בני גולדשטיין התיקונצ'יק מאכר שאוהב להרכיב ולתקן דברים ואנשים, אמר לדני באחת השיחות שלהם שעליו להיפתח יותר ולתת לאחרים להכיר אותו טוב יותר. מסתבר שצדק. דני שמר על פרטיותו, לא ממש היה מעורב חוץ מאשר לבטא את ה"אני מאמין" שלו לגבי אהבה חופשית ואפילו סלד מכול הרכילויות והוויכוחים האינסופיים על מה שבעיניו היה חסר משמעות. מה גם שפירשו את הריחוק שלו כהתנשאות ועל כן הודח.

ההדחה של דני מוכיחה שכל נותני העצות הטוענים שמי שנכנס לאח הגדול צריך להיות הוא עצמו, לא מדייקים, כי אי אפשר היה להיות יותר הוא עצמו מאשר היה דני, נטול פוזות לחלוטין, לא מרגיש צורך לעשות הצגות למצלמה ומכונס יותר בתוך עצמו ובתוך שערותיה של שלי שתמיד ישבה על ברכיו תוך שהוא מעסה לה את הקרקפת. אפילו הרומן שלו לא עזר לו להישאר בבית האח מפאת האדישות שגילה כלפי המתרחש סביבו.

האח הגדול הוא לא תוכנית ריאליטי, אלא ריאליטי מדומה שבו כנראה אתה צריך להמציא את עצמך מחדש אם ה"אני" שלך לא מורגש על המסך ומשדר שקט נצחי, עמוק ככל שיהיה. אני אישית מצטערת על הדחתו של דני כי הוא היה אחת הדמויות היותר אינטליגנטיות על הסט.


דני רייכנטל, אולי לא טוב להיות אתה עצמך. צילום: גיא כושי ויריב פיין

קארין, שבוכה במרצדס של אבא וזאת שהסתובבה כל הזמן עם פרצוף של "וואט דה פאק" החליטה שמיצתה את החוויה אחרי שבוע אחד בלבד וביקשה לעזוב. מקור מעודכן דיווח כי הוריה של קארין דרשו מההפקה שבתם תצא מהבית וכשהאח הגדול עדכן את קארין בדרישת הוריה היא נענתה בחיוב ויצאה כבר באותו יום. כנראה שתביעה אחת של עדנה קנטי מהעונה ה-2 שטענה שהאח כלא אותה בביתו בניגוד לרצונה, הספיקה לו.

ובתוך הווילה עולם כמנהגו נוהג. סיר הלחץ בנווה אילן שוב מייצר בחסותו האדיבה של האח, דרמות אנושיות טעונות מתח נפשי ואלימות מילולית בנוסח: "אם היו סוגרים את האור לא היו רואים את הפרצוף המכוער שלך". אחרי שזכה לנזיפה מהאח, התנצל רוני האבא על שעלב בטהוניה ואני מאמינה לו, כי איך אפשר לא להשתגע אפילו אחרי שבוע במחלקה הסגורה.

בשביל כמה דיירים, ההתרגשות לפני הכניסה לבית האח, התחלפה בסטירה מצלצלת של המציאות הלוחצת, אחרי הכניסה. כמו אותו תייר שטס ליעד לא מוכר, מאושר ומלא ציפיות ואחרי רדתו מהמטוס, דורך על סחי של פרות על מדרכות דלהי. וכך, ענת, מקהילת הגייז, כולה נרגשת מהחוויה לפני הכניסה לבית, לא תיארה לעצמה עד כמה היא מטלטלת ושוב ושוב בוכה בת ה-40 אצל האח שהיא רוצה את אימא.

גם דנה, אותה אישה אדוקה וחסודה שנופפה לקהל בחוץ בתנועות מצחיקות וכנראה באה קצת לנפוש בווילה מטיפול מתיש ב-5 ילדים, מאבדת את זה לגמרי בתוך הבית כאשר בהתנהגות פסיכוטית ובפנים אדומות כסלק ושפתיים רועדות שופכת זעמה על "בני בני ילד רע" כי העז לעשות צחוק מאלוהים ולהציג אותו כטמבל שרוצה שהיהודים והיהודיות יעשו סקס דרך חור בסדין.

טהוניה, שעל השטיח האדום נראתה כמו מלכת שבא יפהפייה ואצילית הוכיחה בתוך הבית שעדיף לא להיכנס לפה הערסי שלה ולהגיד לה עד כמה כולם אוהבים את האתיופים ובכלל ללכת לידה על ביצים שמא יתהפך לה הג'אנן ואבוי למי שייכנס לקרב מולה.


רוני מיילי, לא החכם באדם כפי שמנסה להוכיח. צילום: גיא כושי ויריב פיין

דורין שבכל זאת התעקשה שהיא אוהבת את האתיופים כי הם קליינטים שלה בחנות לחליפות חתן ואפילו נחנקה מדמעות על הגילוי המרעיש, חשה מקרוב בזעמה של טהוניה. למותר לציין שזאת הייתה אחת הפעמים הנדירות שהבנתי מה דורין אמרה כי היא לא מדברת, היא יורה במהירות האור, מה שהופך אותה לגימיק עם שפת ג'יבריש. לפחות טהוניה לא פתיה ומספיק אינטואיטיבית בשביל להבין שהצהרות האהבה כלפי האתיופים נשמעות יותר כמו התנצלות מאשר מבטאות רגש אמיתי ועדיף בלעדיהן.

