"הגיע הזמן להפסיק להתעמר באזרחים בגביית תשלומי הארנונה", אומר יו"ר פורום סגני ראשי העיריות אורי בוסקילה במכתב לשר הפנים סילבן שלום (הליכוד), שבו הוא מתריע מפני התיקון לחוק הארנונה בנושא הגבייה, המעניק כוח עצום ולא מבוקר לחברות הגבייה.

לטענת הפורום, המונה 500 סגני ראשי עיריות מכל הארץ, החוק, המתגבש ללא מעורבותם, עלול להגביר מאוד את סבל האזרחים. הם דורשים להיות מעורבים בתהליך החקיקה כדי למנוע הוצאת מכרזים כפולים למחשוב וגבייה וכן לקבוע הליך פיקוח שקוף, מאוזן וברור לחברות הגבייה. 

"אנחנו רוצים שיעורי תשלום גבוהים לארנונה ולתשלומים אחרים לעירייה", אומר בוסקילה ל"מעריב־השבוע", "אבל שיהיה הליך ברור עם פיקוח מוסדר, שלא יפגע בכבודם של התושבים, וכדי שלא יהיה אינטרס לחברות הגבייה ל'העלים' את הוראות התשלום מהתושבים במזיד ובכך להגדיל את הרווח שלהם. זהו ניגוד אינרטסים ברור הזועק לשמיים".


עו"ד, דביר גליזר, המתמחה בנושא, חשף לאחרונה כי הרשויות המקומיות גובות תשלום הגבוה פי שמונה כאשר הן שולחות מכתבי התראה לחייבי ארנונה, תשלומי חניה וכדומה, שאותם הם חייבים לכאורה לרשויות המקומיות.

"זוהי דוגמה קטנה אך משמעותית בנושא הפרוץ של חברות הגבייה שבהן משתמשות העיריות", הוא מתריע.

גורמים המעורים בנושא חוששים שהתיקון לחוק הגבייה, שעומד להגיש משרד הפנים בהנחיית בג"ץ בחודשים הקרובים, לא יסגור פרצות אלה ואחרות, אלא להפך - יעניק להן גוון חוקי.

"הנושא של הפרטת שירותי הגבייה ברשויות המקומיות בעייתי מאוד", אומר עו"ד גליזר, "צריך להבין שלרשויות, בניגוד לגוף פרטי, יש פריבילגיה לגבות חובות מהאזרחים באמצעות הליך מינהלי דרקוני לפי פקודת המסים, שזו חקיקה מתקופת המנדט. היא מאפשרת לרשות לקבוע את גובה החוב ולגבות אותו מהתושב, ללא הליך משפטי, תוך עיקול נכסי התושב ורכושו. יודגש כי הרשות אינה צריכה להוכיח את החוב, מספיק שלפי הספרים שלה יש לאזרח חוב והיא יכולה לנקוט נגדו הליכים אגרסיביים ביותר כדי לגבות אותו. ובנוגע לחוב ארנונה -  יש לרשות המקומית אופציה נוספת של נקיטת הליך מינהלי מכוח פקודת העיריות". 

הוא הוסיף כי "עצם מסירת כוח עצום ולא מפוקח שכזה לידי הרשות המקומית הוא חריג ודרקוני בעולם המשפט המודרני, אולם הדבר חמור שבעתיים משום שחלק גדול מהרשויות המקומיות ותאגידי המים העבירו את שירותי הגבייה לחברות פרטיות, הרואות את האינטרס שלהן בלבד ולא מגלות התחשבות בצורכי התושבים ובבעיות שלהם כפי שמצופה מנבחרי הציבור ומעובדי הרשות לעשות". 

על פי הנטען, חברות גבייה מקבלות אחוזים מהיקף הגבייה שהן מבצעות, עד 35% מהגבייה בחלק מהמקרים, ומלבד לאחוזים מהחוב עצמו גם את הוצאות האכיפה, שמתווספות לחוב המקורי.

זה לא תהליך חדש, הוא מתרחש כבר יותר משני עשורים.
ההכנסות בשוק חברות הגבייה רק הולכות וגדלות, מדובר במאות מיליוני שקלים בשנה", טוען עוד עו"ד גליזר.
עו"ד גליזר מסביר כי "לא ייתכן שאותה חברת גבייה גם תשלח הודעות חיוב לתושבים וגם תשלח גובים לגבות אותם".