״הנתונים על מספר העצורים המשתחררים לאחר מעצר קצר, פעמים רבות לאחר 24 שעות, בלי שמוגש נגדם כתב אישום, מחייבים בדיקה לגבי נחיצותם של חלק מן המעצרים ואפשרות שימוש בחלופות קלות יותר״, כותב מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, בחלק המתייחס להעברת האחריות על ליווי וכליאת עצורים מהמשטרה לשירות בתי הסוהר. 


מבקר המדינה בחן את החלטתו של השר לביטחון פנים להעביר מהמשטרה לשירות בתי הסוהר את מערך הטיפול בכליאת העצורים ובליווי העצורים ומצא כי יישום ההחלטה לקה בחסר: "בחלוף שש שנים מאז נחתמו הסכמי ההבנות בין מחוזות המשטרה ושב"ס, עדיין אין תחימת גבולות ברורה והסדרה מלאה של התנהלות שני הארגונים בטיפולם בעצורים". עוד הוסיף כי "המחלוקות שנתגלעו בין המשטרה ושב"ס בנושא הטיפול בעצורים פוגעות בפעילות המבצעית של המשטרה … על שני גופים אלה להגיע לרמת תיאום גבוהה״, תוך שמצויין בדו״ח כי היה בפועל לא נחתם בין שני הגופים הסכם מתכלל, אלא רק ברמה המחוזית.

"עד מועד סיום הביקורת, אוקטובר 2014, לא הצליחו המשטרה ושב"ס לגבש הסכם מתכלל, שייחתם בידי שני הצדדים ויסדיר את כלל הבעיות שהתעוררו במשך השנים", נכתב בדו״ח שמפרט את הליקויים שבאו בעקבות זאת, "עם העברת האחריות לטיפול בעצורים מן המשטרה לשב"ס נתגלעו מחלוקות רבות בפרשנות וביישום… המחלוקות נגעו בעיקר להליך קליטת העצורים בבתי המעצר, לשינוע העצורים ולליוויים שלהם לחקירות במשטרה ולבתי המשפט״. 

המבקר כותב כי מטרת ההחלטה להעביר את האחריות לטיפול בעצורים נבעה מרצון המשטרה להתמקד בלחימה בפשיעה ובאכיפת החוק, אך בפועל, ״מנתוני המשטרה עולה כי מטרה זו לא הושגה במלואה״, נכתב, "המשטרה המשיכה לבצע באמצעות ניידות סיור כ-20,000 ליוויים בשנה. כמו כן המשיכה המשטרה להלין כ-23,000 עצורים בשנה".

ביחס להיקף המעצרים מצא המבקר כי לא קיים מסד נתונים אחד לגבי מספר העצורים, וקיימים חילוקי דעות מהותיים בין משטרת ישראל והשב”ס ביחס לנתונים על היקף המעצרים ומספרם. חברה חיצונית שבחנה עבור המשרד לביטחון פנים את נושא ליווי העצורים העלתה כי שוטרי הסיור עסוקים שעות רבות במשימות ליווי ושמירה של עצורים על חשבון שעות סיור וזמן נוכחות בשטח.

"15%-10% מזמן הסייר במשמרת מוקדש לשמירה ולליווי, וכי העלות היומית של הטיפול בעצורים ברמה הארצית היא שוות ערך לאומדן עלויות ההעסקה של כ-300 שוטרי סיור ביממה". האחריות לכך הוטלה על המשטרה, ״המשטרה לא ניתחה באופן שוטף את הנתונים על מספר הליוויים שהיא מבצעת כדי להגדיר מה כמות הליוויים שהיא יכולה לעמוד בה, בלי שמשימותיה המבצעיות ייפגעו.״ 

המערך הרפואי בשב״ס לא התאים עצמו לגידול במספר הכלואים
המבקר, השופט (בדימוס) בחן גם את המערך הרפואי בשב״ס, על רקע גידול של 60% במספר הכלואים בעשור האחרון ועל רקע המגמה העולמית, שחלה גם כאן, בהזדקנות אוכלוסיית הכלואיים.

"חרף הקמתן של ועדות ומינוי צוותים שהצביעו על הצורך ברפורמה במערך הרפואי - שב"ס לא יישם את המלצות הוועדות והצוותים ולא התאים את המערך הרפואי לשינויים שחלו". בדוח הביקורת הועלו ליקויים בשלושה תחומים עיקריים: היערכות שב"ס מבחינת כוח האדם הרפואי שפועל במסגרתו; ליקויים בתחום התשתיות הפיזיות של המרפאות, אגפי האשפוז ואגפי הכליאה המיועדים לחולים הכרוניים; וסדרי עבודתם של אנשי המערך הפסיכיאטרי ומערך הרוקחות. הליקויים בתחומים הללו נובעים מבעיות יסוד של המערכת הרפואית בשב"ס ויש לפעול לתיקונם בהקדם. 

בדו"ח נכתב כי "היעדרה של עשייה ממשית לשיפור המערך הרפואי בשב"ס בהתאם למסקנות של ועדות רבות שפעלו בעשור האחרון, מחזקות את מחויבותם של המשרד לבט"פ ושב"ס לפעול בהקדם לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה … משנת 2012 חל שינוי בגישת שב"ס ונראה כי הוא פועל לשיפור מערך הרפואה.

"למרות זאת, עדיין נותרו סוגיות יסוד המחייבות מענה זה שנים רבות, ויש לתת על כך את הדעת. על המשרד לבטחון פנים ובמקרים רלוונטיים גם על משרד הבריאות להיות מעורבים בתהליך ולפעול לשיפור המערך הרפואי בשב"ס.

כך למשל נמצא כי בבית הסוהר "מעשיהו" שהו, נכון לינואר בשנה שעברה, כ-1,200 אסירים, מהם 585 (כ-50%) אסירים חולים - רובם במחלות כרוניות. נמצא, כי ״התנאים הפיזיים באגף החולים והקשישים הם ירודים ואינם מתאימים להם, והמבנה זקוק לשיפוץ יסודי״. בכלא צלמון אמר למבקר מפקד המתקן כי, ״היכולת לתת שירות רפואי הולם היא מוגבלת, עקב ריבוי החולים הכרוניים המשפיע לרעה על איכות הטיפול״.