ה-9 דומה לי, יש לו תיאבון בריא ונטייה להשמנה, ולעומת זאת אחיו הוא ילד רזה מאוד. הוא אוהב לאכול פיצות אבל מבחינת ירקות מסכים לאכול רק עגבניות. כיצד אוכל להשפיע עליו לאכול נכון מבלי לפגוע ברגשותיו?
"יש ילדים שמלכתחילה אוכלים יותר ותמיד מבקשים מנה נוספת. ילדים כאלה בדרך כלל דומים לאחד מההורים. מדובר בקשר גנטי שקשור לתיאבון מוגבר שמתחזק עוד יותר גם בגלל שההורים אוכלים באותה הדרך. ככל הנראה הילד קיבל את הגנים שלך. הוא אוהב את צורת האכילה שלך ואוכל כמוך כי אתה מודל החיקוי שלו.

"ילדים אמורים להיות רזים. אם אתם רוצים שהילד לא ישמין ולא יאכל יותר מדי, תקפידו להכניס לבית רק אוכל שכולם יכולים לאכול. אם למשל החלטתם לקנות פיצה, אל תזמינו מגש משפחתי אלא תקציבו לכל אחד מבני המשפחה משולש אחד. בנוסף, השתדלו לא להכניס לבית ממתקים, כדי שלא ייווצר מצב שילד אחד מקבל והשני לא.

אם אתם לא רוצים שהילד ייעלב אז כל בני הבית צריכים לאכול אותו הדבר. אם תחליטו כמשפחה לאכול כמו שצריך אתה תראה שכולכם תרוויחו, גם מבחינה בריאותית".
כלתי בת ה-39 עומדת על סף סוכרת. היא התייעצה עם נטורופתית שקבעה כי היא סובלת מקנדידה, והמליצה לה על דיאטה לניקוי רעלים. הדיאטה הזו נמשכת שבועיים שבמהלכם מותר לאכול רק עדשים שחורות ואורז מלא על כל סוגיו. כששמעתי על הרעיון הזה ממש התחלחלתי. מה דעתך על דיאטה כזו, וכיצד היא משפיעה על הגוף?
"כלתך סובלת מכולסטרול מוגבר וטרום סוכרת. לנטורופתים יש נטייה לקרוא לכל דבר 'קנדידה', שבכל מקרה קיימת אצל כולנו. אותי זה לא משכנע וחבל שאנשים מאמינים לזה. אם כלתך אוכלת יותר מדי והיא בעודף משקל אז זאת הבעיה שלה, ואין שום קשר לקנדידה. אין לה שום רעלים בגוף אלא עודף באוכל, ולכן אין צורך לנקות שום רעלים. אם היו לנו רעלים בגוף ודאי היינו מתים ולכן אין דבר כזה 'דיאטה לניקוי רעלים'. הכבד, הכליות וזרם הדם שלנו הם רק חלק ממגוון מערכות שמנקות רעלים המצטברים בגוף. 
"אין בעיה לאכול אורז מלא ועדשים, אבל זה נשמע לי מופרך ואני לא מכירה מישהו שיכול לאכול רק את זה במשך שבועיים. אם כלתך רוצה אז היא מוזמנת לנסות, אבל עדיף שתיקח את עצמה בידיים, תתייעץ עם מומחה אחר או דיאטנית קלינית, ותבנה תכנית תזונתית שתתאים למצב הבריאותי שלה, למשקל, למקום העבודה וגם להעדפות הקולינריות שלה. מה שהיא באמת צריכה זה לבנות דיאטה לכל החיים ולא רק לשבועיים". 
כיצד אפשר להתמודד עם מבחר הפיתויים שקורצים לנו מכל פינה?
"כשיש מבחר גדול מדי, המוח לא מסוגל לבקר את תחושות הרעב והשובע ואז אנחנו אוכלים יותר. בעיה נוספת היא זמינות. המזון שאנחנו צורכים הוא זמין, מגוון, זול ונגיש, והוא גם לגיטימי כי הוא לא נחשב לסמים. אנחנו מרעילים וגורמים לעצמנו להשמין. כדי למנוע את הקלות הבלתי נסבלת הזו צריך להפוך את הבית ל-'אזור המוגן' שלנו. צריך להבין שאוכל הוא סם לגיטימי, וכמו שלא ניתן לילדינו סמים ואלכוהול, כך גם נמנע מהם אוכל מזיק שגורם להשמנה ומעודד התפתחות של סוכרת ומחלות לב.
"פעם היה לי מטופל שסבל מעודף משקל רציני וסיפר לי שהוא אוכל את כל מה שיש בבית. הסברתי לו שהוא הופך את הקיבה שלו לפח זבל, הצעתי לו להתייחס לעצמו כאל עציץ עם פרחים יפים, ואת תפקיד הפח להשאיר לפח הזבל. אל תכניסו זבל לתוך הקרקע שבו העציץ צומח. אל תכניסו הביתה דברים שברור לכם שהם משמינים, לא בריאים ובסופו של דבר ימצאו את עצמם בתוך הגוף שלכם. כשאתם עורכים קניות תחליטו שאתם לא ניגשים לאזור הממתקים והפיתויים. צאו לקניות רק כשאתם שבעים. הכינו רשימת קניות מבעוד מועד וקנו רק מה שכתוב בה. אם ילדים מתלווים אליכם לקניות סכמו איתם מראש מה קונים ומה לא.
"אם החלטתם לקנות או לאפות עוגה לשבת, הסתפקו בעוגה קטנה שתספיק לכל הסועדים והכי חשוב לא לשמור שאריות בבית. פנקו חבר או מכר בשאריות שנותרו, כדי שהם ישמינו ואתם לא. אל תשכחו: האוכל נשאר שתי דקות בפה, שעתיים בקיבה ועשרות שנים על הישבן".
מתוך תוכניתה של ד"ר אולגה רז, ראש המחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל,
התכנית משודרת כל יום שישי ב- 12:00 ב'רדיו ללא הפסקה