מ' אוחזת בידה הזמנה. על ההזמנה כתוב: ״עובדי רקפת היקרים, בסיום 14 שנות פעילות מקצועיות ומשמעותיות, נתאסף כולנו למען הוקרת פעילות מרכז רקפת״. ארבעת ילדיה מטופלים במרכז, הממוקם בבית שמש. ״אני פשוט לא מאמינה שהוא עומד להיסגר״, היא אומרת. ״המרכז נותן לי קול מול מערכת החינוך, שבמקרים רבים לא מקשיבה לסתם אמא, אבל מקשיבה לאנשי מקצוע. חוויתי מאבק דומה גם עם בתי וגם עם בני, שעל מנת שישולב בחינוך מיוחד התואם את צרכיו, הייתי צריכה לנהל מלחמות רבות. שני הילדים הבוגרים שלי עומדים להיכנס לכיתות מיוחדות בבתי ספר חדשים, שעדיין לא מכירים את הצרכים הייחודיים שלהם, רק שעכשיו אין לי גב. אני עדיין לא יודעת כיצד אתמודד עם המצב, מאחר שהייתי רגילה לסיוע הצמוד של רקפת, שכעת איננו״.

״המצב הכלכלי שלי לא טוב, הגעתי גם לכדי פשיטת רגל״, אומרת מ', ״ולא יכולתי לממן את הטיפול ההכרחי. פניתי מיד למנהלת מרכז רקפת, שסייעה לי עם הנחה במחיר הטיפול ואף סייעה במימונו. עבורה לא היה דבר כזה 'לא', וידעתי תמיד שיהפכו עולמות כדי שילדי יקבלו את כל הסיוע שלו הם זקוקים. לצערי, מעכשיו אין לי מקום שיוכל לסייע לי. החופש הגדול כבר התחיל, פתרון אין באופק, ואני דופקת את הראש בקיר. למי אני פונה עכשיו?״
 
גם ג', אם למשפחה דתית-לאומית מרמת בית שמש, שלחה את כל ילדיה למרכז בגלל קשיי התפתחות שונים. ״המרכז סיפק לנו כלים, טיפול הדוק, ספרייה לילדים, אווירה נוחה, משחקים. כל הילדים גם הגיעו למרכז בשמחה, זהו מרכז משפחתי חם ושמח״, היא אומרת. ״המרכז נתן תחושה שאנחנו לא לבד. יש מישהו שעוזר לנו להתמודד, מספק ליווי צמוד ואוזן קשבת, ואם יש שאלה דחופה יש גם 'קו חם' שניתן להיעזר בו ולשאול שאלות. כששמעתי על הסגירה הצפויה, הייתי בשוק״.
 
אלא שאם לא יקרה נס - בעוד ימים ספורים ייסגר מרכז רקפת בבית שמש, המוכר על ידי משרד הבריאות ומטפל בכל שנה ב-1,800 ילדים עם קשיי התפתחות, בהם תסמונת דאון, היפראקטיביות ואוטיזם, מגיל לידה ועד 18. מדובר למעשה במרכז היחיד באזור ירושלים העובד עם כל קופות החולים בארץ, ובו ילדים מגיעים לאורך היום לפעילויות השונות.
 
המימון שלא הגיע
 
סיפורו של מרכז רקפת התחיל ב-2001, כשזיוה שפירא, מרפאת בעיסוק במקצועה, פתחה קליניקה פרטית בביתה עם צוות רב-מקצועי שטיפל בילדים בעלי שלל קשיים. שפירא הבינה שכאשר מדובר בילד עם יותר מקושי ספציפי אחד המטופל על ידי כמה גורמים, חשוב שהם יעבדו יחד בשיתוף פעולה. ״שכרנו בבית שמש בית עם חמישה חדרי טיפול וחמישה אנשי מקצוע״, היא משחזרת. אחרי פחות משלוש שנים הבית הפך צפוף ולפני עשור הוחלט על מעבר למקום רחב ידיים. הפור נפל על מבנה ברמת בית שמש, המתפרש על פני 250 מטרים ועשרה חדרי טיפול תחת השם ״מרכז רקפת (ע״ר) להתפתחות הילד בבית שמש״. הפוליטיקה והקונפליקטים החברתיים נותרו מחוץ לכותלי המבנה. ״בית שמש היא עיר דתית-חרדית. אחד הדברים שאני מאוד גאה בו זה שיש ילדים מכל המגזרים. אין לנו פה ויכוחים. זה דגם מאוד מיוחד״.


זיוה ודיוויד שפירא. צילום: אלבום פרטי
 
מה השתבש?
״אני עדיין לא מבינה את זה עד הסוף. אני חושבת שראש העיר וגורמים אחרים בעירייה לא האמינו שנסגור. שאנחנו סתם מאיימים בשביל לקבל כסף. זה לא היה נכון. אבל הנה, לצערי נגמר הכסף״.
 
