בית המשפט העליון דן היום (חמישי) בעתירת התנועה לאיכות השלטון, כמו גם 'מבצר הדמוקרטיה', בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו. רה"מ מצוי לתפיסתם בניגוד עניינים מובנה בהיותו מכהן כראש ממשלה תחת כתבי אישום.
עו"ד יוסי כהן, המייצג את נתניהו אמר בדיון כי "רה"מ מודע לכך שיש ניגוד עניינים בגלל כתבי האישום שלו. ב-80 אחוז הסכמנו לחוות הדעת של היועץ. שאלת הסמכות היא שאלה גדולה. אנחנו לא מעוניינים שהיא תוכרע בהליך זה. אנחנו רוצים לעבוד ולא להתנהל בבית משפט. המחלוקות שנותרו בינינו לאחר שהידיינו הן מאד קטנות. הן מחלקות של שכל ישר. הסעד שאנחנו מבקשים מבית המשפט פשוט".
ע"וד הולץ לכנר המייצגת את קבוצת מבצר לדמוקרטיה אמרה כי "מצטרפים לעמדת המדינה. דרושה הכרעה. ללא שאלת הסמכות אין סדר ציבורי. יש לכך השלכות על שרים אחרים ועל תפקוד הממשלה. בית המשפט לא ירצה למצוא עצמו בעובי הקורה מטפל בשאלות ניגוד עניינים בעתיד".
יו״ר התנועה לאיכות השלטון, עו״ד ד״ר אליעד שרגא טען בפתח הדיון כי ״הטענות שיש לנתניהו כלפי היועמ״ש לא רלוונטיות לדיון כאן. הצעדים שהתבקשו הם להוציא צווים על תנאי״. בנוסף, נשיאת העליון השופטת אסתר חיות החליטה למחוק את הכנסת מרשימת המשיבים בעתירה עקב חוסר רלוונטיות.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר לפני הדיון: ״התחייבות נתניהו לחתום על ההסדר התאדתה כמו עוד רבות מהבטחותיו. גם היועמ״ש כבר מבין כעת שלמרבה הצער בית המשפט יצטרך כנראה להתערב בסוגיה״.
בקבוצת 'מבצר הדמוקרטיה' פרסמו הבוקר סקר המגלה ש- 52% מהישראלים, כולל 27% מקרב תומכי נתניהו בימין, סבורים שנתניהו פועל ממניעים אישיים הנוגעים לניהול משפטו. מנגד, רק כ-25% אינם סבורים כך. 46% תומכים באיסור על נתניהו לעסוק בהחלטות ובמינויים הנוגעים למערכת אכיפת החוק, כולל בתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה, 23% מתומכי נתניהו שותפים אף הם לתמיכה באיסור כזה. 51% תומכים בהוצאתו של נתניהו לנבצרות אם לא יכבד הסדר בדבר ניגוד עניינים לעומת 23% בלבד המתנגדים לנבצרות. לא פחות מעניין, 26% מקרב תומכי נתניהו בימין תומכים בנבצרות אם ראש הממשלה לא יכבד את הסדר ניגוד העניינים שלו.
מקבוצת 'מבצר הדמוקרטיה' נמסר: "הסקר מוכיח כי רבים בציבור הישראלי - כולל מקרב תומכי נתניהו - מזהים שראש הממשלה מצוי בניגודי עניינים, אינם מאמינים לו, ומצפים לפעולה נחרצת שתרחיק את הנאשם מכל מעורבות במערכת אכיפת החוק. גם מסע הדה-לגיטימציה שמוביל נתניהו נגד גורמי האכיפה נתקל בשיעורים גבוהים של חוסר אמון".
הדיון התקיים בצל מתיחות וחוסר אמון גובר בין ראש הממשלה ליועמ"ש. לקראת הדיון הגיש נתניהו באמצעות באי כוחו כי אינו מכיר בסמכות היועמ"ש כקובע בשאלת ניגוד העניינים של רה"מ וכי הוא כופר בחלקים מההסכם אותם הציג מנדלבליט כמחייבים. תחילה ביקש היועמ"ש למחוק את העתירה הצפויה הבוקר, אך בעקבות עמדתו של נתניהו עדכן היועמ"ש את עמדתו אף הוא.
בהודעה מעודכנת, התעקש היועמ"ש כי עמדתו בדבר ניגוד העניינים מחייבת את נתניהו, וכי נתניהו אף הכיר בהסדר המתגבש בבג"ץ, קודם שעסק בכהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום פלילי. בין היתר כתב היועמ"ש אביחי מנדלבליט: "לאור עוצמת העניין האישי, במקרה זה אכן מתעורר חשש סביר שהחלטות הנוגעות לגורמים במערכת אכיפת החוק, אשר מעורבים בהליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה או שצפויה מעורבותם בניהול ההליך, תהיינה כרוכות גם בשיקולים אישיים ומושפעות מהן. אין מנוס מהמסקנה שלשיקול האישי עלול להיות תפקיד מכריע בגיבוש דרכי הפעולה וההתייחסות בנוגע לגורמים כאמור במערכת אכיפת החוק".
בסיכומם של דברים אמר היועמ"ש כי אין מנוס מהמשך בירור העתירות, לרבות הוצאת צווים על-תנאי בהקשר זה אם נתניהו לא יסכים לקבל על עצמו את חוות הדעת.