סטייקיית “מי ומי” המיתולוגית בדרך בגין 35 בתל אביב נסגרת לאחר 49 שנות פעילות. בסוף השבוע עדיין תפעל הסטייקייה, אך החל מיום ראשון היא תהפוך לעוד פיסת היסטוריה תל אביבית.
“אני מאוד מאוכזבת, זה היה עבורי מפעל חיים. היינו המקום הכי חם בתל אביב”, אומרת שולמית פורמן (74), בעלת “מי ומי”. “מאז שהחלו עבודות חפירת תחנת הרכבת הקלה בצומת מעריב באוגוסט 2015, ההכנסות שלנו צנחו ב־50%. אין אפשרות להחנות באזור, והגדר של אתר העבודות, שהייתה ממוקמת בתחילה 80 מטר מדלת הכניסה נמצאת עכשיו בקושי 1.5 מטר מהדלת”.
פורמן טוענת עוד שהמפגעים באתר העבודות הנושק למסעדה הגבירו את המצוקה והרחיקו את הלקוחות. “הרבה פעמים הרעש בלתי נסבל, והמדרכה הצרה אינה נקייה. רואים שזה אתר עבודה. צריכים תנאי סף מינימליים, ומאז תחילת העבודות יכולנו לתת אותם רק בתוך המסעדה”, היא אומרת. “פנינו כמה וכמה פעמים והבטיחו לנו שתוקם קרן סיוע לבעלי העסקים שליד אתרי עבודות הרכבת הקלה. אז הבטיחו. ביקשתי שיתחשבו בנו בתשלומי חובה – מס הכנסה, מע”מ וארנונה, אבל גם כאן לא זכיתי להיענות. לא יכולתי להמשיך במצב הקיים ולהפסיד הרבה כסף. התחושות הן של עצב, אכזבה וכעס”.
“מי ומי” נפתחה בשנת 67’ על ידי ארבעה שותפים. לאורך השנים המקום שמר על ייחודו והלקוחות הוותיקים שמרו לו אמונים. “היה לנו ייחוד של אוכל מעולה, מיקום נוסטלגי, שאפילו הריהוט נותר כמו אז. החומוס שלנו, הסטייק והבוואריה לקינוח, לצד שירות מעולה ומחירים סבירים, משכו אלינו רבים, גם מחוץ לתל אביב”, הוסיפה פורמן.
בצהרי יום חמישי האווירה בסטייקייה, שדורות של סועדים גדלו עליה, הייתה קשה. צוות העובדים הוותיק נשמע עצוב ומודאג לגבי העתיד, כמו גם רבים מהלקוחות הקבועים שהגיעו להיפרד. “זה היה מוסד תל אביבי, כך שהתחושה היא של סוף תקופה”, אמר אלי שפר (72) שבמשך עשרות שנים נהג לפקוד את המקום. “מסעדות נפתחות ונסגרות, אבל ‘מי ומי’ תמיד נשארה. התחלתי להגיע לכאן כשהייתי קצין בקריה. כשלא היה אוכל טוב בחדר אוכל קצינים, הייתי בא לכאן וקונה לכל החבר’ה”.
אלכס סורי (67), העובד זה 41 שנים כמלצר במקום, אמר בצער: “כואב הלב. זה היה בית שני. לאן נלך עכשיו?”. דאוד שאקור מסכנין, העובד במקום 14 שנים, הוסיף: “מאוד כואב. מה נעשה?”. משה, שניהל את המקום במשך עשרות שנים, המשיך לשרת בנאמנות את קהל הלקוחות והעיר: “המקום הזה היה דרך חיים, כך שהתחושה קשה”.