ראשי הרשויות כועסים. שנים ארוכות הם חשים שמתייחסים אליהם כאל מנהיגים על תנאי, אף שהם נבחרים בבחירה ישירה, מרחיבים ללא הגבלה את מנעד השירותים שהם נדרשים לספק, לא מתייעצים איתם ועכשיו גם רוצים לקצץ במענקי האיזון שהם מקבלים. קצפם יוצא כעת על ההחלטה של ממשלת ישראל על קיצוץ רוחבי בסך 5.75% מתקציבי מענקי האיזון של השלטון המקומי, שמשמעותה קיצוץ 250 מיליון שקל ממענקי האיזון שמוענקים בעיקר לרשויות מוחלשות, כחלק מקיצוץ רוחבי של 1.2 מיליארד שקל בתקציב המדינה.

המהלך צפוי להשפיע על כ־190 רשויות מקומיות שזוכות למענק זה, מתוך 257 רשויות מקומיות בישראל בסך הכל. "גזירה זו מוטלת בהמשך לשורת רפורמות פוגעניות וחד־צדדיות בחוק ההסדרים ובהמשך לקיצוץ רוחבי שאושר על סך 4.5% מתקציבי המדינה", טוענים חברי מטה המאבק שהקים מרכז השלטון המקומי ומתריעים כי אם יבוצע הקיצוץ הרוחבי המתוכנן במענקי האיזון, הדבר יגרום לפגיעה בשלטון המקומי ובשירותים המוניציפליים לתושבים.

מענק האיזון הנו מענק המועבר לרשות המקומית על ידי משרד הפנים, והוא נועד לגשר בין ההוצאות של הרשות המקומית לבין הכנסותיה."בימים אלה יושבים כל ראשי הרשויות בישראל לבנות תקציב לשנת 2017", מסביר יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות חיים ביבס. "תקציב של רשות מקומית מורכב מהכנסות והוצאות, אולם בשונה מעסק פרטי הוא לא יכול לגלם בתוכו גירעון. איך יכולים ראשי הרשויות לתכנן את התקציב הצפוי כשלא ברור להם מה יהיה סך ההכנסות הצפויות להם? עד היום בכל קיצוץ רוחבי שהיה, כולל בשנת 2016, לא פגעו במענקי האיזון ותמיד החריגו אותם מהקיצוץ. אנחנו לא יכולים לאפשר לפגוע ברשויות שנסמכות על מענקים אלו". 



את המאבק נגד הקיצוץ מובילים ביבס, יו"ר פורום ערי פיתוח וראש עיריית דימונה בני ביטון, יו"ר מרכז המועצות האזוריות עמיר ריטוב, ראש עיריית סכנין ויו"ר פורום הרשויות הערביות מאזן גנאים, ראש עיריית ראשון לציון דב צור וראש עיריית לוד יאיר רביבו. ראשי הרשויות הודיעו כי ישביתו מהיום בבוקר את מתן השירותים עד להודעה חדשה. פורום ה־15, המאגד את הערים הגדולות והעצמאיות, הודיע כי הוא מצטרף באופן מלא להשבתה כאות סולידריות. אמש היו אמורים ראשי הרשויות להיפגש עם נציגי האוצר בניסיון לפתור את המשבר.

מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

במקום לא בריא

מענקי האיזון, שנועדו להבטיח סל שירותים בסיסי לתושבי הרשויות, מחושבים לפי נוסחה מסוימת. הקצאת מענקי האיזון לרשויות המקומיות גבוהה יותר באשכולות הנמוכים לעומת האשכולות הגבוהים. הכנסות הרשויות המקומיות נחלקות להכנסות עצמיות, לרבות ארנונה, היטלי השבחה ואגרות, ולהכנסות מהממשלה, לרבות תשלומים ייעודיים ומענקי איזון. הסך הכולל של 3.1 מיליארד שקל, שמוקדש היום למענקי איזון בישראל, מתחלק, כאמור, בין 190 רשויות. הקיצוץ המדובר יתבטא עבור חלק מהרשויות במאות אלפי שקלים, ועבור אחרות בעשרות אלפי שקלים.


