זה סיפור שנולד ככל הנראה מרצון טוב, אבל סופו עדיין לא ידוע: בסוף החודש צפויים לקבל מכתבי פיטורים 300 עובדי רשות חסות הנוער במשרד הרווחה: מדריכים לנוער בסיכון, עובדים סוציאליים ואמהות בית, שמועסקים בשמונה מעונות ממשלתיים לנוער בסיכון ברחבי הארץ. הסיבה לכך היא הפסקת התקשרותה של עמותת ענב, שמפעילה את המסגרות הללו, עם המדינה.



הרקע למהלך הוא החלטת משרד הרווחה מהחודש שעבר להלאים את המעונות לנוער בסיכון. במסיבת עיתונאים שכינס שר העבודה והרווחה חיים כץ על מנת לבשר על התוכנית, ציין כי נמצאו ליקויים חמורים בהתנהלות העמותה שמפעילה את המעונות כבר 22 שנים, לאחר גל ההפרטה הראשון שבו העבירה המדינה לידיה את המושכות. עוד הוסיף השר כי העמותה כשלה בגיוס כוח אדם, ובשל כך הותירה מיטות פנויות בשעה שיש רשימות המתנה ארוכות. השר כץ הודיע כי יבטל את מיקור החוץ במעונות, הבהיר כי המעונות יעברו הלאמה מלאה וקבע את תאריך היעד: בתוך שנתיים. על פי הרפורמה החדשה, משרד העבודה והרווחה ישקיע בשנתיים הקרובות 150 מיליון שקלים במעונות חסות הנוער.



בזמן הנותר עד ההלאמה, אם תתרחש, צפויים לעבור המעונות לידיה של חברת כוח האדם "דנאל" - לא עמותה, אלא חברה למטרות רווח - שזכתה במכרז להפעלת המעונות של רשות חסות הנוער שהוציא משרד הרווחה. אלא שלא ברור אם כל 300 העובדים של רשות הנוער ייקלטו בחברה, ולדבריהם, תנאי עבודתם צפויים לעבור הרעה. בתגובה לכך השביתו העובדים את המעונות בשבוע שעבר. היום צפוי להיערך דיון בנושא בבית הדין לעבודה בתל אביב. 


"בא לתקן ויצא מקלקל". השר חיים כץ, צילום: מרים אלסטר , פלאש 90
"בא לתקן ויצא מקלקל". השר חיים כץ, צילום: מרים אלסטר , פלאש 90


"המשוואה פשוטה: אם המהלך הזה היה בא להיטיב את התנאים לא היינו יוצאים לזעוק, אבל באופן חשבונאי הוא לא בא להיטיב עמנו", אומר אלברט סופר, שעובד זה 13 שנה כמדריך במעון נווה חורש וכחבר בוועד עובדי חסות הנוער. "המדינה אומרת שהעמותה לא הצליחה לגייס מספיק אנשי צוות, ושיש מחסור. זה נכון, אבל האשמה לא מוטלת כולה על העמותה. אני רואה שכל הזמן נעשים ניסיונות לגייס עובדים. זה לא פשוט משתי סיבות מרכזיות: תנאי ההעסקה הירודים ואופי העבודה עם נוער קצה".

בשנים האחרונות הצליח הוועד של עובדי חסות הנוער, לאחר מאבק ממושך וניסיונות התאגדות, לחתום על הסכמים קיבוציים מול העמותה. אומנם העובדים עדיין מקבלים תשלום שעתי לפי שכר המינימום, אבל הצליחו להגיע לסולם ותק שבמסגרתו העובדים מקבלים תוספת של 2% לשכר מדי שנה. כמו כן, הם קבעו תוספת של 75% בשבתות ובחגים, תוספת של 5% לבעלי תואר ראשון וגם השיגו קרן השתלמות ופנסיה בתנאים טובים. "זה עדיין לא מספיק, ובהחלט מעט לעבודה כזו, אבל יותר טוב ממה שהיה ובוודאי יותר טוב ממה שמנסים למכור לנו", מבהיר סופר. "כל כך הרבה נערים ונערות לא נקלטים כי אין צוות, אבל מי קובע מה יהיה השכר בסופו של דבר? משרד הרווחה".

על פי המכרז החדש, המדריכים יקבלו 37 שקלים לשעה, בלי זכאות לשעות נוספות, הפרשות לפנסיה או לקרנות השתלמות, ובלי התחשבות בוותק וברצף העבודה. בסוף החודש אמורים העובדים להיקלט ב"דנאל" כעובדים חדשים לכל דבר ועניין.

