אלעד ורון, הבעלים והמנהל של בר ה"צעצוע" בירושלים, הורשע היום בבית המשפט המחוזי בירושלים בכך שכפה על עובדת מין אוראלי בשתי הזדמנויות שונות, וביצע בה מעשה מגונה. כמו כן, הוא הורשע בכך שתקף עובדת נוספת וביצע בה מעשים מגונים תוך ניצול יחסי המרות שהיו ביניהם. בפרקליטות ביקשו לחזק את ידיהן של המתלוננות "האמיצות".



ורון טען, ביחס לשלושת האישומים הראשונים, כי המעשים נעשו בהסכמה מצד המתלוננת ומרצונה החופשי. ביחס לאישום הרביעי טען כי בינו לבין המתלוננת השנייה התפתחו יחסים אינטימיים וכי מתלוננת לא זו הביעה כל התנגדות או מחאה ביחס למעשיו. אך השופטים, דוד מינץ, עודד שחם ואביגדור דורות, הביעו חוסר אמון בגרסתו לעומת אמון מלא בגרסת המתלוננות.



"הגענו למסקנה כי הנאשם ניצל במודע את מרותו על המתלוננת השנייה וידע, או למצער חשד, כי הסכמתה לקשר המיני נובעת מניצול סמכותו וכוחו ביחס אליה במקום העבודה. מסקנה זו מתחזקת נוכח גרסתו השקרית, ביחס לאופייה ונסיבותיה של מערכת היחסים המינית שקיים עם המתלוננת", כתבו.



לגבי המתלוננת הראשונה כתבו השופטים: "היא מסרה בבית המשפט עדות סדורה שנמסרה באופן מעורר אמון, תוך מתן ביטוי לטראומה שעברה. היא שחזרה בעדותה באופ& משכנע ביותר את האירוע ונתנה תיאור בהיר ואותנטי. ניכר היה על פני עדותה כי היא חווה את האירוע פעם נוספת על דוכן העדים. פניה היו מלאות חרדה והרושם ממנה היה כי דוברת אמת לאמיתה".



בהכרעת הדין מתחו השופטים מתחו ביקורת על כך שהנאשם הפנה את תשומת לבם ללבושה החושפני של המתלוננת הראשונה ולהתנהלותה המינית של המתלוננת השנייה. "העובדה שהמתלוננת השנייה קיימה יחסי מין עם גברים ונשים אחרים אינה מתירה לנאשם לבצע בה מעשים מגונים שלא מרצונה, תוך ניצול יחסי המרות ששררו ביניהם", ציינו.



התובעת, עו״ד נורית לנגנטל מפרקליטות מחוז ירושלים, הביעה סיפוק בעקבות ההרשעה ומסרה: "הפרקליטות מחזקת את ידי המתלוננות שאזרו אומץ וחשפו את הפגיעה שנגרמה להן בעת שהיו במקום עבודתן, והפרקליטות תמשיך לפעול בנחישות כנגד מי שמנצל את כוחו וסמכותו ופוגע מינית״.



סנגורו של ורון, עו"ד אריאל עטרי, מסר בתגובה כי  "אנו מכבדים את הכרעת הדין אך סבורים שהיא שגויה. כל קשר מיני שקיים מר ורון היה קשר רצוני והדדי לחלוטין. הצגנו במשפט ראיות כיצד המתלוננת העיקרית לא הפסיקה להגיע לחברת אלעד, מדי יום, לאחר שסיים, מיזמתו, את הקשר המיני ביניהם, למרות שכלל לא עבדה אתו. היא אף אשרה שהגיעה למשרדו שבועיים לאחר הקשר המיני האחרון ביניהם ובקשה שיחבק אותה, לא בדיוק התנהגות של מי שהותקפה מינית... כמו כן, הצגנו מחקרי תקשורת שהראו שכאשר טענה המתלוננת שישבה בלילה, לאחר האירוע המיני האחרון, מדוכאת בביתה - 'חגגה' בכל רחבי ירושלים ואף שבה אל המקום בו היה אלעד כעבור מספר שעות".

לדבריו, "התלונה הוגשה בניסיון לסחוט 1,840,000 ש"ח, כנקמה, לאחר שהמתלוננת גילתה שלמרות ש'חתך' איתה את הקשר המשיך אלעד בקשר מיני עם חברתה הטובה. מנגד, המתלוננת השנייה אשרה כי היא שלטה, באופן מוחלט, בקשר המיני עם אלעד וכי הקשר ביניהם היה הדדי. כמו כן, התעלם בית המשפט המחוזי משורה של ראיות ועדויות שהפריכו את עדות המתלוננת הראשונה. אלה רק מעט מהטעמים שמחייבים את זיכויו של מר ורון. בכוונתנו להגיש ערעור על הכרעת הדין - ואין לנו ספק שבית המשפט העליון יזכה את מר ורון  מאשמה, באופן מוחלט".