סוגיית התקציב אף פעם לא הייתה פשוטה. כשני שלישים מהתקציב השנתי של המרכז לאורך השנים הגיעו מקופות החולים, וכשליש מתורמים פרטיים, כשהבולט בהם הוא עו״ד דיוויד שפירא, בעלה של זיוה, שסיפק חינם את הבניין שבו פעל המרכז ואף תרם במשך השנים כחמישה מיליון שקלים מכיסו. זיוה שפירא ניהלה את המרכז בהתנדבות מיומו הראשון וכך נחסכה משכורת נוספת.
 
אלא שבעקבות המהומות בין חרדים ללא חרדים שהתחוללו בבית שמש בשנים האחרונות, נסגרו רוב הברזים של התורמים הנדיבים, שבזכותם פעל המרכז. ״בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לחוסר עניין בעיר, או עניין שלילי בעיר בית שמש, מה שגרם לאנשים להפסיק לתרום. תורמים פוטנציאלים שואלים אותי כמה מהמטופלים שלנו חרדים, אני עונה 70%, ואז אומרים לי: 'תודה, זה לא בשבילי'״, אומרת שפירא.

בהתחלה הם הצליחו לשלם בעצמם את ההוצאות, אבל כשהמצב נמשך פנו לראש עיריית בית שמש, משה אבוטבול, במטרה לקבל ממנו סיוע תקציבי שיאפשר את המשך קיום המרכז. אבוטבול אמר שייקח קצת זמן ושהוא מבטיח לסייע, בהסתמך על זה שבית שמש מקבלת מדי שנה חמישה מיליון שקלים מהמדינה במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, ומתוכם כ־400 אלף שקל מיועדים באופן ספציפי לסייע להתפתחות הילד בעיר. במרוצת התקופה הזו המשיך מרכז רקפת לממן את עצמו בקושי, כשהוא מחכה למימון שהובטח.
 
משזה לא קרה, יצא מרכז רקפת למאבק משפטי כדי לקבל תקציב שימנע את סגירתו ואת הפגיעה באלפי ילדים והוריהם מדי שנה. במהלך הדיונים המשפטיים חתמו מאות מתושבי בית שמש על עצומה במחאה על כך שהעירייה מפקירה אלפי ילדים עם צרכים מיוחדים ודרשו מהעירייה להעביר למרכז רקפת את התקציב הנחוץ כדי למנוע את סגירתו.


בעקבותיהם התרומות הפסיקו להגיע. המאבקים בין חרדים וחילונים בבית שמש צילום: קובי גדרון, פלאש 90
 
מי קיבל את ההחלטה
 
במקביל לאובדן התרומות, במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, שהחלה ב-2006 ויצרה איגום משאבים של חמישה משרדים: הבריאות, החינוך, רווחה, קליטה וביטחון פנים, הוחלט לפני כחמש שנים על פתיחת יחידה נוספת להתפתחות הילד בבית שמש. ״אמרתי שבמקום לפתוח מקום חדש ולשים כסף על הקמה, יהיה יעיל יותר לתת לנו תמיכה ולהרחיב את הפעילות שלנו שקיימת ממילא״, אומרת שפירא. ״התשובה שקיבלתי אז הייתה שרצו שזו תהיה יחידה שקשורה לעירייה. פתחו את זה בתוך מתנ״ס, ובחמש השנים האחרונות ממשיכים לממן את היחידה עם 400 אלף שקלים לשנה. המתנ״ס משרת רבע ממספר הילדים שאנחנו משרתים. אנחנו מוצאים את עצמנו במצב מאוד קשה״.
 
״עד לפני כשבוע, כלומר לפני ההחלטה הגדולה שהתקבלה בעירייה שלא להעביר אלינו כסף, ראש העיר האמין ובצדק שזו ההחלטה שלו מבחינת החוק היבש״, אומר עו״ד שפירא. ״אלא שאז הגיעה נציגה מהתוכנית הלאומית שאמרה: 'זו לא החלטה שלך. זו ההחלטה שלי'. בניתי טענות משפטיות טובות: מימון המדינה למקום אחד לא יכול להיות למעלה משלוש שנים. זה כתוב שחור על גבי לבן במסמכי התוכנית, כשבפועל במתנ״ס מקבלים כבר חמש שנים מימון של 400 אלף שקל בשנה״.
 