בנוסף, המכרז כאמור לא מחייב את החברה לקלוט את העובדים. "משרד הרווחה אמר לנו שמבחינה כלכלית, התקצוב של המכרז יכול לכלול את ההסכמים הקיבוציים, ושיש תוספת משמעותית לתקציב", מסביר סופר, "אבל פה העלילה מסתבכת, כי 'דנאל' אומרים שאין להם שום מחויבות. החברה הבהירה זאת בבית הדין לעבודה בדיון האחרון. הם אמרו בעצם שהם לא צד לעניין, אלא חברה עסקית. לדבריהם, הם קיבלו תשובות ממשרד הרווחה שאין מחויבות לעובדים הקיימים ואין מחויבות להסכמים קיבוציים. בשורה התחתונה הם אמרו טקסט מופתי של אטימות, אבל בכנות מעוררת כבוד: נקלוט את מי שנמצא לנכון לקלוט. זו פארסה שמשרד הרווחה יצר מכרז שלא ירד לפרטים עד הסוף".

"שילמנו מחיר"

"אני מרגיש חוסר ודאות, ואולי איאלץ לעזוב עבודה שאני אוהב", אומר שלום זרביב, מדריך נוער במעון "מסילה", הפועל תחת רשות חסות הנוער. "לפני שנתיים עזבתי עבודה באוניברסיטה בתנאים קצת יותר טובים מתוך תחושה שהעבודה הזו חשובה, אבל אדם לא יכול לשחק עם הפרנסה שלו".

לדברי זרביב, שביתת האזהרה שקיימו העובדים ביום ראשון שעבר בפרט ותחושת אי־הוודאות של המדריכים בכלל, משפיעות בצורה ישירה וכואבת על הנערות השוהות במעון. "השביתה הייתה קטסטרופה", הוא מצהיר. "תחשבי שכל האנשים שאת סומכת עליהם לא נמצאים לידך. מדובר שם בנערות בסיכון, נערות פוסט־טראומטיות שצריכות את הדמויות הקבועות שלהן לצדן. שבתנו ושילמנו מחיר. לשחק ככה בחיים של נוער בסיכון זה פשוט איום ונורא".

הנערות מבינות על מה אתם שובתים?
"הן לא מבינות את ההשלכות עד הסוף. הן יודעות שחלק מהמדריכים יישארו וחלק מהם, בעיקר הוותיקים, יעזבו. לצערי, החברה תתקשה למלא את השורות, כי כבר עכשיו יש קושי בגיוס כוח אדם איכותי למעונות עם תנאי ההעסקה כאלו. כואב לי על הנערות שיאבדו אנשים שאכפת להם. העבודה הזו מבוססת על קשר אישי לטווח ארוך, והנערות צריכות לידן דמות יציבה לאורך זמן.

"אני לא יודע איך משרד הרווחה הגיע להחלטה הזו, אבל היא הרת אסון", מוסיף זרביב. "לתת לחברת כוח אדם לנהל מקום כזה זה פשוט חוסר אחריות, כי הבנות צריכות יציבות, הן צריכות את המדריכים, ואנחנו יודעים שחברות כוח אדם הן דלת מסתובבת של עובדים, ומטרתן רווח. אם לא נהיה רווחיים, נהיה בחוץ. זה מתכון להרס החסות. אנחנו מקום נעול, מקום ששולל חירות, וככזה הוא חייב להיות בידי המדינה. אם בית סוהר לא מפריטים, אז במעונות לנוער בסיכון משחקים?"

אתה יודע מה יהיה איתך?
"לפי ההסכמיים הקיבוציים, אני אמור לקבל עלייה בשכר, אבל ברור לי שהתנאים שלי יורעו. אני איש משפחה, ויש לי אחריות, ואם השכר שלי ירד באופן משמעותי, לא אוכל להמשיך. גם ככה השכר לא גבוה, אז עוד יותר להרע לנו את התנאים? אני לא מאמין שלחברה יהיה אינטרס לתת לנו את כל התוספות. היא ניגשה למכרז בהנחה שזה מה שהיא צריכה לשלם. זו לא עמותה. הבעיה היא בהפרטה, ולא בעמותה זו או אחרת. אנשים באים לעבוד כאן לא בשביל הכסף. רובם באים מהלב, בשביל מימוש עצמי, שליחות. ועדיין, אי אפשר לרדת איתנו כל כך נמוך". 

"מתכון להרס החסות". שלום זרביב, צילום פרטי
"מתכון להרס החסות". שלום זרביב, צילום פרטי


הלב של המעונות

העובדים הוותיקים במעונות לנוער בסיכון אכן יודעים שכסף גדול הם לא יראו בעבודה. זו בהחלט לא הסיבה שהם שם. הם רואים אנשי צוות באים והולכים, מתחלפים ולא מצליחים להחזיק מעמד. "יש לי ארבעה ילדים, ועשיתי חשבון שב־13 השנים האחרונות עשיתי יותר שבתות וחגים עם הילדים במעון מאשר עם הילדים שלי. לא כל אחד מתאים לעבודה הזו", אומר סופר. "תהליך הקליטה הוא ארוך, ועדיין יש לא מעט עובדים שמגיעים ואחרי זמן קצר מרגישים שזה מורכב מדי עבורם והם נשברים ועוזבים".

