א', אם לילד כבן 14, גילתה לאחרונה כי בנה החל להיחשף לתכנים קשים של פורנו, כבר מגיל 12: "יכול להיות שהחשיפה לפורנו הגיעה דרך חברים. אנחנו מניחים שאולי הוא נחשף לזה גם דרך הטלפון הנייד. הצפייה בתמונות המעוותות האלה גרמו לו לאי־שקט, להפרעות בשינה ולהפרעות ריכוז בלימודים", מספרת האם.
היא מפרטת: "רק במקרה עלינו על זה. הוא ביקש ממני להקפיץ אותו לעיר סמוכה, וסיפר לי שהכיר מישהי באינטרנט. התחלנו לחקור את הנושא, מתוך דאגה שמא מדובר באדם מסוכן שהתחזה. ואז נחשפנו להיסטוריית הגלישה שלו, הכוללת תמונות מעוותות, שאין בהן רוך או אהבה. רק לימים, כשראיתי כמה רע זה עשה, ידעתי גם להסביר לו את הסיבה לכך". לדבריה, הצפייה בפורנו היוותה עבור בנה "חוויה מעצבת".
היא מוסיפה: "הבנו שמה שהוא רואה משפיע על איך הוא חושב. הקשר הווירטואלי שפיתח עם נערה באינטרנט הכיל כבר מההתחלה אופי מיני". המשפחה החלה לקבל טיפול מקצועי, וההורים למדו כיצד לשוחח על כך עם בנם המתבגר. נוסף על כך, ההורים הפעילו הגנה על הרשת הביתית החוסמת תכנים לא מתאימים לילדים. למרות כל הפעולות שהיא ובעלה נקטו, אינה משלה את עצמה וסבורה כי ילדה יכול להמשיך להיחשף לתכנים בוטים בעזרת חבריו. עם זאת, היא מאמינה כי השיח שהתפתח בבית בעקבות הטיפול יסייע לו בהמשך הדרך. "אני מסבירה לו שהפורנו לא משקף את המציאות ושזה מעוות את התפיסה שלו לגבי מה הם יחסים אינטימיים לעתיד".
סיפורה של א' משקף את המציאות של משפחות רבות עם ילדים מתבגרים בארץ. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מגלים כי ילדים נחשפים לתכנים פורנוגרפיים כבר בגיל 9־10. נתון מדאיג ללא ספק. "חשיפה לתכנים כאלה מייצרת מוצפות ועוררות אצל בני נוער שקשה להכילן", מסבירה רונית ארגמן, מנחה ומדריכה לחינוך מיני־חברתי, מטפלת מינית מוסמכת ובעלת "מכון ארגמן" לייעוץ והדרכה.
לדבריה, "התנהגויות מיניות ביזאריות ואפילו אלימות מינית למעשה ל'התנסות' המינית הראשונית שהילד אינו מוכן אליה רגשית, ויש ילדים שעלולים לפתח תגובות קיצוניות יותר לחשיפה הזאת". ארגמן מוסיפה כי הבעיה מתעצמת במהלך חופשות מבית הספר: "כשאנחנו נותנים לילדנו להישאר ערים עד מאוחר, רובנו לא יודעים מה הם עושים עם הנייד שלהם בחדרם, איפה הם גולשים, עם מי הם מדברים ואפילו עם מי הם נפגשים בעקבות שיחות ברשת. ככל שהילד גולש יותר, כך הסיכוי שהוא ייחשף לתכנים פורנוגרפיים עולה.
התכנים האלה קיימים היום אפילו במשחקי מחשב, וההשלכות על ההתבגרות המינית של הילד, על הצורה שבה הוא תופס מין, מיניות ואת בני המין השני, את דימוי הגוף שלו ועוד - יכולות להיות אפילו הרסניות".
לדבריה, מילת המפתח היא מודעות: "ההורים חייבים לנקוט גישה של מעורבות ואחריות הורית. אחת לכמה זמן לערוך בקרה, גם בנוכחות הילד, כנוהל קבוע. ברור שילדים יכולים להסתיר, וגם הפרטיות שלהם חשובה, אבל לא חייבים לקרוא כל דבר אלא לעקוב איפה הילד גלש ועם מי הוא מדבר. המסר שלנו כהורים לילדים הוא של דאגה לשלומם, גם אם זה לא פופולרי. אפשר ללמוד לדבר את השפה הזאת ולהסביר גם לילד שלא מדובר בתכנים שמתאימים לו ושהולמים את המציאות, לבקש ממנו להתרחק מתכנים כאלה ולשתף את ההורים אם הוא נחשף לדברים מטרידים כבר מגיל צעיר".