מי שמתקשה להסתיר את כעסו הוא ראש עיריית דימונה בני ביטון, שבילה את השבועיים האחרונים בחברתם של ביבס ואחרים בוועדת הכספים בכנסת. "בשבוע שעבר היה בוועדת הכספים מאבק מאוד רציני בנושא של ‘ערי עולים’", אומר ביטון. "מאבק זה הסתיים בהישג אדיר של השלטון המקומי עם תוספת תקציב של 230 מיליון שקל, שהצטרפו לעוד 270 מיליון שקל שנתנו קצת אוויר לרשויות המקומיות. אבל עוד לא הספקנו לנשום לרווחה, ופתאום נחתה עלינו הגזירה הזאת, שבעצם מוחקת לחלוטין את כל מה שהשגנו עד עכשיו. למה ראשי רשויות צריכים לעלות כל הזמן לירושלים ולעמוד כעניים בפתח?"

“עוד לא הספקנו לנשום לרווחה, ופתאום נחתה עלינו הגזירה הזאת". ביטון צילום:  הדס פרוש,  פלאש 90

ד"ר איתי בארי, ראש התוכנית למנהל השלטון המקומי ו"עתידים" – צוערים לשלטון המקומי בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, קצת סקפטי בנוגע לנכונות של ראשי השלטון המקומי להיאבק על האינטרסים שלהם. "דווקא אותם תושבים, מנהלים מוניציפליים ומנהיגים מקומיים - חברי מועצה וראשי רשויות - שעומדים להיפגע יותר מאחרים אך בד בבד תלויים כל כך באותם מענקים - הם אלו שיימנעו מלהפוך שולחן ולדרוש את המגיע להם", הוא אומר בצער. "הם חוששים, ובצדק, מהסיבוב הבא. מתי בפעם האחרונה הרשויות המקומיות דרשו יותר? בדרך כלל מאבקים מסוג זה נועדים למנוע מהרשויות לקבל פחות. ברוב המקרים מאבקן של הרשויות המקומיות מנסה לצמצם את השחיקה, הכרסום והפיחות במשאבים ובמעמד השלטון המקומי, הרעוע ממילא, ואינו מאבק שתכליתו לקבל יותר, כפי שראוי ומגיע לעשרות רשויות מקומיות. חוששים שם לדרוש יותר".

לעומת הנעשה במדינות ה־OECD הרשויות המקומיות בישראל מקבלות תמיכה ממשלתית נמוכה. כך, למשל, ישראל ממוקמת במקום הרביעי מהסוף בשיעור התמיכה הממשלתית ברשות המקומית מבין כלל ממדינות המפותחות; חלק גדול מהכנסות הרשויות המקומיות מבוסס על הכנסות עצמיות. הרשויות המקומיות החזקות באירופה נהנות מתמיכה כלכלית ממשלתית רחבה, איתנותן הפיננסית לא נובעת מעצמאות כלכלית ומהיכולת לייצר הכנסות יש מאין, אלא דווקא מתבססת על מימון ממשלתי.

ד"ר בארי, שחוקר את היחסים המורכבים בין השלטון המרכזי למערכת השלטון המקומי ב־13 השנים האחרונות, סבור שהצורך של הרשויות המקומיות לייצר הכנסות עצמיות אינו מצביע על עצמאות כלכלית שיש להתגאות בה, אלא על "דחיקתן של הרשויות המקומיות למקום לא טוב".

"תארו לעצמכם שמשטרת ישראל, המוסד לביטוח לאומי או מערכת בתי המשפט יידרשו לחפש מקורות תקציביים לפעילותם", הוא אומר. "מדובר באבסורד. המצב ברשויות המקומיות לא שונה באופן מהותי בשל המגבלות הרבות החלות על מיסוי מקומי, תעריפיו וכדומה. לא היינו רוצים שהרשויות המקומיות ימצאו את עצמן, כמו מערכת הבריאות, נדחקות למקומות לא בריאים, כגון רפואה שחורה או שירותי רפואה פרטיים לא מאוזנים".