הטענה הנוספת שהעלה שפירא הייתה שכל שלוש שנים חובה לערוך סקר חדש של צורכי העיר כדי לראות אם משהו השתנה. ״חשוב להדגיש שגם מחצית מהסכום, כלומר 200 אלף שקל, יכלו לעזור. כשאני מסביר שאנחנו ניסגר, אני מבין אחד משניים: או שלא אכפת להם, או שלא האמינו שאנחנו באמת עלולים לסגור בלית ברירה״, אומר עו״ד שפירא. ״בינתיים נודע לנו ששלוש עמותות חרדיות שמטפלות בילדים קיבלו סכום של 450 אלף שקלים באישור הוועדה לתכנון, בשעה שהעירייה טוענת שזו לא הייתה החלטה שלהם. שאלתי את אנשי התוכנית למה לא היה מכרז, למה זה נעשה באישון ליל בוועדה שעניינה על פניו היא תכנון העיר, לא נוער ולא ילדים. התשובה הייתה מדהימה: נאמר לי שהתוכנית לנוער בסיכון לא מחליטה מיהו זה שיבצע תוכנית ושהתפקיד שלה הוא רק לאתר צרכים בעיר, ושההחלטה היא של אנשי העירייה. מי באמת קיבל את ההחלטה? אין לי מושג״. 



תגובות:  בעיריית בית שמש, על אף בקשת תגובה מסודרת שהועברה אליהם מ״מעריב המגזין״, העדיפו להפנות אל ההודעות לעיתונות שיצאו מלשכת הדובר: ״הוועדה היישובית של התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, בהשתתפות המנהלת המחוזית של התוכנית הלאומית גברת כרמלה פילו, התכנסה לדיון עם ראש העיר מר משה אבוטבול והביעה תמיכה מלאה בהחלטות המקצועיות לטובת קידום הילד בבית שמש, ומורת רוח מהניסיון לקבל בכוח את התקציבים המיועדים להתפתחות הילד ולא לכיסה של העמותה הפרטית. כזכור, ראש העיר החליט להקים מרכז חדיש ומתקדם להתפתחות הילד, אשר יתפרש על שטח ענק של 1,000 מ״ר בנוסף לשלוחה החרדית, ויפעל בשיתוף פעולה של כל הגופים הרשמיים המטפלים בילד, מערכת החינוך, שירותי הרווחה, רשת המתנ״סים ותוכניות טיפול והתערבות ממשלתיות. אך מנהלי העמותה הפרטית 'לגדול ולפרוח - רקפת' מפעילים מסע רדיפה אישי ופוליטי בניסיון להפעיל לחץ על גבול הסחיטה, כולל סחיטה פוליטית, במטרה לשנות את ההחלטה המקצועית ולהעביר לידיהם את התקציב״.
 
על השאלה מיהן העמותות החרדיות שאליהן הועבר לכאורה סכום של כמה מאות אלפי שקלים, בחרו בעיריית בית שמש לא להשיב.
 
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: ״הרשויות המקומיות מחויבות לבצע בקרה אחר יישום התוכניות ותוצאותיהן באמצעות מערכת מידע ממוחשבת המאפשרת בקרה אחר כל ילד, ורשאיות לבצע שינויים בתוכניות בהתאם להשתנות הצרכים. משרדי הממשלה השותפים אינם יכולים לחייב את הרשות המקומית לבחור בתוכנית זו אחרת. הוועדה המחוזית שאישרה את התוכנית היישובית של בית שמש השתכנעה על בסיס המיפוי של כלל הילדים בסיכון והמענים הקיימים בעיר שישנם ילדים בסיכון בגיל הרך בעיר שאינם מקבלים מענה לצרכים התפתחותיים ואחרים. לפיכך הוועדה אישרה הקמה של יחידה התפתחותית בבית שמש. בחירת ספקי השירות נתונה להחלטת הרשות המקומית. גם הסכום המוקצה למתן מענה של צרכים התפתחותיים של ילדים בסיכון נתון להחלטת הרשות המקומית. למרות זאת, משרד הרווחה עשה מאמצים רבים והתגייס יחד עם ראש העירייה למנוע את סגירת העמותה, אך נציגי העמותה סירבו להגיע לפגישה משותפת עם ראש העירייה״.
 
עו״ד דיוויד שפירא מסר בתגובה לדברים: ״לשכת ראש העיר לא פנתה בכלל לפגישה איתנו. סגן שר הרווחה ביקש ממישהי בעיר לארגן פגישה עם ראש העיר. אמרתי כן ובתנאי שנבין מה מציע ראש העיר לשנת 2015 לאור ההודעה של ראש העיר שנפעל מהראש ולא מהבטן ובלי סחיטה, ושינסו לעזור לנו בשנה הבאה בכפוף לזכייה במכרז, אבל לא נקבל כלום השנה. לבסוף פנה אלינו רב חרדי, שביקש לארגן פגישה עם ראש העיר מטעם 'השולחן העגול' בעיר, המסדיר מתחים בין חרדים ללא חרדים בעיר. הוא אמר שאני לחלוטין צודק ושיש לשמוע על מקורות לשנת 2015 לפני הפגישה. לא שמענו ממנו מאז״. •