לפעול נגד עברייני המדרכות

יש נושאים שיש לחזור ולעסוק בהם, להתריע, לנדנד ולא להרפות, ועל כן אני חוזר ומוחה בגרון ניחר נגד הפיכת מדרכות הערים למלכודות הרות אסון המסכנות את חייהם של הולכי הרגל. 

בעבר הרחוק החלוקה הייתה פשוטה: המדרכות מיועדות להולכי רגל על מנת שיוכלו לצעוד בניחותא, ואף לדחוף מעת לעת עגלות ילדים או חלילה כיסא גלגלים. לא עוד. בערים רבות כבשו את המדרכות מסעדות הומות, והללו הפכו לשדה קרב המסכן את הולכי הרגל החוששים לגורלם. מכל עבר חולפים על פניהם כלי רכב דו-גלגליים, בעיקר חשמליים. אלו נעים בחרישיות, ללא אותות אזהרה, בינות למטיילים ששוב אינם שאננים, ומעת לעת מתרחשת, כצפוי, תאונה קלה או קשה. וכיצד תוכל, למשל, להתגונן גברת קשישה כאשר נער או נערה רומסים אותה ופוגעים בה? הרי חוץ ממלמולי "סליחה" או אפילו גערה, הפגיעה בה עוברת ללא כל ענישה. אם חלילה יובהלו הנפגעים לבית החולים או יסבלו מנכות, לא תעמוד לרשותם שום הגנה או פיצוי. הפוגעים החמקנים, ברובם, עדיין ילדים, נמוגים בסערה. 

כל כלי רכב הנע על הכבישים מבוטח כידוע בביטוח חובה. רוכבים על שניים, מלבד אופנועים, פטורים מעולו של החוק והביטוח. הדו-גלגליים נעים כרוחות רפאים. הם צצים ומופיעים מכל זווית בלתי אפשרית, אינם מתחשבים בשום תמרורי אזהרה, האדום עבורם הוא ירוק בהיר. הם גם נדחקים בין הולכי הרגל, שצריכים להלך במדרכות ערי ישראל כאילו פסעו בשדה מוקשים. אל כל אלה מצטרפים אופנועים שבעליהם החליטו לקצר דרך או לחנותבכל זווית וגומחה. הללו שועטים ורועמים ונוסעים על המדרכה כאילו הייתה אוטוסטרדה מהירה. 

כל מי שמבקש לחצות מעבר חצייה מגלה כי רוכבים דו-גלגליים מכל המינים והסוגים ממתינים לאור הירוק ללא כל חרטה על מעבר החצייה כאילו היו שקופים, והולכי הרגל צריכים לשייט בינות למכשולים הללו. באותה שעה, כל מערכת האכיפה של מדינתנו עסוקה בסוגיה אחת: מהירות כלי הרכב על הכבישים. נהג המשייט בכביש רב-מסלולים בשעת לילה שקטה ועולה על המהירות הקבועה - תקלוט אותו המצלמה, ועינו הפקוחה של החוק תטיל עליו עונש על הפרת חוקי התעבורה. 

מדוע עינו של החוק עצומה לנוכח הפיכת רחובות ומדרכות הערים לשדות מוקשים? ומה על כל עברייני התנועה המשייטים על המדרכות? מי יעצור וימנע בעדם את ההשתוללות חסרת הרסן המתבצעת ללא כל היסוס וחרטה בכל שעות היממה? אני מאמין שעד כה לא נרשם אפילו דוח אחד לרפואה נגד רוכב אופנוע, למשל, ששוטט בנהמת מנוע על מדרכה בינות להולכי רגל הנרתעים בבהלה. 

הולכי רגל בארצנו הקטנה צריכים לצאת מביתם חבושים בקסדה ואפוד מגן שאותו יעניקו להם הרוכבים החסינים. אנחנו הנרמסים. הם המוגנים.