בין ממשלת ישראל לרשת גני הילדים של אגודת ישראל (המפעילה גני ילדים במגזר החרדי ומהווה מוסד חינוך המוכר ע"י משרד החינוך) נחתם הסכם הבראה, לאחר שבנובמבר 2009 היא הייתה בגרעון של כ-145 מיליון שקלים. בהסכם שחתמו עמה משרדי החינוך והאוצר הוסכם כי תוקפו חמש שנים (בסיומו הוארך בשנית לחמש שנים) ובזמן זה היה עליה בין היתר להקפיא שכר, לפטר עובדים ולהיות תחת פיקוח של חשב מלווה, בתמורה הסכימה המדינה לסייע לה בכיסוי הגירעון.
 
המבקר בדק את התנהלות הרשת בין ספטמבר 2016 לנובמבר 2017 ומצא כי למרות שביוני 2017 הסתיימה הארכה השנייה שניתנה להסכם ההבראה, הרשת, משרד החינוך ומשרד האוצר לא נערכו לכך ועד לסיום בדיקת המבקר לא נחתם הסכם חדש.

מהבדיקה עולה כי המדינה העבירה לרשת למעלה מפי ארבעה מהסכום שאושר בהסכם ההבראה אך היא נשארה בגרעון. כמו כן, משרדי החינוך והאוצר לא פיקחו כהלכה על תהליך ההבראה ולמרות שהקימו ועדה שזה היה תפקידה - היא כלל לא קיימה ישיבות בנושא ולא עקבה אחר פעולות הרשת. עוד עולה מהדוח כי הרשת ביצעה שיפוצים ללא אישור החשב המלווה והחובות עבור קבלני השיפוצים לא נרשמו באופן תקין בספרי הנהלת החשבונות שלה.

בנוסף, למרות שלפי ההסכם הרשת התחייבה להקפיא העלאות שכר ואף להפחית משכר המנכ"ל - שכרו עלה ב-55% וגם שכר של עובדים אחרים. בנוסף, במהלך הבדיקה התגלה ניגוד עניינים - הרשת התקשרה עם חברת כח אדם שבעליה הוא אחיה של גזברית הרשת ושילמה עבור זה 730 אלף שקלים. 
 

מוסדות להשכלה גבוהה: עבודה נוספת של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות
בזמן שעובדי הסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות מתלוננים אחת לתקופה כי אינם מקבלים קביעות וכי שכרם נמוך, מתברר כי רבים מחברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, הנהנים מקביעות, עובדים לפי מכסת שעות הוראה שבועיות ולא חלה עליהם חובת דיווח נוכחות, עוסקים בעבודה נוספת ללא אישור או חורגים מהאישור שקיבלו.
 
במהלך הביקורת שהתקיימה בחודשים מרץ-דצמבר 2016, נבדק תהליך האישור של עבודה נוספת לחברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר-אילן, בטכניון ובאוניברסיטת בן-גוריון. מהבדיקה עולה כי למרות שהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) ממונה על תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה ומשלמת לאוניברסיטאות יותר מ-5 מיליארד שקלים מדי שנה כהשתתפות בתקציביהן, כשהוצאות השכר הן רכיב עיקרי בהוצאות אלו - היא לא קבעה הנחיות מפורטות לעבודה נוספת של סגל אקדמי.
 
לאוניברסיטאות שנבדקו אין מידע מלא על מספר חברי הסגל העוסקים בעבודה נוספת ועל הזמן שהם מקדישים לה. משרד מבקר המדינה אמד את שיעור חברי הסגל העוסקים בעבודה נוספת בכ-40% מכלל חברי הסגל כאשר יותר ממחציתם (כ-52%) עושים זאת בלא אישור. עוד עולה כי בעקבות העבודה הנוספת הלא מפוקחת של חברי הסגל יש חשש לפגיעה במחקר ובהוראה ובפרסום מחקרים וחלקם אף קיבלו אישור לעבודה נוספת למרות שלא עמדו בעומס ההוראה.
המבקר סיכם את התופעה בכך שמדובר ב"תופעה רחבת היקף, וכוללת מאות חברי סגל, מקצתם בכירים וידועים במשק. אין ספק שהאוניברסיטאות שנבדקו עצמו את עיניהן לנוכח התופעה השלילית".

מוסדות להשכלה גבוהה – עבודה נוספת של מנהלים בכירים באוניברסיטאות
בין הליקויים העיקריים שנמצאו - היועץ המשפטי של אוני' בר אילן ששימש יועמ"ש בגופים נוספים בניגוד לנהלים ומבלי שקיבל אישור לכך. ליקויים נוספים נמצאו אצל סמנכ"ל הכספים של האוני' הפתוחה - אבינועם לזרוב, שלמרות שהיה הממונה על כספי האוני', קיבל משכורת מפוצלת הנאמדת ביותר ממיליון שקלים שלא דווחה במלואה לות"ת ולממונה על השכר.
 
באוניברסיטת ת"א התגלו ליקויים באישור העבודה הנוספת של סמנכ"ל המחשוב שעבד גם כמנכ"ל של עמותה המשותפת לאוני'. טענת המבקר היא כי בעבודתו הנוספת הוא עבד על חשבון השעות שהאוניברסיטה כבר שילמה עבורן, בניגוד לנהליה ובניגוד להוראות הממונה על השכר. גם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) לא נעלמו מבדיקת המבקר. מנכ"לי האוניברסיטאות מכהנים בתפקיד יו"ר ור"ה שלוש שנים בסבב ומקבלים על כך שכר והמבקר קבע עוד ב-2009 כי יש לבחון אם לא מדובר בחריגת שכר.

‏‎תגובת אוניברסיטת בר אילן: "הנהלתה החדשה של אוניברסיטת בר אילן בראשות נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריה צבן והמנכ"ל זהר ינון, מתייחסת במלוא החומרה המתבקשת לדו"ח המבקר וכבר פועלת לתיקון הביקורת המצוינת בדוח". 
 
‏‎"באשר לעבודת היועץ המשפטי, מבקר המדינה מצביע על ליקויי עבר שתוקנו במלואן ע"י ההנהלה הקודמת של אוניברסיטת בר אילן ובינואר 2016 נחתם הסכם בין משרד האוצר ליועץ המשפטי של האוניברסיטה המסדיר את עבודת היועץ המשפטי עם חברות הבנות של האוניברסיטה. חשוב להדגיש כי עבודתו הנוספת של היועץ המשפטי לא התקיימה על חשבון משרתו באוניברסיטה ובוצעה בשליחות האוניברסיטה. דיווח מפורט בעניין זה נמסר כבר בשנת 2006 למבקר המדינה ולא נשמעה כל הסתייגות מצדו ביחס לכך".