אותם עובדים ותיקים יהיו הראשונים כנראה להיפגע מהמכרז החדש. "ברור לנו שתהיה העדפה לא לקלוט עובדים ותיקים או להעסיק אותם לתקופה קצרה ואז לפטר אותם כי הם יקרים יותר", אומר סופר. "זאת למרות שאלה העובדים שהם הלב של המעונות. הם מהווים את הגרעין היציב במעונות, כשהכל משתנה סביב. אני יודע איך חוסר הוודאות שבו אנחנו נמצאים משפיע על הנערות והנערים שבטיפולנו. במעונות רבים שומעים על אירועים קיצוניים שמתרחשים, והנערים עסוקים בשאלה מי יישאר איתם. מי שאחראי לטלטלה הזו זה משרד הרווחה, שלא לקח אותנו בחשבון. הוא בא לתקן ויצא מקלקל".
שר הרווחה דיבר על הלאמה. יש למה לחכות.

"יכול להיות שיש כוונה או רצון אמיתי שהגוף יולאם. אם כן, למה לעשות את הסיבוב הזה? אם צריך עוד זמן כדי לעשות את השינוי, אז עדיף היה להישאר עם עמותת ענב, ואם העמותה לא מתאימה, אז שיחליפו אותה בעמותה אחרת ולא בגוף למטרות רווח, ובטח לא באופן כזה שפוגע בעובדים ובתנאים שלהם ופוגע בנערים ובנערות. הם היו צריכים לשבת איתנו ולעשות זאת בדרך אחרת".

איך אתם מתכוונים להמשיך את המאבק?
"אני אומנם חלק מהוועד, אבל נראה שהמהלך הזה, שבמסגרתו המעונות יחולקו לכמה חברות כוח אדם, נועד לשבור את ההתארגנות שלנו. עמלנו קשה במשך שנים להתארגן כי אנחנו מפוזרים בכל הארץ, והצלחנו לגרום לכך שהעמותה תעמוד בכל ההתחייבויות שלה. עכשיו יוצרים מכרז שנראה שנועד לפרק אותנו. לשמחתנו, השופטת שזכינו להיכנס איתה בבית הדין הבהירה ל'דנאל' שמדובר בעובדים מאורגנים, שכך היינו בענב וכך נמשיך הלאה. השופטת אילצה את משרד הרווחה לשבת איתנו ושלחה אותנו לדבר עם 'דנאל'. אם היא תראה שאין פתרון באופק, היא לא תוכל למנוע מאיתנו את זכות השביתה. אנחנו מודעים לבעייתיות של הדבר ורחוקים מלרצות לשבות. אני מקווה שהשופטת תבין שזה הקלף האחרון שלנו והחזק ביותר".

"כבר פנו אלי כמה מדריכים והודיעו לי שהם שלחו קורות חיים ומחפשים עבודה חדשה", מספר מאיר שוראקי, רכז מדריכים שעובד במעון נווה חורש זה 13 שנה. "יש אצלנו שבעה מדריכים שהוותק שלהם הוא עד שנה, ולפי החוזה החדש הם אמורים להיות מפוטרים. לוקח זמן להכשיר עובדים טובים, ואת העבודה לומדים תוך כדי תנועה. אם ניקח בחשבון שגם ככה היה לא פשוט לגייס מדריכים חדשים בשכר כזה, אז להתחיל מחדש יהיה מאוד קשה. הנערים במעון צריכים תחושת ודאות, ביטחון ויציבות, וכרגע קשה לנו לתת את זה כשאנחנו לא מרגישים בטוחים. התוצאה היא שאירועי אלימות עלו בדרגה, וכך גם ניסיונות בריחה מהמעון. הצוות מתקשה להיות פנוי ב־100%. האווירה עכורה והתחושה קשה, כפי שלא הייתה לפני כן".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "רשות חסות הנוער מצויה במשבר עמוק ומתמשך זה עשרות שנים. שרים שונים עסקו במשבר וברשימות ההמתנה למעונות, אולם למרבה הצער סוגיה זו לא באה לידי פתרון. כעת משרד העבודה והרווחה בראשות השר חיים כץ מבצע רפורמה מקיפה שמטרתה שיפור השירות והטיפול בנערים ובנערות בסיכון. במסגרת הרפורמה, שכר המדריכים יעלה והתנאים ישופרו, וזאת כדי למנוע תחלופה גבוהה של מדריכים כפי שהיה עד היום במעונות. לבנו עם העובדים, אולם נדגיש כי יש ביקוש למדריכי נוער טובים ואנו קוראים לכל המעוניינים להצטרף".

"ב-13 השנים האחרונות, עשיתי יותר שבתות וחגים במעון מבבית". אלברט סופר, צילום פרטי
"ב-13 השנים האחרונות, עשיתי יותר שבתות וחגים במעון מבבית". אלברט סופר, צילום פרטי


מחברת "דנאל" לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.