להלן זמני הכניסה והיציאה של שבת פרשת במדבר ברחבי הארץ וכן זמני כניסת ויציאת חג השבועות, החל מיד במוצאי השבת:
פרשת השבוע - פרשת במדבר (שבועות) / הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני".
שואלים חז"ל: "למה במדבר סיני?" ומבארים (במדרש רבה): בשלושה דברים ניתנה התורה - באש, במים ובמדבר. ואלו ניתנו בחינם, שנאמר "הוי כל צמא לכו למים". במים הכוונה לתורה (שכידוע התורה נמשלה למים). וכשם שללא מים אין חיים, כך ללא תורה אין ישראל. ולא רק ללא קיום התורה אלא גם ללא לימוד התורה אין עם ישראל.
בהקשר לציווי של לימוד תורה מובא מדרש במסכת יומא (לה) על שלושה סוגי אנשים המתייצבים בבית דין של מעלה. "תנו רבנן: עני, עשיר ורשע באים לדין ונתבעים על שלא עסקו בתורה... אם יענה העני שהיה טרוד במזונותיו, משיבים לו: כלום היית יותר עני מהלל שבכל יום ויום היה עובד ומשתכר במטבע אחד, חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסת אנשי ביתו?
"העשיר אומר - הייתי טרוד בנכסי. ומשיבין לו: כלום היית עשיר יותר מרבי אלעזר בן חרסום, שאמרו עליו שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדם אלף ספינות בים ובכל זאת היה מהלך מעיר לעיר ללמוד תורה וכל חייו עסק בתורה?
"הרשע אומר - נאה הייתי והייתי טרוד ביצרי. ומשיבין לו: כלום יפה היית יותר מיוסף שעמד בפיתויי אשת פוטיפר?". נמצא שהלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים ויוסף את הרשעים. מבאר השל"ה הקדוש: הרשע שבנדון אינו רשע בפועל ועדיין לא הרשיע את מעשיו. אך בכוח הוא בעל אופי רע ומרדן והוא טוען שלא היה לו זמן ללמוד כי הוא היה עסוק במלחמה כל חייו כנגד יצרו. עונים לו - וכי חשבת שאת היצר מגרשים במקלות? היה עליך ללמוד תורה כיוסף וממילא היית מנצח. כפי שאומר הקב"ה "בראתי יצר הרע בראתי לו - תורה תבלין".
וכך ביחס לעשיר מסביר השל"ה שאין המדובר בעשיר שהוא בור ועם הארץ אלא בעשיר שקיים את כל התורה, אך "לא עסק בה כראוי", וטוען "טרוד הייתי בנכסיי". הייתי טרוד בעסקי ולא היה לי זמן לעסוק בתורה אך חילקתי צדקה ועשיתי חסד לרוב. בכל זאת דוחים את טענותיו שאם רבי אלעזר בן חרסום עסק בתורה למרות עושרו ונכסיו הרבים, אז מדוע לא גם הוא.
גם לעני שהיה צדיק והיה טרוד בפרנסתו לא מוותרים. הלל הזקן היה עני ממנו ובכל זאת עסק בתורה. נכון, אומר המגיד הירושלמי הידוע, ר' שלום שבדרון, גם צדיקים ועמלי תורה נהנים מהעולם הזה, מברכים ברכת "פרי העץ" ואוכלים תפוח וכדומה. אך ההבדל בינם לבין אדם גשמי רגיל הוא שהצדיק מתפעל מיופי הבריאה ורוצה לברך את ה' - אך אסור לברך אלא אם כן אוכלים את הפרי, אחרת זו ברכה לבטלה. לכן הוא אוכל כדי שיוכל לברך. ואילו האדם הגשמי מברך כדי שיוכל לאכול... זוהי תפילתנו "זכנו לעסוק בדברי תורתך".
שבת שלום וחג שמח.