תושבת ירושלים בת 33, אמה ובן זוגה, הואשמו היום בבית משפט השלום בירושלים בכך שהחזיקו והפעילו בתי בושת למתן שירותי זנות, שפעלו בדירות שכורות בירושלים. מכתב האישום עולה כי הנאשמים פעלו לגיוס נשים במצוקה כלכלית וכן פרסמו את שירותי הזנות ברשת, בין היתר באתר האינטרנט "יד 2". תושב בית ג'אלה בן 32 נאשם יחד עמם כי הביא את שכנתו לעסוק בזנות לאחר שסיפרה לו כי מצבה הכלכלי קשה מאוד. כתב האישום מייחס להם עבירות סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לעיסוק בזנות, פרסום שירותי זנות ועבירות נוספות.
אלן לוינסקי וששי לב, תושב ירושלים בן 34, הם בני זוג, אשר שכרו דירות ברחוב איסלנד, רחוב קוסטה ריקה וברחוב יפו בעיר וניהלו בהם מקומות למתן שירותי זנות. כתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, מפרט את דרך העבודה בדירות. בית הבושת פעל בשתי משמרות בבוקר ובערב, כאשר בכל משמרת עבדו בדירה בין שתיים לארבע נשים. לוינסקי ולב הורו לנשים לפעול לפי כללים שקבעו, ובכללם דרישה לעבוד בדירה בלבוש חושפני, נעלי עקב ואיפור, איסור על איחורים בהגעה למשמרות וחובה לנקות את הדירה. איחורים ואי ניקיון הדירה הובילו להטלת קנס בסך 50-100 שקל על הנשים מתוך סכומי האתנן שקבלו.
הנשים קיבלו לידיהן אתנן בהתאם לאופי שירות הזנות שהעניקו, כדלקמן: תמורת קיום יחסי מין מלאים - 300 שקל, תמורת עיסוי עד להגעה לפורקן מיני - 200 שקל, לחצי שעה ו-250 שקל לארבעים דקות. תמורת עיסוי עד להגעה לפורקן מיני על ידי שתי נשים - 350 שקל. לאחר קבלת האתנן העבירו הנשים מחצית ממנו לידי בני הזוג. כתב האישום מגולל את סיפורן העצוב של כמה מהנשים שנענו למודעות שפרסמו הנאשמים. כך, אמה של לוינסקי, אירינה שצ'פינין, פנתה לאישה בת 40, אותה הכירה מעבודתה בבית אבות ואשר ידעה על מצוקתה הכלכלית, ושכנעה אותה לעסוק בזנות.
מאישום נוסף עולה כי הנאשם הרביעי, ענאן קסיס, היה לקוח של אחת מאותן דירות. הוא שמע משכנתו, א.ח, כי היא עובדת בניקיונות וכי מצבה הכלכלי קשה מאוד. הוא הציע לה לעבוד בדירה, באומרו כי מדובר מדובר בעיסוי "בודי מסאג'" בלבד, עד להגעת הלקוח לפורקן מיני. בהגיעם לדירה ביקשה א.ח לעזוב, בטענה כי אינה מוכנה לכך נפשית. אך לוינסקי אמרה ל-א.ח. "לא לבזבז זמן" ונתנה לה אודם לשים על שפתיה.
מתוך מצוקתה הכלכלית, החלה א.ח לתת שירותי זנות. קסעס קיבל 20 אחוז מהאתנן שלה. לוינסקי ולב ביקשו מ-א.ח, שהינה ממוצא ערבי, לחבוש מסכה על פניה, כאשר היא נותנת שירות ללקוחות ממוצא ערבי, זאת כדי שלא תחשוש מזיהויה.