תלויים בשלטון

בישראל פועלות היום, כאמור, 257 רשויות מקומיות המאוגדות כעיריות, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות. רבים סוברים שמדובר במספר גדול מדי, ואיחוד הרשויות הוא אחד הנושאים שהמנכ"ל החדש של משרד הפנים, מרדכי כהן, הציב על סדר יומו. כהן, ששימש עד לאחרונה כמנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, יודע שהבעיה בוערת דווקא ברשויות המוחלשות, שרובן המכריע משתייך לאוכלוסייה הלא־יהודית במדינת ישראל. הוא עצמו תומך במאבקם של ראשי הרשויות וסבור שקיצוץ במענקי האיזון עלול ליצור מצב קטסטרופלי ברשויות המקומיות המוחלשות, עד כדי כך שלא יוכלו לספק שירותים חיוניים, ובחלק מהמקרים אף יהפכו לחדלות פירעון.

בין 190 הרשויות המקומיות שזכאיות, כאמור, למענקי איזון נמצאות כל הרשויות המקומיות הערביות במדינת ישראל, 70 במספר, שעבורן מדובר בחמצן לנשימה. שיעור האוכלוסייה ברשויות במגזר הערבי עומד על כ־14.3% מכלל האוכלוסייה, אך המגזר הערבי מקבל כ־38.1% מסך מענקי האיזון, שיעור גבוה מאוד משיעורו באוכלוסייה. בהיעדר אזורי מסחר ותעשייה ברוב הרשויות הערביות, ולפיכך חוסר הכנסות מארנונה עסקית (המרכיב העיקרי המזרים הכנסות לרשות מקומית), ולנוכח העובדה שחלקים גדולים מהאוכלוסייה הערבית ממוקמים מתחת לקו העוני, ולכן זכאים להנחות בארנונה הפרטית - אין בעצם לרשויות הערביות מקורות הכנסה, והן תלויות על צווארו של השלטון המרכזי, שמסייע להן באמצעות מענקי האיזון. "קיצוץ במענקי האיזון ימוטט את השלטון המקומי במגזר הערבי", אומר מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין ויו"ר פורום הרשויות הערביות ששותפות למאבק. "אנחנו יכולים להשאיר את המפתחות למשרד הפנים וללכת, כי לא נוכל לנהל כך את הערים והמועצות".

“עד היום, בכל קיצוץ רוחבי שהיה, לא פגעו במענקי האיזון ותמיד החריגו אותם מהקיצוץ". ביבס צילום:  ראובן קפוצ'ינסקי

גנאים, אחד מראשי הערים שמובילים בימים אלה שינוי ארגוני בעיר סכנין לצד ראש עיריית שפרעם אמין ענבתאוי וראשי רשויות ערביים נוספים, מנסה להטמיע כללי מינהל תקין, מבנה ארגוני ותוכניות עבודה מסודרות ברשויות המקומיות הערביות.

בין אם נתעורר הבוקר לפשרה שהושגה באישון לילה בין האוצר לראשי הרשויות או אם נקום לבוקר של שביתה, אין ספק שהשלטון המקומי בישראל זקוק לחזון רחב וארוך טווח יותר. אחת הרפורמות המועלות בחוגים שונים היא "סל שירותים מינימלי מחייב ומתוקצב", כלומר הגדרה של סל שירותים מקומיים שהרשות המקומית חייבת לספק כדי לאפשר איכות חיים מוניציפליים בכבוד בכל נקודה בישראל, וללא קשר לדירוג הסוציו־אקונומי של הרשות. הגדרת הסמכויות והמשאבים הניתנים לרשות המקומית, שיאפשרו אספקה של סל שירותים זה, אולי תאפשר את היציבות הדרושה לה כל כך.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת דיוני התקציב ניתנו תוספות משמעותיות לשלטון המקומי, ובהן, בין היתר, קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות בסך חצי מיליארד שקל, גידול במענקי הפיתוח, תוכנית לחיזוק הרשויות המקומיות בצפון ותוכנית לחיזוק רשויות מקומיות במגזר הערבי, כך שסך תקציב הרשויות המקומיות בתקציב המדינה גדל".