ובתוך כל הכבשן הבוער הזה מכעסים ותסכולים ואי שפיות זמנית גם ההורמונים עולים על גדותיהם ואצל מירי הצרפתייה, נטולת המבטא הצרפתי, יש הצפה של אסטרוגן ובקרוב ייקרא אבי השרברב לדגל בשביל לתקן את ההדלפה המאסיבית. הזקנה בחבורה שלא מרגישה בנוח כשקוראים לה "אימא", לא יודעת שובע ובעוד היא מוחצת את ענת בריקוד סלואו צפוף במסיבת האלכוהול הפראית, היא גם בולעת במבטיה השוקקים את שריריו הנאים של דור, היפיוף שנראה כמו תוצר של סרט איטלקי כשהיא מדביקה נשיקות רטובות לצווארו החסון ומנסה לכשף אותו לצידה.

נבצר מבינתי איך המיילים, גיל ורוני, (שאגב חשוב לציין שיש לי חיבה לא ברורה לגילי) לא הרימו גבה במשך השבוע שחלף לנוכח ההתגפפויות והחיבוקים של השניים, שלא בדיוק מאפיינים יחסי אם ובנה אלא אם כן היו נגועים בתסביך אדיפוס החרמן הטוב והמוכר. יתרה מזאת, כשהאח הגדול הודיע לרוני שיש זוג מזויף בבית, קבע רוני בבטחה שזה לא מירי ודור, ואנו למדנו שרוני לא ממש החכם באדם כפי שהוא מנסה להוכיח. אם הוא היה באמת חד אבחנה, הוא אף היה שם לב באותו שבוע שסיפור אמנון ותמר נרקם ממש לנגד עיניו כשפאולינה "אחותו" של ליאון מתחבקת הדוקות עם "אחיה" ודואגת בשעת מעשה להניח את ידה על ישבנו המוצק והלבנבן.


דורין סגול, גימיק שמדבר בשפת הג'יבריש. צילום: גיא כושי ויריב פיין

אי שקט הורמונאלי מתחולל גם אצל שלי המצחקקת, מי שהפכה באופן די מוזר לדוקטור עוד לפני שסיימה תואר שני בפסיכולוגיה, ובין צחקוק אחד לשני בודקת על אילו מהרגליים הזכריות בבית כדאי ונוח לשבת, ובד"כ נמצא אותה חבוקה בין רגליו הפשוקות של דני המחטט בשערותיה ומדי פעם מזמין אותה לעלות לחדר השינה שלו להתגפף יחדיו ובתוקף טוען שזה ממש לא עושה לו את זה כאשר בחורה משחקת קשה להשגה.

עכשיו משעזב, הוא פינה את הדרך לבני לכבוש את ליבה אך נראה לי שסיפורם יהיה דומה לסיפור ג'קי ונופר מעונה 3 כאשר ג'קי נורא רצה אבל לא יצא ושלי נורא רוצה שכל זכר בבית יחזר אחריה כי היא עשתה שיעורי בית מוקפדים לפני כניסתה לבית.

ואפרופו סיפורי אהבה שנרקמים בסאגת האח הגדול, סיפור המשולש הרומנטי מתחיל להיות מעניין בעיקר כשדור החליט לסבול בשקט ולהשקיף מהצד בקנאה גדולה בקשר בין פאולינה וליאון, מה שמוסיף לסיפור הזה נופך טראגי שישאיר את החתיכי הזה הרבה זמן בתוכנית. מה שבטוח, אם דור לא יצליח לכבוש את ליבה של פאולינה, הוא לבטח יכבוש את ליבן של בנות ישראל ולו רק בגלל ייסורי האהבה שהוא יחווה.

תגידו שהכול אסטרטגיות? מי בכלל סופר? ולמי בכלל איכפת, העיקר שהאסטרטגיות יפיחו רוח חיים באירועי היום בבית האח שיכולים לפעמים להגיע לרמות שממון ושעמום מתישים ומעיקים.

דבר אחד טוב יצא מכל הסיפור הזה. אנחנו יכולים לנשום לרווחה שתיק ה"כלכלה" לא נפל לידיו של בני גולדשטיין, כי למכור סדינים עם חור לחילוניים שיחוו סקס רק כמו שרק הדתיים יודעים לעשות, לא בדיוק היה מכסה את הגרעון התקציבי העצום.

ובנימה אופטימית זאת אני מודיעה לערוץ 20 שאני שוקלת ב-19 לחודש כאשר הערוץ אמור להיסגר, להיפרד ממנו לשלום, אלא אם כן יפסיק עם המנהג המגונה הזה שכאשר יש כבר איזושהי שיחה או דינאמיקה מעניינת בבית, המצלמה עוברת למכונת הכביסה ונשארת תקועה שם כל היום.